ציטוט:
הקדמה
עם פיטוריו של יהודה היס מהמכון הפתולוגי התעוררו אי אלו סהרורים מהימין וחידשו את תקוותם לאישוש תיאורית הקשר לרצח יצחק רבין. לדעתם יהודה היס הוא שותף למזימה, או לפחות להסתרת המזימה, ועכשיו הוא ינקום את נקמתו בממסד ויחשוף איזו אמת נסתרת.
כנופיית הימנונים העוסקת בנושא כבר ספגה אכזבה קשה עם שחרורו של חגי עמיר, אחיו של הרוצח, שטוען בתוקף שהוא ואחיו רצחו את יצחק רבין וכן יש להם בעיה קשה עם עמיר עצמו שטוען את אותה טענה.
אנשים שפויים פוטרים את הטענות הללו בגיחוך ובמשיכת כתפיים אבל יש לזכור כי שיעור גבוה מבין הדתיים, המתנחבלים והימנונים מאמין בכל ליבו שיגאל עמיר לא רצח את רבין. למרבה הסלידה והתמהון, אותם אנשים המאמינים בכל לב שהיתה מזימה ממסדית נסתרת לרצוח את יצחק רבין ולהאשים את הימין, גם חושבים שהרצח היה מעשה מוצדק ונכון. איך הם חיים עם הסתירה הזו? - לאלוהיהם הפתרונים.
נראה לי שהגיע הזמן לרענן קצת את העיון בתיאוריה הזו ובפרכותיה. כתבתי על כך לפני כמה שנים ועכשיו קצת ניערתי מעליהם את האבק.
--------------------------------------------------------------------------------
ההפגנה והרצח
בעקבות מסע הסתה חסר תקדים בחריפותו ולאחר מסע שכנועים ארוך הסכים יצחק רבין בחשש רב לארגן את העצרת בתל אביב כתגובת נגד לאלימות הגואה ולהתלהמות הבלתי נתפסת של יריביו. ההפגנה בסימן "קץ לאלימות" התקיימה וראש הממשלה נרצח בלב תל אביב. היה שם כשל בשמירה, הזנחה ורשלנות אך בעיקר היה שם רוצח ימני נחוש ותמימות שהניחה כי לא יתכן כדבר הזה. המתרשלים, הרוצח ועוזריו שלמו ומשלמים את המחיר. נכון כי הם עדיין מעיזים פנים (למשל כרמי גילון שהמשיך בקריירה ציבורית ואף לא חוסך מאתנו את חוות דעתו, וכמובן הרוצח עצמו שחשקה נפשו להתייחד עם איזו עלמת חן מטורללת, אבל הם אינם היחידים). לעומתם מדינת ישראל עדיין לא סיימה לשלם את מחיר הפשע. אנחנו איננו יודעים את גבה התשלום ומשך התשלום אבל אנחנו עוד נשלם. הסכר שנפרץ עדיין לא תוקן ומי יודע אם אי פעם נצליח לתקן אותו.
לאחר הרצח
לאחר הרצח התחוללה תנועה ספונטנית של האשמת הציבור הדתי/ימני. חובשי כיפה סולקו ממקומות ציבוריים, הורדו מאוטובוסים, ספגו קיתונות של חרפות וגידופים. לא רק מצד אנשי תקשורת ופוליטיקאים אלא גם מידי הציבור הרחב שידע היטב היטב מה קרה ואיך זה קרה. מאידך, היו גם ציבורים לא קטנים שהביעו שמחה ושביעות רצון מופגנת, ואם לא שביעות רצון הרי שלפחות הבנה ואמפטיה למעשה הנורא. הדברים ידועים ולא כאן המקום לחזור עליהם, כל אחד יכול להזכר במה שהיה.
לאט לאט החל הציבור הימני, שבתחילה הכה על חטא, לדבר בנימות אחרות ושונות ומתוך הדברים הרבים צצה ועלתה לה גם עלילת הקונספירציה, דהיינו - לא אנחנו רצחנו, ואולי גם לא הרוצח שנתפס ונשפט אלא מישהו אחר וכל הסיפור אינו אלא עלילת דם אחת גדולה.
