נו טוב זה בכל זאת נחמד יותר לנהל את הויכוח הזה באינטרנט, כשאפשר לשבת ולחשוב קצת ולנסח, מאשר עם הליברטריאנים האוטיסטים של גבעת רם, אז אני נכנס ל rant mode：
pokara כתב:
גם אומנות יכולה להיות מאוד ריווחית, לא חסרים שחקנים/זמרים/חברות הפקה ועוד אמנים אחרים שחיים מצוין גם ללא תמיכה ממשלתית או ציבורית, אז ככה שאומנות חיה מצוין גם בעולם הקפיטליסטי המסריח שלנו, רק בעולם הזה חיה אומנות איכותית ולא כל מייצג של גוש חרא בקופסה שיוצרה קורא לזה אומנות.
ולגבי השליטה, אתה באמת חושב ששליטה של המדינה שונה בגדול משליטה של תאגידי ענק? אתה באמת מאמין שמישהו בממשלה רואה אותך וחושב עליך בכלל ושהשיקולים שלהם אובייקטיבים ולא ניזונים מאינטרסים אישיים או מפלגתיים?
בתור אדם שחצה את מחצית חיו כבר וחי במדינה שהשליטה הכמעט מוחלטת בה היא של הממשלה (בטח בשנים שלפני הערוצים המסחריים והאינטרנט) , אני יכול להגיד לך שעד גיל 20 וקצת כל מה שלימדו והראו לי (ממשלות שנחשבות כשמאל) היה כי הערבים הרעים מנסים כל הזמן להשמיד אותנו ואנחנו הגיבורים והאמיצים עומדים בכבוד ונותנים להם מנה אחת אפיים בכל ניסיון כזה, באופן תמידי נאמר כי אנחנו הטובים והערבים הם הרעים, לא היו איזכורים לשום עוולות שעשינו לערביי המקום במלחמת השחרור או במהלך שנות שילטוננו, כל נפגע ערבי הוגדר מיידית כמחבל ועוד (אני מניח שאתה מבין את הכוונה).
ולסיום, אף אחד לא אומר שאין דברים שצריכים להיות מאורגנים ומתוקצבים על ידי המדינה, בריאות, חינוך, בטחון, תשתיות הם דברים שהמדינה ריכה לתקצב, ולעומת זאת את תרבות הפנאי, שרותי דת ועוד דברים שמעניינים חלק קטן מהציבור, אין צורך כי הממשלה תתקצב ושכל אחד יעשה כראות עיניו
(וסתם בקטנה, אני בטוח שאתה שמח על כך כי המדינה שלקחה את כספי משפחתך שהלכו לתקצוב הטלויזיה (אגרת הטלויזיה - הערוץ הראשון בשנות השבעים והשמונים) עזרו ליצור כאן את "הקבוצה של המדינה").
השימוש במילה פגום ומסריח זה בפרפראזה על הדברים של zapta רק להבהיר את זה. למרות שעולם קפיטליסטי הוא באמת פגום ומסריח.
אמנות
ממוסחרת חיה מצוין בעולם הקפיטליסטי. וזה אוקסימורון כי מה שאנחנו קוראים לו אומנות ממוסחרת זה לא ממש אומנות אלא יותר מוצר צריכה. מוצרי צריכה מסתדרים נהדר בעולם קפיטליסטי. אז תדמיין את המשפט הבא במקום המשפט המקורי שכתבתי: "בואו נחיה בעולם שבו כל הפוטנציאל של הרוח האנושית תתגלם בגאדג'טים אלקטרוניים וריהוט להרכבה עצמית ואלבומים של עידן רייכל ונועה קירל בתחנות דלק".
