פורום השדים האדומים

אני בבעיה גדולה, ביקשתי קב"ן לפני שבועיים ויום ועדיין לא הביאו לי, אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך איפה שאני נמצא וכרגע אני בנפקדות לו"ז,לא יכול להמשיך ככה יותר. הבעיה גם שהטירונות נגמרת עוד שבוע בדיוק מהיום ואני לא רוצה לעשות מסע כומתה, רק לצאת מכאן, מה אני עושה?

לפני כמה חודשים פתחת אשכול שאתה מתגייס(לא זוכר לאיפה,יחידה קרבית כלשהי)ואמרתי שיוו עוד כמה חודשים הוא יפתח אשכול שהוא רוצה לצאת משם.
תפתח בנוהל התאבדות ויביאו לך מחר קבן

כן, לצערי עשיתי טעות שהגעתי לפה ולא הורדתי פרופיל מההתחלה, אני לא רוצה לפתוח בנוהל התאבדות. אני חושב שאני פשוט ישאר בחדר עד שייתנו לי קב"ן.

נו שיט.

אל תיכנס לנוהל התאבדות.
אתה צריך לזיין את המוח על בעיות בבית/בעפש לקצין שלך משהו בסגנון "הייתי בטוח שאני יכול להתנתק מהעובדה שאמא שלי בדיכאון קליני וכן לשרת ביחידה קרבית, אני לא אומר שאני רוצה לעוף אבל אני באמת צריך עזרה". הוצאתי ארבעה אנשים מקרבי בשיטה הזאת, במצב מאוד דומה לשלך.
מה שכן אתה אתה צריך להבין שאתה נכנס עכשיו לתהליך, ואסור לך תיסוג.

אם יש בעיות פשוט תגיד את האמת.
לא כולם מתאימים לקרבי.

למה לעשות הכל מסובך ואיטי? מרוקנים מחסנית באוויר, ואין יותר קרבי אף פעם.

כלא,דפוק וזה

התנאים בכלא צבאי יותר טובים מבקרבי, והזמן בכלא הזה יהיה הרבה יותר קצר מהזמן שלוקח לצאת מקרבי בשיטות שהמליצו פה.

תעשה לי טובה,
אל תמליץ לאנשים לרוקן מחסניות.

בסדר, שלושה ארבעה כדורים זה מספיק טוב.

נתון 1 - אנשים הם גוש טימטום אורגני ולכן מפשלים בכל דבר אפשרי.
נתון 2 - אנשים הם גוש טימטום אורגני ולכן מקשיבים לעצות מטומטמות שהם מקבלים.
נתון 3 - נשק חם הוא דבר מסוכן וקטלני.

נתון 1 + נתון 2 + נתון 3 = שיט.

אבל מקסימום הנזק הוא שיפסיק להתקיים איזה גוש טימטום אורגני, אז למה זה כל כך מפריע לך?

ההודעה שלך נכונה בתכליתה אבל הצורת ביטוי שלך היא כזאת שלילית שזה משהו לא נורמלי.

הוא עוד בטעות ירה בחתול.

אני אוהב חתולים.

הצלחת להחזיר אותי למחסנית שלמה, והפעם לכיוונו של חתול.

מה זה נוהל התאבדות?

חייל מודיע/מראה כוונה להתאבד והמפקדים שלו מצמידים לו השגחה צמודה 24 שעות ביממה,מרחיקים ממנו נשקים ודברים חדים.