אין ביכולתי להכנס להיסטוריה של העלילה, לא לדבריו המבחילים של הנבל הארור אדיר זיק ולא לדברי כל מני אנשי ציבור תמימים ומתממים, מטרתי היא לנסות ולנתח את העלילה עצמה.
ראשית יש לשים לב לעובדה כי יש כאן לפחות שתי עלילות השזורות זו בזו. יש הנוטים לערבב ביניהן אבל עכשיו ננסה להפריד. כללית ניתן להגיד כי מזימה אחת היתה לביים רצח ואילו השניה היתה לרצוח באמת. להלן שתי הגרסאות:
1. מזימה לביום רצח על מנת להגביר את התמיכה במדיניות ראש הממשלה וחיזוק כוחו הפוליטי תוך הכפשת מתנגדיו. - על פי תסריט זה, ראש הממשלה עצמו, לכשראה כי הוא מאבד מהפופולריות שלו וכי הוא עומד להפסיד בבחירות, החליט לביים נסיון התנקשות בחייו על מנת להפוך את המצב הפוליטי וליצור מומנטום של אהדה ותמיכה.
לשם זאת רתם ראש הממשלה את ראשי השב"כ, המשטרה (ואולי גם המשפט) וכולם יחדיו סייעו בגיוסו של מתנקש תמים שלא ידע כלל שהוא מכשיר בידי כוחות גדולים ממנו. התכנית היתה להביאו לביצוע המעשה ואז לתפוס אותו ולהשיג את התוצאות הפוליטיות המיוחלות. בקונספירציה הזו היה הרוצח כלי משחק בידי המערכת, הוא היה אמור לחשוב שהוא באמת רוצח את ראש הממשלה אבל מישהו היה אמור להחליף לו את התחמושת באקדח. ראש הממשלה נרצח משום שהזוממים כשלו בהחלפת התחמושת.
קונספירציה זו נכשלה מאחר וראש הממשלה נרצח באמת ועל כן, לאחר הכשלון גוייסו כל הגורמים לכיסוי וחיפוי על מעשה הפשע, החל מראשי השב"כ ועד לשופטי בית המשפט העליון והקרבן התמים אמנם רצח אבל הוא אינו אשם כי שמש כלי בידי כוחות כה עצומים (שאף גרמו לכך כי יודה במעשה) ועל כן באופן עקרוני הוא יושב בכלא על לא עוול בכפו.
2. מזימה לרצח ראש הממשלה בידי גורמי שמאל מקורבים וזאת מאחר ועמד לשנות את מדיניותו - בתסריט זה החליטו גורמים רבי עצמה, המקורבים לשלטון, לרצוח את ראש הממשלה ולהטיל את האשמה על היריבים הפוליטיים. הסיבה למעשיהם היתה החשש כי ראש הממשלה עומד להפסיק את תהליך אוסלו ולהפרע בצורה זו או אחרת מחבריו לדרך אשר יזמו את כל התהליך.
לשם זאת גייסו אף הם את כל המערכות הנוגעות בדבר (שב"כ וכו'), גייסו את עמיר איש הימין הדתי כקרבן תמים, אפשרו לו לירות ללא הפרעה בראש הממשלה וליתר בטחון רצחו את ראש הממשלה לאחר שמילטו אותו מהזירה. לחילופין יש בתסריט זה וריאציה הגורסת כי הרוצח שותף תמים שהסכים לירות כדורי סרק וברגע האחרון מישהו החליף לו את הכדורים או את כלי הנשק.
גם הזוממים הללו קיוו כי הרצח יסייע להחזרת האהדה הציבורית להסדר עם הפלשתינאים ויבסס אותם בשלטון.
