ציטוט:
כן, הספורטאי הגדול בכל הזמנים
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה! ספורט
יום שני, 16 בינואר 2012, 13:22
פדרר, מראדונה, ג'ורדן - העולם ראה כבר ספורטאי על, וגם כאלה ששינו את החברה כמו בילי ג'ין קינג. אז למה מוחמד עלי גדול מכולם. ארז מיכאלי מסביר לכבוד יום הולדת 70
מוחמד עלי נכנס לזירה כבן אנוש ויצא ממנה כבן אנוש, ובאמצע הוא היה אלוהים. הוא נכנס לזירה ככישרון צעיר, נמרץ, מפתיע ושחצן, ויצא ממנה כמתאגרף אגדי, מבוגר, עייף ומעורר רחמים, רגע לפני שמחלת הפרקינסון נתנה בו את אותותיה. בתווך, בין קליי של 1964 לעלי של 1981, הוא שינה מציאות קיימת ויצר מציאות חדשה. כמו אלוהים – במילה ובמעשה.
ספורטאי גדול הוא לא רק אחד שמשפיע ומותיר חותם על הענף בו הוא מתחרה, ספורטאי גדול זה אחד שהשפעתו ומעשיו חורגים מגבולות הספורט ומשנים את המציאות, או מעניקים לה ממד נוסף. ספורטאי שכזה מזכיר לנו שספורט הוא לא רק בידור או תחרות בין אנשים, אלא שמדובר בתחום רחב הנוגע באופן ממשי בכל תחומי החיים: פוליטיקה, תרבות, מוסר, חברה, כלכלה. הערך המוסף שקיים בספורט: הוא מכיל בתוכו את כל התחומים האלה, ומוגש מתובל ברגש סוחף שעטוף במוחלטות מידית שאין לה אח ורע, מוחלטות של מנצחים ומפסידים, טובים ורעים, אנחנו והם.
מה שהופך את עלי לספורטאי הגדול בכל הזמנים זה לא היותו המתאגרף הגדול בכל הזמנים. נכון וידוע: עלי ניצח את כל יריביו בזירה בכל סגנון אפשרי תוך שהוא מפגין כישרון, דמיון, עוצמה אדירה, כוח סבל ושאר רוח. אבל גדולים שכאלה תמצאו בכל ענף ספורט: רוג'ר פדרר, מייקל ג'ורדן, טייגר וודס, פלה ומראדונה, קרל לואיס ומיכאל שומאכר. רשימה חלקית מאוד. עלי גם אינו הספורטאי הראשון או האחרון שניסה לשנות את החברה בה הוא חי בעזרת הספורט - גם בילי ג'ין קינג, אמיל זטופק וג'סי אואנס היו כאלה. עלי הכי גדול כי הוא הלך הכי רחוק, ושינה תפישות חברתיות, במידה, בוטות ועוצמה שלא היו לפניו או אחריו. עלי יצק משמעות נוספת, אחרת, במילים כגון "ספורטאי", "אמריקאי", "מוסלמי", "שחור", "בן-אדם".
מה שמייחד את עלי, ומבדיל אותו מכל ספורטאי אחר, זה האופן בו אישיותו הכריזמטית רתמה את כישרונו הספורטיבי הנדיר לצורך ביטוי והגדרת תפישת עולמו כאדם, ובכך, לשנות את תפישת עולמו של דור שלם ברחבי העולם. אין זה מקרה שהמוני אפריקנים רצו אחריו ברחובות קינשסה, וצעקו לו "עלי, בומייה" – עלי, הרוג אותו – לפני קרב בין שני אנשים שחורים מארצות הברית, עלי וג'ורג' פורמן. עלי הבין איך אנשים חושבים, לקח את היצור הזה שנקרא תקשורת המונים – טלוויזיה, רדיו, עיתונים - והשתמש בו באופן חסר תקדים, תוך הפגנת ורבליות נדירה, כדי לשנות את המובן מאליו, את הסדר הקיים. זה הולך ככה: עלי יצר דימוי ששמו "מוחמד עלי" והשתמש בדימוי הזה כדי לנתץ כל מה שהעולם חושב על "מוחמד עלי".
