הפועל כתב:
בשוודיה הולכים לעבודה ומבלים בפארקים. שרת הבריאות מסבירה איך זה עובד, ולמה העולם טועה לגביה
מאת דיויד סטברו
פורסם ב - 17/04/2020 20:23
התקשורת העולמית מיהרה לדווח כי המדיניות השוודית במאבק בנגיף קורונה, שאיפשרה לחיים להמשיך כמעט כרגיל, נכשלה. שרת הבריאות וראש רשות הבריאות הציבורית במדינה מסבירים בראיון ל"הארץ" מדוע הניתוח העולמי שגוי, ואיך לטענתם אפשר לשטח את העקומה - בלי לסגור את המדינה
כמעט כל מדינות העולם נוקטות צעדים חסרי תקדים במאבק בנגיף הקורונה הכוללים סגר, השבתת פעילות כלכלית, סגירה מוחלטת של מערכת החינוך והשבתה של חיי הפנאי והתרבות. אך מדינה אירופית אחת החליטה לנקוט קו שונה.
החלטתה של שוודיה לא ליישר קו עם שאר העולם, מעוררת ביקורת, מחלוקת קשה ותגובות קיצוניות - בתוך המדינה עצמה ובעולם כולו. לפי נתונים עדכניים, עד כה מתו בשוודיה כ-1,500 בני אדם כתוצאה מנגיף הקורונה, שהם כ-150 מתים למיליון תושבים. זהו נתון נמוך מזה של בריטניה, צרפת, בלגיה, הולנד, שווייץ וכמובן מזה של ספרד ואיטליה, אך הוא גבוה בצורה משמעותית מזה של שכנותיה הקרובות של שוודיה, המדינות הנורדיות.
"יש הטוענים שבשוודיה העסקים כרגיל", אומרת לנה הלנגרן, שרת הבריאות השוודית, בראיון ל"הארץ". "אני מציעה להם לבדוק שוב. אני מציעה לשאול את הצוותים הרפואיים שעובדים מסביב לשעון בבתי החולים, לשאול את בעלי העסקים שנאבקים כדי לשרוד, לשאול את המבוגרים שלא ראו את ילדיהם ונכדיהם במשך שבועות, ואת הסטודנטים ותלמידי התיכון שלא יכולים ללכת לבתי הספר. לא, העסקים אינם כרגיל בשוודיה. יש לנו אלפי חולים מאומתים והחברה השוודית מושפעת כולה".
אך גם אם העסקים בשוודיה אינם כרגיל, כפי שאומרת הלנגרן, מה שמתרחש כיום בשוודיה שונה מאוד מהנעשה במדינות אחרות. בתי הספר היסודיים וגני הילדים לא נסגרו ולו ליום אחד, וגם חנויות, מספרות, מסעדות ובתי קפה נותרו פתוחים. אזרחי שוודיה עדיין הולכים לעבודה, מבלים בפארקים ובגני השעשועים ומתאמנים במכוני כושר. הצעדים המרכזיים שננקטו בכל זאת הם הגבלת אירועים למקסימום של 50 משתתפים, מוסדות ההשכלה הגבוהה והתיכונים עברו ללמידה מרחוק, נאסרו ביקורים בבתי אבות ובבתי חולים וננקטו שורה של צעדים מקומיים ליצירת ריחוק חברתי במרחב הציבורי.
הלנגרן מודעת היטב לטענה שהשיטה השוודית נכשלת בגלל מספר המתים בשוודיה, הגבוה משמעותית מזה של שכנותיה הנורדיות. "קשה מאוד לקבוע לאיזו מדינה צריך להשוות אותנו ובאיזה שלב של ההתפרצות המדינות האחרות נמצאות", היא אומרת. "זה לא הוגן ודי מסובך לעשות את ההשוואה הזו. מעבר לכך, ההתפרצות בשוודיה היא בעיקר באזור שטוקהולם, וקשה לקבוע מה קורה באופן כללי במדינה כולה".