3. מזימה בתוך מזימה - כאן המקום לציין כי יש עוד איזה גוון ביניים לכל הרעיון המוזר של הקונספירציה, דהיינו מזימה בתוך מזימה. היתה קונספירציה לביום רצח על פי התסריט הראשון, השותפים לקונספירציה זו (מלבד ראש הממשלה עצמו כמובן) הצטרפו אל הזוממים לרצוח את ראש הממשלה על פי הקונספירציה השניה, דהיינו גם אלה שתמכו בראש הממשלה במזימתו להפוך את דעת הקהל ולגייס תמיכה במדיניותו, הצטרפו אל אלו שסברו כי ראש הממשלה עומד לשנות את מדיניותו וכי רצוי לסלק אותו מהדרך. ועל כן, הם גייסו את הרוצח, פילסו לו את הדרך על מנת שיתנקש בחיי ראש הממשלה על פי התכנון המקורי שיזם ראש הממשלה המנוח עצמו, עמיר ירה (כדורי סרק או כדורים אמיתיים) ולאחר מכן הם השלימו את המלאכה במכונית או בבית החולים.
חשוב גם לציין כי יש כמה מפיקים של תסריטי קונספירציה, כל אחד והסיפור שלו. לעתים הסיפורים משתלבים ולעתים לא.
כל האמור, להזכירנו, בא במקום התסריט המכונה בבוז "רשמי" בו זמם הרוצח בשתוף מספר אנשים מצומצם לרצוח את ראש הממשלה בשל התנגדות לדרכו הפוליטית.
--------------------------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------------------------
המכשולים
לא קל להם לחובבי הקונספירציה, בדרכם לשכנוע הציבור הישראלי ניצבים כמה וכמה מכשולים קשים עד בלתי אפשריים. מכשולים אלה הם כה גבוהים עד כי רוב רובו של הציבור כלל אינו מוכן להתייחס לשלל הראיות והטענות המוטחות בו גלים גלים בכל פעם בו מתקרב יום הזכרון לרצח.
ברשותכם אתעכב על המכשולים הללו ואנסה לבחון מהי הדרך בה מנסים חובבי הקונספירציה להתגבר עליהם.
1. הציבור ממאן להאמין כי יתכן בישראל מעשה רצח פוליטי על רקע מקיאווליסטי.
לטוב או לרע, רוב תושבי ישראל לא מאמינים שדבר כזה יכול בכלל לקרות. הם יכולים לכעוס על הממשלה והשלטון, הם יכולים להתנגד, הם יכולים לא לסבול את המנהיגים, לא להאמין לשוטרים, להעלים מיסים, לרכל באכזריות, להציק, לבוז, למרר את החיים וכל דבר אחר, אבל הם לא מאמינים שמנהיגים בישראל יבשלו מין מזימה כזו המערבת את כל זרועות השלטון. אני אישית לא יכול למצוא אף מנהיג בישראל שלתחושתי הפרטית מסוגל למעשה מעין זה ואני ככל הנראה לא יחיד בתחושה זו.
על אחת כמה וכמה הציבור לא מסוגל להאמין שמישהו מהמנהיגים בישראל היה עלול לזמום לרצוח את יצחק רבין. לא בין מתנגדיו ולא בין תומכיו.
מכשול זה, בנאלי ככל שיהיה הוא בעצם המחסום העיקרי העומד בין חובבי הקונספירציה לבין הציבור הישראלי, הם לא מצליחים לעבור אותו והם עדיין לא מצאו את הדרך לערער אותו. רובו המכריע, והייתי מעז לכתוב המוחלט, של הציבור בישראל עדיין נותן אמון בסיסי ביושרה של המנהיגים והמוסדות הממלכתיים. יש לשים לב כי מי שיכול להאמין בכך צריך להאמין כי כל הגורמים הבאים נתנו ידם לעניין:
•
ראשי שלטון (שרים, מנכ"לים, חברי כנסת וכו')
•
ראשי השב"כ בעבר ובהווה ועובדי שב"כ
•
ראשי המשטרה ושוטרים רבים
•
מנהלי בתי חולים, רופאים ועובדי מוסדות רפואיים
•
שופטים עליונים, שופטים לשעבר, שופטים בערכאות נמוכות, עובדי מערכת החוק (פרקליטים, עורכי דין, וכו')
•
פקידים ועובדים זוטרים שונים בכל המוסדות הנ"ל
בסך הכל מדובר בכמה מאות אנשים (לפחות) ועליהם נוסיף את בני משפחתם וחבריהם הקרובים, מספר עצום של אנשים שאמורים להיות מעורבים בעסק בין אם כזוממים, מתכננים ומארגנים נפשעים ובין אם כאנשים תמימים שנטלו בכך חלק ללא ידיעתם והדבר התחוור להם רק לאחר המעשה.
