כמעריץ מושבע, קצת חששתי מהאלבום הזה. אחרי המשולש החלש, וכמה ביצועים לא כל כך מרשימים של השירים החדשים בהופעות, לא חשבתי שייצא מזה משהו כ"כ מוצלח. וואו, כמה שטעיתי. אמנם לא הדיסק הכי טוב שלו, אבל החולה הזה ממשיך לייצר מוזיקה מצוינת ככל שהשנים ממשיכות. רק "מקום בראש" מזכיר קצת את הסטייל הישן, לפני שהמוזיקה שלו "התבגרה" (שלא נגיד הזדקנה...) החבר אני, מכונת הכתיבה ותחי הנפש הם שירים פשוט אדירים. גם לשחרר את הזבוב, הרעות היא עם, ובעצם כמעט כל השירים (פינגווין ממלכתי חלש מאוד לטעמי) נהדרים, וככל שמספר השמיעות עולה, כך גם אני מתאהב בשירים האלה יותר ויותר.
אגב, מלבד המוזיקה - זה אחד האלבומים היפים ויזואלית שראיתי. עבודה מדהימה של האמן פלפלד.
|