מומחים רבים בשוודיה טוענים ששיעור התמותה במדינה אינו בהכרח תלוי במדיניות אי-הטלת הסגר שלה. מרכיבים אחרים, כמו גיל האוכלוסייה והמצב בבתי האבות – משחקים ככל הנראה תפקיד מרכזי יותר. "בינתיים, כפי שאמרתי בעבר, הדאגה העיקרית שלנו לא נוגעת לאוכלוסייה הכללית מכיוון שזו נענית להנחיות", אומרת הלנגרן, "בסקר שערכנו לפני כמה שבועות גילינו שלפחות 87% מהאוכלוסייה נענים לכל ההנחיות. הדאגה העיקרית שלנו נוגעת לבתי אבות – זה אתגר שמהווה עבורנו מקור משמעותי לדאגה. בשלב זה קשה לדעת מה בדיוק עלינו לעשות, כי במקומות האלו דווקא יש לנו סגר, שכן הם סגורים למבקרים כבר חודש".
ניתוח שגוי
למרות הנתונים המספריים שעשויים לשקף את מצבה של שוודיה ביחס למדינות אחרות באירופה וביחס לשכנותיה, חשוב לזכור שכפי שאומרת שרת הבריאות, מדינות שונות נמצאות בשלבים שונים של המגפה. בימים האחרונים הופצה טענה שמספר המתים בשוודיה, כמו זה של מדינות אחרות, נמצא בעלייה. לטענת הרשויות השוודיות ומומחים, זוהי טענה מוטעית המתבססת על צורת איסוף הנתונים של אתר הסטטיסטיקה העולמי Worldometer, שאינו לוקח בחשבון את אופן הבדיקה, הניתוח, הרישום והדיווח על תמותה בשוודיה.
"במקרה של שוודיה ובפרט בעניין גרף התמותה, ה-Worldometer מציג תמונה שגויה", אומר פרופ' אייל שחר, פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור באוניברסיטת אריזונה. "רואים בו טיפוס במספר המתים היומי. שלשום 114 מתים, אתמול 170. לא היה ולא נברא. התמותה היומית יורדת, לא עולה. המתים האלה מתפזרים בין תאריכים שונים. מחר ומחרתיים יהיו כותרות חדשות בעולם על כישלון נוראי של השוודים, מפני שרוב העולם שואב מה-Worldometer את הנתונים, אבל אתר הניטור העולמי אינו מעדכן נתוני ימים קודמים, ומחשב את מספר החולים והמתים החדש כהפרש במספר המקרים המצטבר בין ימים עוקבים. כמעט בכל יום השוודים מתקנים ומעדכנים נתוני עבר. גרף התמותה היומי הנכון, באתר הרשמי של המדינה, מראה בבירור את דעיכת המגפה בשוודיה זה כשבוע". עוד אומר פרופ' שחר כי "המגמה הנוכחית מראה כי התמותה הסופית מקורונה בשוודיה תהיה, לכל היותר, פי שניים מהתמותה שם משפעת, ודומה מאוד לתמותה משפעת בנורווגיה ודנמרק לפני שנתיים".
על פי האפידמיולוג השוודי הראשי, אנדרס טגנל, מספר המתים היומי עומד על כ-60 בימים האחרונים. אך חשוב מכך, הגרפים השוודיים, בשונה מאלו המתפרסמים בעולם, מעידים על דעיכה איטית אך יציבה במספר המתים בשבוע האחרון. הרשויות השוודיות נזהרות, ובוודאי אינן טוענות שהמגפה הגיעה לסופה, אך ישנן בהחלט סיבות טובות להעריך שהמגמה חיובית. זאת, בעוד שמדינות הנמצאות עדיין בסגר רחוקות מדעיכה, כך שלא ניתן להשוות בין יעילות המדיניות שלהן לבין זו השוודית.
עם זאת, דבר אחד ברור. בשלב זה, ממש כמו כפי שמסתמן בישראל הנמצאת בסגר ממושך, שוודיה מצליחה "לשטח את העקומה". כ-20% מהמיטות במחלקות הטיפול הנמרץ עדיין פנויות, המערך הלאומי מוכן להעביר חולים בין אזורים שונים אם יהיה בכך צורך, בתי חולים שדה הוקמו בשטוקהולם ובגטבורג – אך עדיין לא נמצאים בשימוש – והצוותים הרפואיים עומדים בעומס למרות התנאים הקשים והבעיות באספקת ציוד מגן.