לטוב או לרע, לציבור הישראלי קשה מאד עד בלתי אפשרי לעכל את האפשרות הזו.
מה עושים חובבי הקונספירציה בכדי לשבור את המחסום הזה? ובכן, הם לא עושים כמעט שום דבר שיכול לסייע בידם למרות כל הנסיונות.
על מנת להגיע אל הציבור הרחב הם צריכים לעשות כל מאמץ ולגייס אנשים רציניים ובעלי מוניטין שיטילו את מלוא כובד משקלם למען העניין. עד כה לא נמצאו אנשים כאלה. רוב חובבי הקונספירציה הם אנשים שהציבור אינו רואה בהם דמויות רציניות. בין אם מדובר בפרופסור משונה מאוניברסיטת בר אילן, רואה חשבון קשיש, מדענים מתוסכלים, אנשי ימין סהרורים, כתבי מקומונים או עיתונאי אינטרנט וכתבני פורומים, כל אלה אינם מקובלים על הציבור. היה להם בזמנו דובר אחד חזק, שדר פופולרי בערוץ שבע, וגם הטיפוס הזה קפץ לו והתפגר בטרם עת. כרגע אין להם אף אחד, לא מהימין, לא מהשמאל, לא מה FBI, לא ממשפחת רבין, כלום. אין איש.
2. אין ביכולתם להציג כל הוכחה ממשית לקיום מזימה קונספירטיבית לרצח ראש הממשלה או לנסיון לביום רצח כזה.
בדברי אלה אני לא מתכוון כרגע לכל מני טענות מזפיו"ת של חישובים בליסטיים או צילומי רנטגן, לא לקטעי עתונות ולא לנימוקים "לוגיים", אני מתכוון אל הוכחה פשוטה בצורת אדם שהיה מעורב בעניין והוא בא בפני הציבור ומספר את סיפורו. זה יכול להיות סניטר בבית חולים, נהג, שוטר, מאבטח, פקיד ארכיון, איש שירותי הבטחון, שוטר, חבר כנסת, עוזר פרלמנטרי, רופא, צלם, מזכירה, מישהו, סתם אדם שיבוא ויגיד במילותיו הוא בפומבי שהוא יודע באופן ברור שקרה כאן משהו המעיד על קונספירציה.
עד כה, מבין מאות המעורבים לכאורה אף אחד לא קם. זוהי תופעה מוזרה. במדינת ישראל כל הסודות דולפים, כל הסיפורים יוצאים, כל פיסת רכילות מגיעה אל הכותרות ובעניין זה כלום. ושימו נא לב, לא מדובר באיזה עניין שולי אלא ברצח ראש ממשלת ישראל. הייתכן כי בין כל המעורבים הללו לא קם אף אדם שמצפונו נוקף אותו? מישהו שניתן לקנותו בכסף? מישהו שסיפר משהו בטעות למישהו אחר? אפילו סודות האטום של ישראל דלפו לכאורה, תכניות מתקפה של צה"ל פורסמו בעתונים עוד לפני הביצוע באמצע המלחמה ורק על רצח ראש הממשלה לא נמצא אף אחד שיודע ושהיתה לו נגיעה לעניין. אין ספק כי אילו היה אדם כזה בנמצא הדבר היה מקל עד מאד על שכנוע הציבור שיש כאן משהו שראוי לבדיקה. בינתיים לא מצאו חובבי הקונספירציה אף אדם אחד כזה. אני מעריך כי אילו היה בדל סיכוי למצוא כזה אדם ולשכנע אותו להגיד את דברו, הדבר היה קורה. בין אם מסיבות מצפוניות או כספיות או כל סיבה אחרת.