בעזרת ההומור, חריפות שכלו וחדות לשונו, הצליף בחבריו, ביריביו, באוהביו ושונאיו, בלבנים הצבועים והגזענים ובשחורים עושי דברם, בפוליטיקאים ובגנרלים. לא בכדי מייקל פרקינסון, שאירח בתכניתו אלפי אנשים במהלך הקריירה, אמר כי האיש הכי יוצא דופן שראיין הוא מוחמד עלי. יותר מכל ספורטאי אחר - עלי ניצל את היותו מוכר ומצליח כדי להפוך לאחד מגלריית אישים משנות ה-60 – מוזיקאים, קולנוענים, סופרים, משוררים, אדריכלים ומדינאיים - אשר חוללו מהפכה תודעתית באשר לאדם וחלקו בחברה.
המבקרים טענו שהוא מריונטה בידי המוסלמים והשחורים הקיצוניים – הם לא טעו באופן גורף – אבל עלי עשה זאת מבחירה מודעת היטב. עלי לא היה איזה אינטלקטואל גדול שחרת הומניזם על לבו מגיל צעיר, או מין יפה נפש שחשש לגורל הווייטנאמים, הוא פשוט רצה לתקן את אמריקה שלו. בכך, הוא תוצר של דורו, ממש כפי שמייקל ג'ורדן ונעליו משקפים יפה את שנות ה-90 הקפיטליסטיות.
במקום לנצל את זכייתו בתואר אלוף העולם באגרוף כדי להיות עוד שחור-מחמד בשירות המאפיה, כמו לא מעט מתאגרפים בעבר, עלי חתר במרץ נגד הזרם. הוא שינה את שמו מקסיוס קליי, אותו החשיב לשם עבדים, המיר את דתו והפך מוסלמי, וחבר למלקולם אקס הרדיקלי ולאומת האיסלם.
עלי ידע שהמציאות בארצות הברית של שנות ה-60 מחייבת אותו לנהוג כך, וכי עליו להכות היטב ומדויק בהזדמנות הזאת. במקום להיכנס לקונצנזוס בדרך המלך, כמו רבים וטובים לפניו ואחריו, עלי התריס והטיל אור יוקד על הפינות הכי חשוכות בחברה בה הוא חי.
במקום לנסות להתחבב על הממסד הלבן הוא קרא להפרדה, והימם את אמריקה כשאמר "אנחנו לא רוצים לחיות עם לבנים ולא רוצים שבנינו ובנותינו יתחתנו עם לבנים". ככה – ישר, ישיר ובגובה העיניים. כשהצבא רצה לגייסו למלחמת וייטנאם, עלי, בניגוד לכוכבי בידור וספורט אמריקאים, סירב. "אין לי שום בעיה עם הווייטקונג, אף ווייטקונג לא קרא לי כושי", הצליף, "אני לא אסע 10,000 מייל כדי להרוג ולשרוף אנשים, ולעזור בכך לאדונים הלבנים לשלוט בשחורים ברחבי העולם". עלי ויתר על התהילה בצעירותו, רק כדי שהגורל יצחק ויעניק לו ממנה במנות גדושות בזקנתו.
איך זה שצעיר בשם קסיוס קליי שייצג את ארצו באולימפיאדה וסיכם את הזכייה בזהב באופן פטריוטי - "המטרה שלי היא להפוך את אמריקה לטובה ביותר, אז הבסתי את הרוסי והפולני, וזכיתי בזהב למען ארצות הברית" - הופך ל"מוחמד עלי", ומנהיג מחאה כלפי כל מה שזז בין הפסיפי לאטלנטי? עלי גרם לאמריקה, ובעקבות כך גם לרבים בעולם, לשאול שאלות.
לא היה מתאגרף שידע לספוג כמו עלי, ג'ו פרייזר, ג'ורג' פורמן וקן נורטון ידעו זאת היטב, אבל גם מחוץ לזירה עלי עמד איתן וספג את מחיר מעשיו והחלטותיו. הוא הושעה מכל פעילות מקצוענית, כמעט ונאסר, חזר להתאגרף, והיה לראשון שזוכה שלוש פעמים בתואר אלוף העולם במשקל כבד.
בסוף שנת 1999, כשנערכו סיכומי המאה והמילניום, כלי תקשורת רבים בעולם בחרו בעלי כספורטאי המאה ה-20, תואר שהופך אותו, מן הסתם, לספורטאי כל הזמנים. עלי הפך לכזה כי רתם את גופו ונפשו למען מיליונים בארצו וברחבי העולם שלא יכלו לצעוק ולהרים ראש, כי זעק נגד חוסר צדק, עוני, גזענות, מלחמות מיותרות וכל הדברים שמפריעים לאדם - כל אדם - לחיות את חייו בכבוד ובגאווה. עלי ניצח את כולם בזירה שלו ובזירות שלהם.
http://sports.walla.co.il/?w=//2500855
מלך. ואגדה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