מטרתה של המדיניות השוודית, בדיוק כמו זו של כל מדינה אחרת, היא "השטחת העקומה". אך השיטה השוודית בנויה על שורה של המלצות ובקשות מטעם השלטונות שאינן נאכפות כצווים מחייבים – בעלי סימפטומים כמו חום ושיעול מתבקשים להישאר בבית ומערכת התשלומים של הביטוח הלאומי עשתה את ההתאמות הנדרשות כדי שהם יוכלו לעשות זאת ללא חשש כלכלי. ואכן, בערך 20% מכוח העבודה השוודי מושבת מעבודה בגלל סימפטומים קלים יחסית, עדות לכך שההמלצות נלקחות ברצינות. גם אנשים בקבוצות סיכון ומבוגרים מעל גיל 70 התבקשו להישאר בבית ככל הניתן, וכלל הציבור התבקש להימנע מנסיעות לא הכרחיות בתחבורה הציבורית, לעבוד מהבית אם זה מתאפשר, ולשמור על היגיינה בסיסית וריחוק חברתי.
מדיניות בת קיימא וגמישה
בזמן שעיניהם של רבים בעולם מופנות כלפי שטוקהולם והמודל הייחודי שלה, אין זה מפתיע שחדשות כזב ודיווחים שגויים על המדינה מוצאים את דרכם לחדשות החוץ של עיתונים ומהדורות חדשות בכל רחבי העולם.
בכמה פרסומים בתקשורת הבינלאומית דווח על בני 80 הנשלחים למות בביתם בשוודיה, על מכונות הנשמה חסרות ועל ויתור על חיי אדם. דיווחים אלה היו מוטעים: אף אדם בשוודיה לא מת כתוצאה ממחסור במכונת הנשמה או מיטה בטיפול נמרץ. "מערכת הבריאות שלנו מתמודדת עם המצב", אומרת שרת הבריאות הלנגרן, "יחידות טיפול הנמרץ שלנו גדלות בכל יום שעובר והמערכת בהחלט מתמודדת עם המצב נכון להיום".
טעות נפוצה שהתפרסמה בכמה כלי תקשורת השבוע היא הידיעה ששוודיה הרשמית הכירה בטעותה, וכעת היא משנה את מדיניותה. זה איננו המצב. להיפך, קובעי המדיניות השוודים טוענים שדווקא המדיניות שלהם היא כזו שתוכל להחזיק לאורך זמן רב מאוד.
"כשנגיע לסוף המגפה, מה שיקרה בעוד שנים ובוודאי לא בקיץ הקרוב, נהיה חייבים לראות את ההשפעה ארוכת הטווח על בריאות הציבור", אומר יוהאן קרלסון, ראש הרשות לבריאות הציבור בשוודיה, "אנחנו חושבים שהצעדים שנקטנו טובים – יש לנו מידע רב המעיד על כך שצעדי הריחוק החברתי שלנו עובדים, והמדיניות שלנו חייבת להיות כזו שאפשר להחזיק בה זמן רב. אנחנו לא צריכים להחליף מדיניות. ראינו שמדינות אחרות מחפשות עכשיו אסטרטגיית יציאה ודרכים לפתוח את החברה מחדש. המדיניות שלנו היא בת-קיימא לאורך זמן, והיא גמישה מספיק כדי להתאים למצב בזמנים ובאזורים שונים".
"ההבדל בין הגישה השוודית לזו של מדינות אחרות אינו גדול מאוד" מסביר קרלסון, "זה בעיקר הטון השונה. במקום להגיד לאנשים מה לעשות אנחנו מנסים להסביר. אנחנו לא אומרים לאנשים להישאר בבית. אנשים צריכים לצאת, להתאמן, לנשום אוויר נקי. זה טוב לבריאות הפיזית והנפשית שלהם. אני לא רואה שום היגיון בלהישאר בבית, אלא אם כן אין אפשרות לצאת ללא מפגש עם שכנים, ובמיוחד חשוב שאנשים מבוגרים שיכולים לצאת לבד יעשו זאת. אנחנו גם לא סגרנו את בתי הספר היסודיים, כי לא ראינו שום עדות לכך שזה יכול לתרום. אין שום דו"ח או מחקר שמוכיח שבתי הספר הם חלק חשוב בהפצת המחלה. להיפך, יש השפעות שליליות רבות לסגירת בתי ספר. ומעבר לכך, אנחנו לא משאירים אנשים בבית בכפייה. יש לנו דיווחים ממדינות אחרות על אלימות בתוך הבית, על אלכוהוליזם ושימוש בסמים כשאנשים סגורים בבתיהם".