תתפלא לדעת כמה מהאומנות בעולם מתקיימת בזכות תמיכה ממשלתית. הבחירה של ליברטריאנים לתקוף דווקא דברים כמו אומנות מתוקצבת ולא דברים אחרים בדוגמאות שלהם (כמו התנחלויות. היי סתם דוגמא - שיטור בשכונות יוקרה, למה אני צריך לממן לאדם עשיר פי אלף ממני שיטור מעולה בשכונה שלו בזמן שאני סובל משיטור גרוע ולא קיים היכן שאני גר?) מעידה על האנשים ועל השקפת העולם שלהם הרבה מאוד. ומה שזה מלמד הוא לא מחזה מלבב במיוחד.
pokara כתב:
ולגבי השליטה, אתה באמת חושב ששליטה של המדינה שונה בגדול משליטה של תאגידי ענק? אתה באמת מאמין שמישהו בממשלה רואה אותך וחושב עליך בכלל ושהשיקולים שלהם אובייקטיבים ולא ניזונים מאינטרסים אישיים או מפלגתיים?
בפרפראזה על צ'רצ'יל - סוציאליזם זה השיטה הכלכלית הכי גרועה חוץ מכל היתר.
וזה נכון לגבי שארית ההודעה שלך - זה לא תופס מבחינתי לבנות השקפת עולם כלכלית-חברתית על סמך מקרי בוחן אנקדוטליים. בכל שיטה שלא תהיה יהיו כשלים והרבה. מה שמעניין זה לא ההסתכלות לפרוטות אלא הסך הכל. הסך הכל של סוציאליזם טוב לכלל האזרחים לאין ערוך יותר מאשר קפיטליזם ליברטריאני, שהוא טוב רק לשכבה מסוימת מאוד באוכלוסיה.
א.ב כתב:
אגב, המשפט שלך "אני הייתי מתלונן קודם על כך ש..." הוא בול מה שאני אומר. כל אחד מתלונן על דברים שונים. אני גם באופן כללי מתלונן קודם על ההתנחלויות ורק אחר כך על התאטרון (במיוחד שלתאטרון יוצא לי להגיע מדי פעם ולהתנחלויות אני מתנגד).
אתה מבין שאם לא נממן את כל הדברים האלה דרך הממשלה, אז בפועל נממן רק את מה שנרצה באופן ישיר?
אם להרבה אנשים חשוב התאטרון, הם פשוט ילכו אליו ואז הוא יתקיים. זה הסימן של השוק שיש רצון של אנשים בדבר הזה.
אם יש משהו שאף אחד לא רוצה לממן אותו, או שהוא ממש איזוטרי ורק מספר נמוך של אנשים רוצים אותו, אז הוא לא יתקיים.
אחי, אמנות לא חייבת להיות רווחית, הכל סבבה. יש לה זכות קיום גם בלי שהיא רווחית - אני לא בא להגיד מה צריך להיות קיים ומה לא. אם מישהו רוצה לעשות אמנות הוא יכול גם להפסיד מזה או להיות מאוזן, זה לא מזיז לי. מה שמזיז לי זה שמכניסים לי את היד לכיס.
אתה אומר שמצד אחד "אמנות לא חיה בעולם הקפיטליסטי והמסריח", אבל מצד שני רוצה כסף כדי לממן את האמנות הזאת. אתה מבין כמה זה מגוחך?
אם לא מעניין אותך כסף אז אל תבקש כסף בשביל הדברים האלה.
לא יודע אם הדיון חסר תוחלת כמו שאתה אומר, אבל לדעתי אתה צריך לפחות להבין את החלק הבסיסי הזה שאף אחד לא "מתנגד לאומנות" ולא רוצה שהיא תמות.
לי אין בעיה עם תלונות ברמת העקרון. זה בסדר גם לפעמים להצטרך להוציא על דברים שאני לא בהכרח מסכים איתם או רוצה אותם. זה חלק מהמשמעות מבחינתי של להיות חלק מחברה. אתה בוחר במקום לראות חברה לראות אוסף אינדיבדואלים שתקועים ביחד וזה ההבדל המהותי.
