פורום השדים האדומים

הרבה מאד טועים בין שתי המילים. גם בטלוויזיה, בטח פוליטיקאים ושאר עמך.
טעויות נפוצות במחוזותינו:
"כמות השחקנים שהגיעו בינואר היה אדיר"
"כמות המשחקים שנותרו עד סוף העונה..."

בואו נבהיר: השימוש במילה כמות היא לתיאור משהו שלא ניתן לספור. למשל: קמח, סוכר, חול, אבקה וכו'.

בכל תיאור של דבר שניתן לספור יש להשתמש במילה מספר. מספר הטעויות, מספר החולצות וכו'.

סתם שתדעו.

אולי השדרים והעיתונאים שקוראים את זה ילמדו משהו...

מה עם רגע של מציאות ופרגמטיות? אולי נפסיק עם תיקונים טרחניים?
הרי שם המספר ועוד דברים שבגבול האסתטי האפור שנתחם בערך באותיות אית"ן, כבר לא רלבנטיים היום. בשום צורה.

@שרון דוידוביץ'

לא שמתי לב.

גם הוא טעה בזה בשידור?

במאה אחוז מההזדמנויות שהיו לו. הוא כאילו לא מכיר את המילה "מספר".

לצערי, זאת הרמה של השדרים בארץ. והוא עוד נחמד ומעביר יפה ובהומור משחקים. אני לא רוצה להתחיל לעקוב אחרי הטעויות של שרף, שייע, או ג'ימי - למשל.

שפה היא כלי להעברת מסרים
כל עוד זה קורה, זה מה שחשוב
כל שפה עוברת טרנספורמציות וזה תהליך טבעי
זה כמו שלא מדברים יותר עם ר מתגלגלת או ח גרונית

עכשיו אני רגוע,
אמרתי למישהו בן זונה והרגשתי לא נוח עם זה,
אבל אחרי שהמסר הועבר נרגעתי

Sent from my SM-A705FN using Tapatalk

בגדול אתה צודק מאוד, ושינויים והתפתחות הם חלק טבעי מהחיים של כל שפה.
אבל זה לא אומר שהשינויים האלה יהיו לטובה. אף אחד לא מבטיח לך שהשפה אחרי השינויים תהיה כלי טוב יותר לתקשורת\העברת מסרים.
זה די תלוי במידת ההיכרות של הדוברים (שהם אלה שיוצרים את השינויים האלה) עם השפה.

במקרה יש לי דוגמה (קצת זניחה שלא לומר הזויה) שממחישה פוטנציאל לבעיה.
אמל"ק: מתברר שדוברי העברית קצת שכחו איך עובד כל הקטע של בניינים, משקלים, שורשים וכל מה שקשור לאופן שבו יוצרים מילים בעברית (לפחות חלקם של הדוברים).
יוצא לי לקרוא הרבה על כלי עבודה באינטרנט בעברית (משלל סיבות), ולא יכולתי שלא לשים לב שהאנשים שממשתתפים בשיח הזה לא יודעים איך מילים בעברית בנויות.
הם לא יודעים שכלי שקודח נקרא מקדחה וכלי שמבריג נקרא מברגה, ולא מבינים למה מישהו חושב שככה אמור להיות.
90% מהדוברים הילידיים, כמו שקוראים להם בתחום, קוראים בשם "מברגה" לכל כלי מהמשפחה הזאת, אם הוא עובד על סוללות ולא מחובר בכבל לחשמל.
למה זאת בעיה?
כי כשמאבדים את ההבחנה בין הכלים, מאבדים גם את האבחנה של מה שאמורים לעשות עם כל כלי.
אנשים משתמשים בכלים לא מתאימים למשימות לא נכונות, ומתבאסים שלא יוצא להם טוב.
(זאת לא באמת בעיה אמיתית, אבל בדיונים האלה זה מה שנחשב ל"בעיה")
אז אמנם זה לא כל כך נורא, אבל זאת דוגמה (אולי זניחה אבל עדיין) לשינוי שיצר בלבול במקום לשפר את התקשורת.
וזה רק אם מסתכלים על האובדן הנקודתי של המילה מקדחה.
אם מסתכלים על התמונה הגדולה, על העובדה שהדוברים הילידיים כבר לא מבינים את ההיגיון הבסיסי של השפה, המצב העתידי נראה פחות ופחות מבטיח.

שפה היא לחלוטין לא רק כלי להעברת מסרים.
היא גם כלי חשיבה (תנסה רגע לדמיין מחשבה ללא שפה), כלי ללמידה, כלי ליצירה. לכן ככל שהיא מורכבת יותר, היא מאפשרת התפתחות טובה יותר.
אם אתה רוצה להתעקש על תקשורת, אז גם כאן, שפה מורכבת מאפשרת תקשורת יותר טובה.
אז בסדר, אפשר להסתדר בלי ביטוי מסוים או עם ביטול ניואנס בין שתי מילים שונות, אבל ככלל, זו מגמה שהולכת אחורה בהתפתחות האנושית. זה להיות יותר דומים לקופים.

אני לא רואה מתאם בין מורכבות השפה המדוברת לבין השגשוג של המין האנושי, אבל קטונתי

ואולי הגרפים אפילו הפוכים אגב

אני לא דיברתי על שיגשוג. דיברתי על למידה, התפתחות, יצירה.
עכשיו, אני חושב שאני מבין את מה שאתה אומר, והתפתחות המין האנושי היא אולי לא דבר חיובי, והמין האנושי הוא רע וחסר תקווה, אבל זה דיון נפרד ולא קשור לטענה שלי.

עכשיו, אני גם מבין מה אתה אומר, וזה מאוחר מדי.
פשוט תזרום

אם אני מבין נכון את הטענה, בערבית עדיין מקפידים על ההבדל הזה, לפחות בשאלות ("אכם לעומת קדיש"). בעברית תשאל "כמה ילדים?" אבל תשאל גם "כמה חול?", לא?

בעברית מילת השאלה היא אותה מילת שאלה, אבל זה לא אומר שמספר הוא כמות או שאי אפשר לספור בני אדם וצריך במקום זה לנקוב בכמות שלהם.
בהרבה שפות אין הבדל במילת השאלה (שפות לטיניות, למשל), באחרות יש (אנגלית, למשל).
בכל השפות שאני מכיר מבחינים (או לפחות השפה מאפשרת להבחין) בין מספר לכמות (ובין דברים שאפשר לספור לבין דברים שצריך לציין את הכמות שלהם).

ועכשיו בשידורי הליגה הלאומית עושים מלובני וזוהיר בהלול בדיוק את האבחנה שבאשכול בין מספר וכמות ומתקנים את הטועים בכך.
כל הכבוד.

זוהר בהלול.