הבעיה הכי גדולה של האינטרנט היא חוסר היכולת להבחין מתי העולם הווירטואלי והזה האמיתי מתחברים.
איציק זה באמת לא מצחיק. פותח האשכול זה איש אמיתי עם בעיה אמיתית שעשויה לגרום לו לקחת ברצינות בדיחות אינטרנטיות.
עידן כמו שגורי אמר אל תכנס לנוהל התאבדות. אתה בשלב שעוד יחסית פשוט לצאת מקרבי (אני מבין שזה מה שאתה רוצה, נכון? לרדת לג'וב?)
כל שעה במצב הזה מרגישה כמו יום אבל אתה תאלץ להיות קצת סבלני ולא לעשות דברים פזיזים שידפקו את האנשים סביבך או יכניסו אותך לכלא.
תנסה להצליח לשחק על קו התפר שבין לא-לתפקד-אבל-לא-עד-כדי-כך-שתכנס-לכלא. אני מניח שאתה מרגיש חרא ושרואים את זה עליך אבל תנסה ממש להבליט את זה, תמשיך לדרוש מהמפקד/קצין שלך לראות קב"ן
תנסה להוציא בטים כמה שיותר ואולי אפילו גימלים כדי להתחמק מהמסע כומתה. בגדול אם לא תסיים עוד הכשרות כלשהן (אבל גם אם כן) ותמשיך לא לתפקד, בימים הקרובים למפקדים שלך ימאס והם ישלחו אותך לקב"ן. שוב אני מדגיש, בלי דברים שיכניסו אותך לכלא, גם אם כלא צבאי זה לא נורא, זה לא הכרחי כדי לצאת מקרבי וזה סתם דפוק מיותר. בלי התחצפויות למפקדים או סירובי פקודה מובהקים.
אצל הקב"ן אתה לא חייב להוריד פרופיל כדי לא להיות בקרבי (למרות שזאת בהחלט אופציה), מספיק שתקבל קה"ס (אני חושב ש40 מספיק כדי לא לשרת ביחידה קרבית). אגב אצל הקב"ן זה גם זמן טוב לעקוץ הת"ש שיתן לך אפטרים וקל"ב (אם זה מה שאתה מחפש, לא הבהרת בדיוק מה הקושי שלך). קה"ס זה ראשי תיבות של קשי הסתגלות. מאחר שבאופן ניכר יש לך כאלה, אתה רק צריך להבליט אותם אצל הקב"ן. אם צריך אפילו תמציא קצת, אל תפחד "לצאת סמרטוט". יש קב"נים מזדיינים שמפעילים כל מיני שיטות פאתטיות כדי לנסות לגרום לך להרגיש אפס עם עצמך, אתה מבחינתך צריך להיות בגישה של "אין בעיה, אני אפס, רק תעיף אותי מכאן"
סיכוי גבוה שלפני שקב"ן יוציא אותך מקרבי הוא יצור קשר עם ההורים שלך. תדאג שישתפו פעולה.
בהצלחה.

קודם כל, זה שאתה בחצי שנה הראשונה זה יתרון שאפשר לנצל:
אם אתה נעול על זה שלא מתאים לך ואין מצב שאתה עושה סוויץ', וזה לא הולך בדרך טובה (זה מפתיע אבל לפעמים "אני לא רוצה להיות פה" באמת עוזר) אז צא לנפקדות.

צא לכמה ימים ותחזור, אתה תקבל עונש אבל תקבל גם יחס.
תגיש קבילה על זה שביקשת קבן ולא קיבלת תןך 14 יום. כשישפטו אותך תגיד שהיית חייב לצאת ביקשת קבן ואף אחד לא עוזר.

לדעתי כשאתה מבקש קבן והזמן עובר ולא עושים משהו קיצוני זה מסגיר שאתה סתם מחפש דרך יציאה נוח.

אל תעשה שום מהלך שיתן להם סיבה להכניס אותך לכלא,תיהיה חכם.
אתה במצב לא פשוט לכן אתה עלול להגיב בפזיזות במהלכים שתתחרט עליהם,חשוב להישאר שקול.
הצבא זאת מערכת קשה אבל בסופו של דבר מנוהלת ע"י בני אדם.
תלחץ על המפקדים שלך,תדבר איתם בהיגיון לא בעצבים וחוסר סבלנות.
אתה תיהיה בסדר חבר,רק קצת אורך רוח.

באשכול שכותרתו קב״ן אין מקום להומור

עזוב שטויות. לך למפקד ופשוט תגיד לו שאם אתה לא רואה קב"ן אתה מתאבד.
כל מה שיקרה זה שיתנו לך לראות קב"ן, אף אחד לא ישלח אותך לכלא ואף אחד לא יאשפז אותך, גג תקבל גימלים.
אין אופציה יותר טובה ומהירה לשבור את חומות הבירוקרטיה העצומות של צה"ל.

