פורום השדים האדומים

פוסט סילבסטר על משחקים במגרש אחר לחלוטין, הטוב ביותר שיש לברלין להציע.
"ברגהיין" - פוסט חדש בפוטבולוגרפיה.
2014 נהדרת לכולם!


http://debuzzer.sport5.co.il/siny/2013/12/31/berghain/

יאיר לפיד יוציא אותך מחוץ לחוק.
בכל טור שלך אתה מגביר לי את הרצון לעבור לגרמניה בכלל, ולברלין בפרט.

וואו.
פשוט אדיר, כיף לקרוא יותר מתמיד, ברלין
תוציא ספר כבר

מרתק.
נשמע כמו חוויה מטורפת.
בשני הביקורים שלי בברלין ויתרתי מראש ולא הגעתי לשם, אני חושב שבפעם הבאה אנסה.

רפרפתי. נשמע המקום הכי גרוע בעולם.

איזה יצור גדול

הגיהנום שלך הוא גן העדן של כולנו

תודה לאל. שחובבנים ילכו למקומות עם סלקציה וטכנו.

אין ספק שהכתיבה משובחת.
אני לא מצליח להבין איך אנשים מסכימים לעמוד בתור כדי לבלות. רעיונית יש לי עם זה בעיה מאוד גדולה.
המקום נשמע כמו בית זונות אחד גדול, במובן החיובי של המילה "דיסנילנד למבוגרים" זו בהחלט הגדרה נחמדה.
נשמע כאילו עברה עליך חוויה מיוחדת, אז מרגש.

התעייפתי אחרי קריאת השליש הראשון.
כתיבה ברמה גבוהה, תוכן ריקני ברמה של ילדים בני 15 (יש לי אחת כזו)
כמה דרמה על חתיכת מועדון ריקודים....

ואגב, בכמה ערים בעולם חיית ברצינות כדי לקבוע בכזו פסקנות מה יש בברלין ואין בשום מקום אחר?

הייתי פעמיים, די מזמן, כשהייתי יותר צעיר ופוחז (אוקיי, כשהייתי יותר צעיר) ולמרות שהמוזיקה, לפחות בזמנו ולפחות בפעמים שאני הייתי היתה טיפה יותר מדי כועסת ו"אפלה" לטעמי (לפחות כשזה מגיע למוזיקה אלקטרונית, רוק והיפ הופ יכולים להיות כמה כועסים שהם רוצים מבחינתי, ואכן, גם אני שונא את הביטוי "מוזיקה אפלה", אני מגנה את עצמי) בשני המקרים זה היה פשוט יציאה נהדרת. מי שמוזיקה אלקטרונית ו\או מועדונים מעניינים אותו ויכול להרשות לעצמו, שווה מאד להגיע.

נ.ב.
אני מאד אוהב את הכתיבה שלך, אבל נראה לי שלפחות במקרה היא עשוייה לייצר תמונה טיפה לא מדוייקת של המקום, אבל בקטנה, אתה לא כותב ללונלי פלאנט.
פוסט גדול.

כל אחד חווה את המקום באופן שונה, אני מניח. כמה דברים שצריך לקחת בחשבון:
הפוסט הזה נכתב במקור ככתבה למגזין בלייזר ולכן קהל היעד שלו מלכתחילה היה קהל הקוראים של מגזין גברים, והצורך לייצר סנסציה מובן. מעבר לזה, הפוסט נכתב די מזמן והוא משלב בתוכו המון סיפורים מביקורים שונים (אני נמצא בברגהיין בממוצע פעמיים בחודש). יש כמובן גם הרבה דברים שאני מעדיף שלא לכתוב בפומבי.
בלי שום קשר, אני אשמח את תרחיב למה אתה מתכוון בתמונה לא מדוייקת, שוב, מתוך הנחה שלא מדובר בכתבה עיתונאית קלאסית אלא במעין יומן מסע אישי.


אדום מטלי, חייתי בתל-אביב, ניו-יורק, המבורג ומינכן, וביקרתי פעמים רבות בכל עיר אירופאית עם סצנת חיי לילה, כולל כדי.ג'יי (רשימה חלקית: פראג, אמסטרדם, לונדון, בלגראד, איסטנבול, פאריז, ווארשה, וילנה, ריגה, טאלין, קראקוב, ליאז', וינה, ציריך, בודפשט, זאגרב, לובליאנה). שום דבר לא מתקרב.

יש כמובן גם הרבה דברים שגם אני מעדיף שלא לכתוב בופמבי, אבל אני לא בא מהכיוון הזה.
לא יודע, נראה לי שאם הייתי קורא את הפוסט הזה בלי להיות במקום הייתי מדמיין מעין גרסא משופרת של סופרקלאב אירופאי טיפוסי, וברגהיין הוא ממש לא זה.
אם הייתי צריך להשתמש במילה אחת לתאר אותו הייתי אומר "פונקציונלי", זה כאילו מישהו עבר על רשימת כל הדברים שמישהו ירצה לעשות במועדון ריקודים, ובמיוחד במקום שמיועד ליציאות ארוכות, וסימן וי עליהם בצורה פחות או יותר הכי טובה שאפשר (וזה לא פשוט בהתחשב בעובדה שמדובר בברלין, ואנשים שם רוצים לעשות הרבה דברים מאד שונים). ואם המשפט האחרון נשמע קצת שלילי, זו ממש לא הכוונה שלי, נהפוך הוא.
פשוט נראה לי שכתיבה ציורית כזו (שבאופן אישי אני מאד נהנה ממנה) באופן טבעי דוחפת את התמונה שהיא מציירת לכיוון ההפוך מהפונקציונליות.

נ.ב.
לא יודע אם הסברתי את עצמי הכי טוב בעולם, קראתי את מה שכתבתי ויצא אפעס לא משהו.

טוב. אני מניח שברור לך שלבקר בעיר, גם הרבה פעמים, שונה מאד מאשר לחיות בה ולהכיר באמת את מהותה, אופיה והמקומות המתאימים לך.

בלי קשר כמובן, ברור שזה מאד אישי וזוית הראיה שלך תלויה מאד בהעדפות, בתפיסת עולם, בחוויות אחרות וכביכול לא רלוונטיות, שתופסות כרגע את עולמך ומשפיעות על התחושות שלך, וכמובן בגיל שלך.