מוטי גילת כתב:
****ההימור בתיק ליברמן****
לכאורה, תיק ליברמן אמור להסתיים ביום רביעי בהרשעה. שהרי אין מחלוקת על עיקר העובדות החמורות שבכתב האישום נגד שר החוץ לשעבר. אין מחלוקת על כך שהשגריר בן אריה, שאליו העבירה המשטרה מידע סודי, הדליף אותו לחשוד בעיצומה של חקירת המשטרה; אין מחלוקת שליברמן קבל לידיו מעטפה עם המידע; אין מחלוקת שליברמן לא דיווח על שיבוש החקירה בידי שגריר ישראל לשום גורם מוסמך.
הוא שמר את הסוד לעצמו. הוא התנהג כמי שחייב חוב גדול לשגריר. הוא עצם עיניים, שתק, לא ראה כביכול ולא שמע. מתאים לו.
אפילו מדובר ברף הנמוך של התיק, בהתנהגות הפאסיבית של ליברמן כאשר בן אריה קיבל את הקידום, די בראיות שנאספו, כך הפרקליטות, כדי להרשיעו. אם תתקבל הטענה שהוא היה אקטיבי, כלומר דחף וקדם את המינוי של חברו, כי אז מצבו של שר החוץ לשעבר רק יחמיר.
למעשה, הכל פתוח בתיק הזה. אין לשלול הרשעה ואין לשלול זיכוי. מדוע אני פסימי? מדוע זיכוי של ליברמן לא יפתיע אותי ורבים אחרים?
מסיבה פשוטה: בתי המשפט הרימו באחרונה את רף הדרישות להרשעת נבחרי ציבור עד כדי אבסורד. אנחנו מתקרבים למצב שבו אדם שלא יודה מרצונו הטוב והחופשי במעשים שיוחסו לו, או לא ייתפס בשעת מעשה, לא יורשע. אנחנו מתקרבים למקום שבו יהיה דין אחד לאזרח מהשורה, ודין אחר לח"כ, לשר ולראש ממשלה.
אין בדברים האלה משום הגזמה. ודאי לא אחרי פסק הדין במשפט אולמרט.
במדינה שבה זיכו שלושה שופטים מחוזיים ראש ממשלה לשעבר, אף שהוכח שקיבל בסתר מאות אלפי דולרים מאנשי עסקים; במדינה שבה זוכה ראש הממשלה לשעבר ממרמה והפרת אמונים אף שהוכח שקיבל דולרים רבים במעטפות – הכול כבר אפשרי.