ואין דבר כזה לממן רק את מה שנרצה באופן ישיר. זה לא קיים. אתה עושה הפרדה מלאכותית בין תשתיות וחינוך לבין שאר הדברים אבל ההפרדה הזאת לא קיימת. יש דברים שהם חשובים ובלי תמיכה של כלל האזרחים באמצעות מיסים, הם לא יתקיימו. זה מאוד דרמטי להגיד "מכריחים אותי נכנסים לי לכיס פוגעים לי בחירות" וכו' וכו' אבל זאת סתם דרמה. כמו שמכריחים אותך להשתתף במימון בריאות ציבורית כך שגם לאנשים שהם לא אתה תהיה גישה לרפואה, ככה זה גם בשאר הדברים. ככה זה לחיות בעולם שבו אתה לא האדם היחיד. לא סתם רוב (כל) הליברטריאנים שאני מכיר במציאות הם גם מיזנתרופים איומים (בלי היעלבויות כן? אותך אני לא מכיר ואני לא אומר לגביך דבר)
ולא זה לא מגוחך לבקש כסף בשביל אומנות. דיברת על תיאטרון. תיאטרון צריך מבנים שעלות ההקמה וההחזקה שלהם היא גדולה מאוד. כדי שההפקות שלו יהיו בעלות ערך אמנותי, מוציאים על הדברים האלה הרבה מאוד כסף. אם כל העלות של הפקת תיאטרון תגולם במחיר הכרטיס, רק אנשים עשירים יוכלו ללכת לתיאטרון. כנ"ל לגבי קולנוע, שהפקותיו יקרות. אתה רוצה לחיות בעולם שבו יש מקום רק לסרטים רווחיים - כלומר לקולנוע מסחרי? כל אמנות שהיא לא מיינסטרים או לא זוכה לפופולריות עצומה - תמחק. אבל זה בסדר כי זה בעיה שלהם שהם לא "מאוזנים כלכלית"? מה שאתה אומר ממש לא נכון (שרק אם משהו הוא אזוטרי ומספר נמוך מאוד של אנשים ירצו בו אז הוא יפסיק להתקיים). יש לך הרבה באמצע - חוץ משתי הקצוות של שוברי קופות הוליוודיים והצגות מונולוג יחיד בתיאטרון פרינג' - שיש לו קהל, אבל לא מספיק כדי להיות "מאוזן כלכלית", בגלל שעלויות ההפקה של אמנות הם עצומות.
ושוב, בגדול זה פשוט העניין העקרוני. אני לא מבין איך אתה מסוגל לרצות לחיות בעולם ממוסחר שבו הרווח והכסף הם חזות הכל. שבו יש זכות קיום רק למה שהוא מאוזן כלכלית.
אגב אנחנו מדברים על אמנות וכו', אבל מה עם אנשים שהם לא "מאוזנים כלכלית"? יש להם זכות קיום? האם זה בסדר להכניס יד לכיס שלך כדי שיוכלו להתקיים או שזה צריך להשאר נחלת נדבות של פילנתרופים ורצון טוב של עמותות פרטיות?
אם כל הדברים שהם לא essentials ברמה הכי בסיסית (אגב, דיור זה פחות essential מחינוך או בריאות? איכשהו התקבע בעולם המערבי שדיור זה מותרות ולא צריך להשקיע תקציב ציבורי בזה) ממומנים רק באופן ישיר על ידי האנשים, איך אתה מאפשר את החירות לאנשים שלא נולדו למשפחה עם כסף להגשים את עצמם? מה עושים נכים? מפגרים? כל מי שאין לו יכולת להתמודד בחברה הדורסנית של העולם הקפיטליסטי באופן שווה? נסמכים על ידי הביל גייטסים של העולם? בעולם שבו הכל ממומן באופן ישיר על ידי אנשים פרטיים יש באופן קבוע יתרון לא הוגן למי שיורש כסף או נכסים. והצלחה בחיים היא תלוית שושלת משפחתית ומזל, ולא כישורים ויכולות ועבודה קשה שזה קצת ההיפך מאוטופיה קפיטליסטית לא?
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
).
אנרכיסטים נהנות 
