פורום השדים האדומים

פרשת תצוה מגיעה כהמשך ישיר לפרשת תרומה שמה דיברנו על הקמת המשכן
ואיך כל אחד צריך לזכך את עצמו ולעשות את עצמו כמשכן שאור ה' יוכל לזרוח ממנו.
בפרשה שלנו מדובר כבר יותר על פרטים כמו הכנת בגדי כהונה לכהנים,קורבנות ועוד כמה פריטים נוספים שקשורים למשכן.

אז היום אנחנו נמצאים ב ז אדר יום ההולדת ויום הפטירה של משה רבנו
והפרשה פותחת בפסוק "ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית כתית למאור ....."

הפרשה הזאת היא הפרשה היחידה בתורה ששמו של משה נעדר ממנה.

שני טעמים לדבר.

1.רמז להסתלקות של משה ב ז אדר בסמיכות לקריאת הפרשה.

2.הדבר נועד לקיים את הציווי "מחני נא מספרך" שנאמרה לאחר שהעם חטא בעגל
והקב"ה לא רצה לסלוח לו,אמנם אח"כ הוא מחל אך קללת חכם אפילו כשהיא על תנאי
היא מתקיימת וכנראה שהיה קבינט מדיני למעלה והוחלט למחוק את שמו של משה מפרשה אחת בתורה.

הטעם הראשון מעורר תמיהה מסוימת הרי בז באדר משה לא רק מת אלא גם נולד
(עניין גדול של צדיקים להולד וללכת באותו יום)
ורש"י מסביר ש"כדאי הוא יום הלידה שתכפר על יום המיתה"
כלומר גדולה יום הלידה מיום המיתה.

אז דווקא בשבוע שמבליט את כוחו של משה נמחק שמו מהפרשה?(נחזור לתשובה עוד מעט)

ידוע גם שהמן הרשע בחר בחודש אדר כדי לתקוף את ישראל כי הוא חשב שכוחם נחלש בחודש הזה.אך הוא לא ידע שזה חודש שגם משה נולד בו ולכן מזלם של ישראל גובר.

לאחר שהתחולל נס פורים והמן נחל מפלה מתארת המגילה את השמחה של ישראל
"ליהודים היתה שמחה ואורה וששון ויקר"
מבארת הגמרא שבפסוק הזה נרמזו ארבע מצוות שהמן הרשע גזר עליהן וכאשר התבטלה גזירתו יכלו היהודים לקיימן ללא חשש

אורה-זו תורה
שמחה -זה יום טוב
ששון-זה ברית מילה
ויקר-תפילין

כל אחת מהמצוות מתאפינת בכך שהיא אות בין עם ישראל לקב"ה
וזו הסיבה שהמן גזר דווקא עליהן כי לא היה יכול לשאת את הקשר בין עם ישראל לקב"ה

לכאורה אפשר לצפות שהמצוות הללו שמשמשות אות יהיו כאלה שלא נמצאות אצל אומות העולם
וכך היו מבטאות את הייחוד של עם ישראל בפועל אך כל המצוות הללו יש דוגמאות אצל עמים אחרים.

פה באה הגדולה של עם ישראל הרי בדברים שהם מובדלים לחלוטין אין שום צורך באות
כל אחד יכול לראות את הייחוד הצורך הוא דווקא בדברים שלכאורה יש בהם דימיון.

תורה-אצל אומות העולם ענינה חכמה ושכל ואילו אצל היהודים עיקרה הואמה שלמעלה מהשכל

שמחת יום טוב-אצל אומות העולם השמחה קשורה בהתהוללות ופריקת עול ואילו אצל היהודים השמחה מביאה לידי יראת שמים יתרה.

מילה-הרמב"ם אומר שהמילה מחלישה אצל נימול את תאוות העולם הזה לכן גוים שמלים את עצמם מצטערים על כך
לעומתם יהודי שמחבמילה"שש אנוכי על אמרתך" ששון זו מילה.

תפילין-אומות העולם מתעטרים באות בוחרים אותות נאים ויפים ואילו יהודין מתעטרין בתפילין שחורות ורצועות עור אלא שבתוך התפילן כתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"

אז למה נמחק השם של משה מהפרשה?
הדבר אינו מבטא חלילה חולשה של משה אלא דווקא את כוחו וגדולתו.
ולכן היא נפתחת בלשון "ואתה" שמורה על עצם מהותו העצמית של משה שהיא למעלה משמו.

בן אדם בד"כ צריך שם יותר בשביל הסביבה שיקראו לו ולא בשביל עצמו
הרי שהוא לבד בבית מול הטלויזיה הוא לא זקוק לשם.
השם זה רק גילוי שמאיר ממנו אבל שהוא בכל כוחותיו ומהותו העצמית הוא בדרגה שהיא למעלה מהשם.

כל העניין פה זה מסירות נפש הרי משה יכל לשבת בצד ולראות איך ה' מעניש את העם על העגל
אבל הוא היה מוכן לוותר על הדבר היקר לו מכל רק שעם ישראל לא ייפגע
מסירות נפש למען ישראל שהיא למעלה גם משמו שבתורה היא מהותו האמיתית של משה רבנו
וזה מה שהמילה "ואתה"מדגישה.

בן אדם על פי הטבע שלו רוצה כל הזמן שיהיה לו נוח
כל החיים שלו סובבים בשביל לארגן לעצמו סביבה נוחה וסדר יום נוח
וכמובן שהוא לא יוותר אף פעם כל הדברים שעושים לו טוב.
אבל הפרשה הזאת מסבירה שדווקא שאתה יוצא מהטבע שלך ודווקא שאתה עושה מסירות נפש שמצמצמת לכאורה את הנוחות שלך אז אתה זוכה להתגלות אדירה של הנשמה שלך מעבר לכל גילוי אחר שיכלת לחוות.וזאת אהבת ישראל אמיתית.

שבת שלום והצלחה בכל העניינים.

שבת שלום ומבורך