Bill Lawrence כתב:
ידעתי שתבקש, זה לא היה כל כך ברור.
בכל מקרה, אין לי כוח לפרט יותר מדי, הקטע הוא שהטכנולוגיה הזאת בלעה את כולנו, בעיקר את הנוער.
היום ילדים בני 8 בוכים להורים שלהם שיקנו להם אייפון. אני לא כזה זקן, אבל בגיל 8 אני אישית נורא נהניתי לשחק בחוץ.
אין מה לעשות עם זה. אני מפחד לדעת מה יהיה עוד 10, 20 שנה. אנשים לא יצאו מהבית.
זה מפחיד.
הטכנולוגיה מאתגרת, אבל היא לא בלעה את כולנו.
אני באופן אישי לא רואה יותר מ-3 שעות טלוויזיה בממוצע בשבוע, ואני לא משחק באף משחק מחשב.
יש לי כמה בנות. שעות הטליוויזיה והמחשב שלהן מוגבלות. הן יודעות שבשלב מסוים הם צריכות לדעת להעסיק ולבדר את עצמן, בלי שמכשיר כלשהו מאכיל אותן בכפית. לפעמים הם אומרות דברים בסגנון "אבל משעמם לי, מה אני יכולה לעשות?" התשובה היא בד"כ שאני לא אבדר אותן, ושיתמודדו. לפעמים אני מוסיף המלצות (כמו: תציירו, תרקדו, תקראו, תטפסו על עצים, תקראו ספר, תשחקו, תקשיבו למוסיקה, תכתבו מכתבים, ועוד), אבל בד"כ אני לא מתעסק עם זה אפילו.
זה עובד מצוין.
לפעמים אנחנו שבוע שלם בטבע, בלי שום מכשיר (אלקטרוני בהגדרה), ואז פתאום כולם יודעים להעסיק את עצמם, ללמוד להדליק מדורה, לבנות נדנדות, לחפש בעלי חיים, פשוט לשבת ולשוחח, לשבת ולהקשיב או להתבונן, לשחק 'אישיות' או משחקים שפעם עבדו מצוין. פתאום אפשר להסתדר מעולה בלי כל המכשירים הללו.
הטכנולוגיה נחמדה, אפשר להנות ממנה, אבל היא לא בלעה את כולנו, רק את מי שההורים שלו הזניחו, או מי שהזניח את עצמו.