אמיר כתב:
Noam כתב:
הבלים פטרנליסטיים. אני ואתה נמצאים תחת אותה ההנהגה, ואנחנו לא הופכים לנאצים.
ביום שישי בערב הגיע איזה יצור עם כיפה גדולה לפייסבוק של משתמש אחר בפורום, לו הוא איחל שהילדים שלו ימותו ואותי הוא בא לקלל בפרטי. אז אני מבין שהוא לא אשם במעשים שלו, כי אין דבר כזה אחריות אישית.
מי כן אשם? השמאל, הימין או סבתא שלי?
אני בהחלט מאמין שלמערכת החינוך וצה"ל ויום הזיכרון והשואה והעצמאות וגלי צה"ל והשירותרום ונפש יהודי הומייה ואלבומי הניצחון וגו' יש השפעה די רצינית על הציבור.
אני יודע שהיתה לזה השפעה די רצינית עליי.
לא חושב שזה משחרר אנשים מאחריות על המעשים שלהם ברמה האישית, אבל בתכלס, אם אתה רוצה לנסות לשנות את המצב, זה הרבה יותר אפקיטיבי להסתכל ולדבר על זה מאשר לעשות נו נו נו לגזענים (שזה בסדר, ואפילו רצוי, אבל רוב הגזענים הם לא מרחק של כמה נו-ים מלתת לבת שלהם להתחתן עם ערבי).
אני מחזיר אותנו לדוגמא של הקיץ והאלימות בכבישים, למעט העובדה שהאתוס הלאומי שאתה מתאר הוא כזה שתואם את העמדה של רובו המוחלט של הציבור (ימין ושמאל) ולא גורם שנכפה עליהם מבחוץ כמו שמש, מה שרק אמור לחזק את האחריות של האנשים למצבם ואת הטענה שלי.
בכל מקרה, זאת נקודה מעניינת שאתה מעלה, כי אותו ימין עליו אנחנו מדברים כבר מתחיל לכפור בערכים האלה (אני שומע יותר ויותר טענות מהסוג "חבל שלא הרגו את כולכם בשואה", או אפילו "השואה הייתה סבבה כי שמאלנים וג'ורג' סורוס" ואיחולים לשמאלנים שילדיהם ימותו במלחמות). עם ההתקדמות שלנו לזן חדש של ימין פוסט-ציוני אנחנו מתחילים להתנער גם מהאתוס הלאומי של הציונות, ובעיניי זה יביא רק טוב (כלומר, לי זה יביא טוב ומהם לא אכפת לי, אבל זה דיון מורכב מאוד על קולקטיביזם מול אינדיבידואליזם שלצערי אין לי זמן לנהל אותו עכשיו).
בכל מקרה, הפטרנליזם הזה במובן מסוים מתקשר לאותו פטרנליזם של "הממסד האשכנזי" שנדון באשכול המקביל, והוא חלק מדיון יותר כללי שהוא מאוד מעניין בעיניי, אבל לצערי עד שיסתיימו המבחנים אני מוגבל לדיונים יותר קצרים וענייניים.
אם אתה רוצה לנהל דיון ארוך וכללי על אמידה בשיטת הנראות המרבית או על בדיקת השערות מורכבות דו צדדיות, זה אני כן יכול.