אדום מטלי כתב:
יובל כתב:
אדום מטלי כתב:
אדום מטלי כתב:
its-sick כתב:
זה התסריט האופטימי. שלוש מפלגות ימין לא עוברות את אחוז החסימה וכל מפלגות השמאל כן עוברות.
זה נותן רוב.
נניח.
מה ישתנה אם זה יקרה?
הנה מה שכתב בעל טור בהארץ, ואני ממש מסכים איתו:
"יש תוצאה בטוחה אחת בבחירות, שאפשר להכריז עליה כבר עכשיו: כ–100 ח"כים שייבחרו מחרתיים יהיו תומכי האפרטהייד. אין לזה שום תקדים בשום דמוקרטיה. 100 נבחרים מתוך 120, רוב מוחלט שבמוחלטים, שתומך בשימור המצב הקיים, שהוא מצב האפרטהייד.
עם רוב כזה אפשר יהיה להכריז כבר בכנסת ה–21 על כינונה הרשמי של מדינת האפרטהייד, היא מדינת ישראל. עם תמיכה כזאת באפרטהייד ועם ותק כזה לכיבוש, שום תעמולה לא תוכל להתכחש לאמת הפשוטה: כמעט כל אזרחי ישראל רוצים בהמשך האפרטהייד. שיא החוצפה: הם קוראים לזה דמוקרטיה. לצדם ותחת שליטתם חיים עוד למעלה מארבעה מיליון בני אדם שעליהם נאסר להשתתף בבחירות." לא הבנתי, במה זה שונה מכל כנסת מאז 1967?
לא ממש שונה. צריך רק להיישיר מבט אל המראה ולהודות בזה. לא הבנתי מה לא הבנת.
לא הבנתי את הטון שעולה מן הדברים, כאילו דווקא הבחירות האלה יגרמו לכך שרוב נציגי העם יהיו תומכי אפרטהייד, או שהבחירות האלה לפחות ישימו את החותמת לכך.
מעבר לכך, קראתי את הטור כולו. כן הייתי עושה הפרדה בין אלה שאפרטהייד הוא משאלת ליבם והם לא מוכנים לוותר עליו (ליכוד וימינה), לבין אלה שלא אכפת להם אם יש אפרטהייד או לא, או מוכנים לוותר על האפרטהייד תחת תנאים מסוימים (ליכוד, כחול לבן או אולי חלקו, אולי גם החרדים).
מוסרית - ספק אם יש הבדל. פרגמטית - לדעתי, אם החלק השני יהיה בשלטון, זה שמוכן לזנוח את האפרטהייד בתנאים מסוימים, קיים סיכוי שבנסיבות מסוימות הוא אכן יסתיים, או שתהיה התקדמות לקראת סיומו. אם החלק הראשון יישאר בשלטון, סיום האפרטהייד רק יתרחק (כפי שהוא התרחק בעשור האחרון תחת נתניהו). ולכן, אני מעדיף עלייה לשלטון של הגורמים המתונים יותר, גם אם מוסרית הם לא עדיפים.