MANDALA:
ציטוט:
הנה לא מבעיא לפי הפוסקים שאומרים שמצוות עונג שבת היא מדברי קבלה, וכל שכן לסוברים שמצוות עונג שבת מדרבנן, (כמובא ב"חזון עובדיה" שם) שאז תענית יום הכיפורים שהיא מן התורה תדחה מצוות עונג שבת.
.
אלא אפילו לאותם ראשונים שאומרים שמצוות עונג שבת מן התורה, עדיין מחוייבים אנו להתענות ביום הכיפורים, גם אם הוא חל בשבת. שכן את חובת הצום ביום הכיפורים אנו למדים בשתי מקומות בתורה, האחד (ויקרא פרק טז, כט): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" והשני (ויקרא כג, כז): "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם…": ובהמשך נאמר (כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ"
.
מפסוקים אלו מבואר שיש מצוות עשה מן התורה לצום ביום הכיפורים שחל בעשירי לחודש השביעי שהוא חודש תשרי, ונקרא שביעי כיון שמנין החדשים מתחיל מניסן שכן נאמר על חדש ניסן (שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
.
וכתב הרמב"ם (הלכות שביתת עשור פרק א, הלכה ד): מצות עשה אחרת יש ביום הכפורים והיא לשבות בו מאכילה ושתייה, שנאמר (ויקרא ט"ז, כט) "תענו את נפשותיכם", מפי השמועה למדו: ענוי שהוא לנפש, זה הצום. וכל הצם בו קיים מצות עשה, וכל האוכל ושותה בו ביטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה, שנאמר (ויקרא כ"ג,כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ" מאחר שענש הכתוב כרת למי שלא נתענה, למדנו שמוזהרין אנו בו על אכילה ושתייה, וכל האוכל או השותה בו בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה.
.
הנה מדברי הרמב"ם למדנו, שמי שאוכל ביום הכיפורים עובר על "עשה ולא תעשה" וגם אם אכל ככותבת במזיד חייב כרת.
.
יוצא לנו שמצוות עונג שבת היא 'עשה' ומי שמתענה בשבת עובר על עשה. ומי שאינו מתענה ביום הכיפורים עובר על "עשה ולא תעשה" וידוע הכלל בש"ס ובפוסקים. (כמובא בשבת כה. וקלג. ופסחים פד. ור"ה לב: ועוד) שאין עשה דוחה עשה ולא תעשה שבתורה. ויותר מזה ביום כיפור יש גם כרת למי שאכל ולא התענה, וביבמות (ח.) מובא: שאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת.
.
לכן זו הסיבה שאנו מתענים ביום הכפורים גם אם חל בשבת, ואין דוחים את הצום ליום ראשון.
.
nirog:
ציטוט:
יש דברים שבהם רואים שמעלת שבת עליונה יותר. כך אנו רואים שבשבת יש שבעה עולים לתורה לעומת יום הכיפורים שיש שישה עולים בלבד. עוד מצאנו בענין החומרה של מי שמחלל שבת, שהמחלל שבת הוא חייב סקילה לעומת זאת ביום הכיפורים יש חיוב כרת.
רואים גם שבשבת יש מעלה של עונג שבת וסעודות שבת. באופן פשוט, יום שבו יש מצווה להתענג הוא מלמד על המעלה הגדולה של היום.
אולם מאידך, יום הכיפורים נקרא בתורא שבת שבתון. הלשון הזאת אומרת שיום הכיפורים הוא השורש לכל השבתות. ביום הכיפורים יש ריבוי תפלות. יום הכיפורים הוא היום היחיד בו ניתן להיכנס אל קודש הקודשים. אם כן, נראה שביום זה יש דבקות גדולה יותר בקב"ה.
ונראה לבאר, שמבחינה פנימית ומבחינת הבכוח השבת עליונה יותר אולם מבחינת הבפועל יום הכיפורים הוא גדול יותר. במציאות, בעולם הזה, יום הכיפורים הוא היום שיש לנו את המעלה הרוחנית היותר עליונה. זהו יום של דבקות בקב"ה. אולם מבחינת העתיד. מבחינת העולם הבא. השבת היא עליונה יותר.
"וביום השביעי שבת שבתון קודש לה'" (שמות ל"א), "וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' (שמות), "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" (ויקרא כ"ג). ו"וקידשתו מכל הזמנים".
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
.jpg)