קרלסון מספר ל"הארץ" שבשבועיים האחרונים נערכות יותר ויותר בדיקות בשוודיה – בתחילת המשבר נערכו כעשרת אלפים בדיקות בשבוע, ואילו בשבוע שעבר המספר עלה ל-20 אלף. הבדיקות כרגע הן בדיקות למציאת הנגיף במטופלים שמראים תסמינים ספציפיים, אנשים בקבוצות סיכון, צוותים רפואיים, קשישים שחיים בבתי אבות ואנשים העובדים איתם. כעת הן מתרחבות גם לעובדי השירותים החיוניים.
המספר המוגבל של הבדיקות וההתרכזות בחולים וקבוצות סיכון היא גם הסיבה לרושם המוטעה לפיו אחוזי התמותה בשוודיה הם גבוהים יותר מאלו של מדינות אחרות שעורכות יותר בדיקות, גם בקרב אוכלוסייה בריאה. "אנחנו חושבים שעדיין קצת מוקדם לבסס מדיניות של בדיקות סרולוגיות הבוחנות חסינות", אומר קרלסון, "יש עדיין בעיות מתודולוגיות עם בדיקות אלו, אבל זה בדרך. אנחנו גם עורכים מחקר בשטוקהולם, בונים מחקר לשאר חלקי המדינה ויש גם יוזמות נוספות מהאוניברסיטאות. אנחנו מאוד רוצים להתחיל עם הבדיקות הסרולוגיות כדי לבחון את ההתפשטות באזורים שונים ובקבוצות אוכלוסייה סוציו-אקונומיות שונות, ואנחנו מקווים שזה יתחיל בקרוב".
מדענים בחזית, לא פוליטיקאים
קרלסון הוא איש הדרג המקצועי: מדען המשמש כעובד ציבור ולא כמינוי פוליטי. אך בשוודיה, הדרג הפוליטי מקבל כמעט באופן מוחלט את המלצות המדענים – בשלל נושאים, ובהם גם אלו הקשורות לטיפול בווירוס הקורונה. שרת הבריאות השוודית הלנגרן, בשונה מקרלסון, היא נבחרת ציבור, אשת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השלטת. "אני רואה שעכשיו מדינות רבות שוקלות כיצד לפתוח את בתי הספר", היא מספרת, "לנו, לעומתן, יש אסטרטגיה שיכולה להחזיק לזמן רב. חלק ממנה היא היכולת לחזק, לשנות ולהוסיף צעדים כשנדרש לכך, צעדים מחייבים חוקית וגם כאלו שהם בגדר המלצות בלבד. אנחנו מוכנים לפעול, אנחנו ממשיכים להיות פתוחים, להקשיב למומחים שלנו ולהתאים את המדיניות שלנו אם יש צורך בכך".
גם הלנגרן אינה יודעת בוודאות אם מצב זה יחזיק לאורך זמן, אך מדיניותה נסמכת על תרבות שוודית ארוכת שנים. "זה זמן רב שאנחנו משלבים בין דרישות חוקיות לבין המלצות וולנטריות בכל הנוגע לבריאות הציבור בשוודיה", היא מסכמת, "המדיניות הזו מצליחה. התוכנית הלאומית לחיסון ילדים, למשל, אינה דרישה בחוק, ובכל זאת 97% מילדי שוודיה מחוסנים בהתאם לתוכנית. שיתוף במידע ובניסיון ההתמודדות עם המגפה העולמית הזו חשובה, ואנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני. אנחנו מאמינים שצריך להתמודד עם מגפת הקורונה כמרתון ולא כספרינט, ואנחנו רחוקים עדיין מהמטרה".
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