אני כמעט בטוח שכלא ב6 החודשים הראשונים של השירות זה בלי דפוק, אבל גם אם כן-אפשר לבטל את הדפוק על כלא, במיוחד אם תשרת בבסיס של ג'ובניקים ובטח אם תשרת שם שנתיים+ בלי לעשות בעיות.
בשביל לצאת מקרבי אתה צריך קה"ס 40 או יותר, כש42 זה יחידה עורפית ו43 זה יחידה פתוחה וקל"ב(שיכול להיות 100 קילומטר מהבית).
נוהל התאבדות זה לאו דווקא לרעתך אבל כחלק מהכלים להראות את המצוקה באותו רגע, ולא בקטע של איום.
אתה צריך לגרום למפקדים שלך לשים לב אליך ולכך שאתה במצוקה, בין אם אלה התפרצויות דרמטיות או התנהגות ממש מוזרה ולא הגיונית או פרופרציונאלית או צפוייה, או אפילו לברוח(אני חושב שעל נפקדות של פחות מ24 שעות לא מקבלים דפוק אבל אני לא בטוח בזה)
חוץ מזה, העצות של גורי ופרימו לוי נראות לי הכי מוצלחות, ואני ממליץ לך בחום להתעלם מכל עצה של המשתמש עומרי קנדה(במיוחד מה שהוא הציע באשכול הזה, אבל נראה לי שזה נכון גם במרבית שאר המקרים).

אתה אמיתי ? אני מקווה מאוד שלא!

פותח האשכול שלא תחשוב על דבר כזה אתה תצטער על היום שנולדת זה עבירה פלילית וחמורה וזה לא יגמר בכלא של חודש ולא חודשיים אלא בהרבה יותר!!!!
באיזה יחידה אתה אולי אוכל לעזור?
תבקש שיחת מג"ד ואפילו שיחת מח"ט אם צריך.
אם תלך לקב"ן זה לא תמיד יעזור והקב"ן לא משחרר אותך ברגע שתבקש!
קודם כל תהיה חזק ותרים את הראש שום דבר לא נורא כמו שאתה חושב. ההתחלות הם תמיד קשות בצבא ולא ככה יראה השירות הצבאי שלך!
אם תנסה בכוח דברים לא ילכו ואתה רק תסבול.
אתה מוזמן לשלוח לי הודעה פרטית ואני יכוון אותך ומוכן לעזור עד כמה שאני יוכל.

...

בצבא?!

נו שיט.

תשמע אתה חייב אבל חייב קודם כל להכניס לעצמך לראש שבדרך הזאת לא תשיג כלום ואני לגמרי מבין את המצב שלך(אם נתחבר לאשכול הקודם אז לצערי זאת נבואה שהגשימה את עצמה).
תישן טוב הלילה ותירגע לפני הכל.
תקום בבוקר כרגיל ותדבר עם המפקד שלך,תבקש שיחה עם המ"פ.
אני מעריך שתקבל אותה באותו היום לכל היותר בתחילת שבוע הבא,תסביר לו את המצב בלי להתחצף ותבקש שיחה נוספת עם הקב"נית.
שב עם הקב"נית ותסביר לה הכל,מהתהליך שעברת לפני הגיוס ועד הטראומה שחטפת אחריו,בלי הצגות ובלי כל מיני טריקים מחורבנים של אנשים שבגללם אתה ושכמותך לא זוכים לטיפול ראוי.
הקב"נית הזאת רואה עשרות חיילים כל שבוע,היא מומחית בלמצוא שקרנים ואתה לא כזה אז אל תתנהג ככזה,פשוט תאמר את האמת.

התקדמת, זה מעולה.
תמשיך לא לעשות כלום בטענה שאתה לא מסוגל (זה לא סירוב פקודה אם אתה באמת לא יכול, אם המפקד פוקד עליך לעוף באוויר נגיד). כמה ימים והם יבינו.

כמה יועצי אחיתופל באשכול אחד, אלוהים ישמור....