3. יש רוצח שנתפס על חם, נחקר, הודה, נשפט ונידון למאסר עולם. לרוצח היו גם שותפים שנתפסו, נחקרו, הודו, נאשמו, נשפטו ונדונו לעונשים שונים
גם זהו מכשול כבד וכמעט בלתי עביר. יגאל עמיר נתפס, הודה, הודה בנסיונות קודמים, הסביר את מעשיו ופרש את נימוקיו בפני הציבור ולא חזר בו מעולם מהודאתו זו. כיצד מתמודדים חובבי הקונספירציה עם בעיה זו? ובכן, כאן כבר יש להם כמה הסברים ונימוקים. אמנם אין להם הוכחות אבל יש להם מה להגיד. גם הם מבינים כי בלי הסבר להודאתו של עמיר נשמטת הקרקע מתחת לרגליהם באופן מוחלט.
ההסברים של חובבי הקונספירציה לתפיסתו של עמיר בשעת המעשה ולהודאתו אינם אחידים אבל הם פחות או יותר כלהלן:
•
עמיר היה קרבן למזימה, הוא חושב שהוא הרוצח אבל הוא רק בובה בידי הרוצחים האמיתיים והוא אף אינו יודע את האמת. הוא שוכנע לרצוח, ניתנה לו ההזדמנות, הוא אכן ירה מאקדחו אך לא הוא שהרג. להסבר זה יש פגם רציני מאחר ואם הוא אכן שוכנע לרצוח כבובה בידי מפעיליו, למה להם סתם להסתבך - אם הוא כבר יורה אז שכבר יהרוג וזהו, למה להסתבך עם יורה אחר.
•
עמיר עונה בכלא ובחקירה, עבר שטיפות מוח בנוסח ק.ג.ב, צפון קוריאה והגסטאפו ועל כן מרוב ייסורים הוא הודה. נראה לי כי גם ממציאי ההסבר הזה אינם מאמינים בו עד תום והוא בסך הכל משמש בידם ככלי ניגוח נגד "השלטון הבולשביקי" שבמדינת ישראל.
•
עמיר הוא חלק מן המערכת, הוא עובד של השב"כ והוא משתף פעולה על מנת להסתיר את האמת מפני עם ישראל. עמיר לא מעז לחזור בו מהודאתו ואינו מעז לספר את האמת כי הוא חושש שיתנכלו לו ולמשפחתו. למעשה אנו מתבקשים להשתכנע כי יגאל עמיר הקריב את עצמו למען הקונספירטורים ועתה הוא מקריב את עצמו למען משפחתו.
שלשת המכשולים הכבדים הללו מקשים מאד על השרשת הרעיון בציבור הישראלי. כאמור - הציבור אף אינו מתפנה לעיין בסיפור והוא פוטר את חובבי הקונספירציה באותן מחוות השמורות לגירוש זבובים טורדניים.
לעתים נכמרים רחמי על חובבי הקונספירציה המחזרים על כל הפתחים עם שלל מסמכים ומגוון נימוקים ואף אחד לא רוצה לשמוע אותם. על מנת שלא לצער אתכם יתר על המידה אציין כי רובם שם חובבים אלו אינו זקוק לסימפטיה או לרחמים שלנו. רובם ככולם שייכים לאותו זן מוזר של בני אדם המלאים כל כך בעצמם עד כי הם לא נזקקים לתמיכת זולתם. לעתים נדמה כי אילו היו זוכים לתמיכה והסכמה היו משנים את דעתם והתנהגותם ולו רק על מנת להשאר במעמד הנרדפים והמנודים החביב עליהם כל כך. אבל זהו כבר נושא נפרד.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
.jpg)
, בעיקר על החלק הראשון בהודעה.