קומוניסים כתב:
teknoboy כתב:
ויקיפדיה:
העמותה פועלת במימון של מספר קרנות לא ישראליות ו
ממשלות זרות . בין השנים 2006–2010 התקבלו תרומות לעמותה מ
האיחוד האירופי (כ-1,394,000 שקלים),
נורווגיה (כ-1,467,000 שקלים),
אירלנד (כ-1,070,000 שקלים),
בריטניה (כ-315,000 שקלים),
הולנד (כ-292,000 שקלים) ו
גרמניה (כ-52,000 שקלים). כן הועברה תרומה דרך המרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים (NDC) של כ-188,000 שקלים.
העמותה נתמכת גם על ידי
הקרן החדשה לישראל (הטעות במקור- השם הוא הקרן לישראל חדשה) בין השנים 2008-2006 העבירה הקרן כ-35,000 דולר לעמותת גישה.[7] בנוסף, משמשת הקרן להעברת תרומות פטורות ממס לעמותה המגיעות מארצות הברית.[8] קרן נוספת התומכת בעמותה היא Open Society Institute (OSI) בראשותו של ג'ורג' סורוס שתרמה לעמותה בין השנים 2007–2010 למעלה ממיליון שקלים.
ויקיפדיה:
מאז 1949,
מסייעת ארצות הברית לישראל בהלוואות ובמענקים שהיקפם גדל בתהליך הדרגתי. הסיוע הצבאי אינו ייחודי לישראל אך
נכון ל-2016, הסכום המצטבר שישראל קיבלה הוא הגדול ביותר מבין המדיניות שנתמכו. לאחר מלחמת ששת הימים התנערה צרפת מישראל והטילה עליה אמברגו. בכך נסתיימו באחת קשרי הידידות בין צרפת לישראל שהחלו ערב מבצע קדש. לאחר המלחמה
נאותה ארצות הברית לספק נשק לישראל במקומה של צרפת ולגלות מעורבות גוברת בביטחון ישראל. שיתוף הפעולה הביטחוני הואץ בתקופת מלחמת ההתשה שבה
עשה צה"ל שימוש באמצעי לחימה אמריקאיים כנגד ציוד סובייטי חדיש שחלקו הופעל על ידי חיילים סוביטיים.
בתקופה זו נעשו תאומים והתייעצויות ביטחוניות שוטפות בין ישראל וארצות הברית. במהלך מלחמת יום הכיפורים נאותה ארצות הברית, לאחר לחץ ישראלי כבד,
לשלוח אמצעי לחימה ברכבת אווירית שתרמה לעמידתה במלחמה. במלחמה נעשה שימוש נרחב בציוד חדיש הן אמריקאי והן סובייטי וכן תורות לחימה משני הגושים.
לאחר המלחמה החלה ארצות הברית לסייע לישראל כלכלית במענקים בהיקף כספי גדול. המענקים נועדו לשקם את צבאה של ישראל ואת כלכלתה לאחר המלחמה. כן גדל משמעותית שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. בשנת 1977 לאחר המהפך הפוליטי בישראל, תיווכה בין ישראל ומצרים והייתה בין הגורמים החשובים שהשפיעו על הצדדים לחתום על הסכם השלום בין ישראל למצרים.
ארצות הברית אף מימנה את העתקת בסיסי חיל האוויר הישראלי מחצי האי סיני לפנים הארץ בעקבות ההסכם ואף הגדילה את הסיוע הכלכלי לישראל.החל משנת 1985 מעניקה ארצות הברית סיוע קבוע לישראל בסך 2.5 מיליארד דולר לשנה. כפיצוי על החלטת ישראל בשנת 1987 להפסיק את פיתוח פרויקט הלביא, כ-600 מיליון דולר מומרים לשקלים ומשמשים לצורכי רכישה מן התעשייה הישראלית.
ב-2016 נחתם הסכם לפיו תעביר ארצות הברית לישראל 38 מיליארד דולר בעשור שבין השנים 2019–2028, זאת לעומת 34.4 מיליארד בעשור שקדם לו.[2] על ההסכם נמתחה ביקורת עקב כך שלראשונה נקבע ש
הסכום במלואו יופנה לרכישת תוצרת ארצות הברית, בניגוד לעבר[3].
עוד מויקיפדיה:
במסגרת "מבצע יונה" סיפקה צרפת לישראל מטוסים וטנקים ובהימצא אמצעי הלחימה הצרפתים בידה, החלה ישראל ליזום מהלכים לקראת מלחמת מנע נגד מצרים לפני שזו תשיג עליונות צבאית[13]. ב-26 ביולי 1956 הלאים נשיא מצרים נאצר את תעלת סואץ באורח חד צדדי. צרפת ובריטניה תכננו, בשיתוף פעולה עם ישראל, ליטול חזרה את השליטה בתעלה ולהדיח את נאצר מן השלטון. בסוף חודש אוקטובר התרחשה מלחמת סיני (שלב כיבוש תעלת סואץ כונה "מבצע מוסקטר"), שהסתיימה בנסיגה של צרפת, בריטניה וישראל מאזור סיני בעקבות לחץ שהפעילו ברית המועצות וארצות הברית. הכישלון בהשגת יעדי המלחמה החמיר את הקרירות והחשדנות שהפגינו הבריטים כלפי ישראל והוביל לפירוקה של הברית המשולשת שרק נוצרה. בניגוד לכך, יחסי ישראל וצרפת יצאו מחוזקים משיתוף הפעולה במלחמה.
בשנת 1957 הסכימו כל ממשלות צרפת לספק לישראל נשק מכל הסוגים באופן סדיר, מתוך שיקולים שהם לא רק פוליטיים, צבאיים וכלכליים, אלא מתוך רצון לקיים יחסים מיוחדים עם ישראל שנובעים מאהדה ומידידות של ההנהגה בצרפת כלפי ישראל[14].
במסגרת הברית הבלתי כתובה שנוצרה בין צרפת לבין ישראל, נחתם באוקטובר 1957 בפאריס הסכם רשמי על רכישת כור גרעיני מצרפת. תחת ההסכם,
צרפת מכרה לישראל מידע טכנולוגי ושלחה פועלים שיסייעו בהקמת כור גרעיני בדימונה. בנייתו של הכור הגרעיני נמשכה חמש שנים והסתיימה בשנת 1963[15].
מתוך אתר הפלי"ם (אמנם 0מולנים שונאי אצ"ל אבל תואמים את הנרטיב הציוני):
בניגוד לארה"ב ולבריטניה,
ברה"מ המשיכה לעמוד מאחורי תמיכתה בהחלטת החלוקה של האו"ם, גם אחרי שההחלטה הביאה לתחילתו של עימות מזוין.
אחד הביטויים לתמיכת ברה"מ היה "אור ירוק" לעסקאות נשק בהיקף רחב בין צ'כוסלובקיה ומוסדות היישוב/מדינת ישראל. לברה"מ הייתה ככל הנראה תקווה כי נוכח אמברגו הנשק שארה"ב ובריטניה הטילו על המזרח התיכון, סיוע צבאי למדינת ישראל, שעמדה להיוולד, יקדם את הפיכתה למדינה פרו-סובייטית. מבחינת צ'כוסלובקיה המניע העיקרי היה ללא ספק כסף...
... לקראת סוף דצמבר 1947 המאמצים בצ'כוסלובקיה נשאו פרי כאשר אהוד אבריאל ואוטו פליקס סיכמו, בעזרתו של סוחר נשק יהודי רומני בשם רוברט אדם-אברמוביץ, רכש נשק קל בהיקף רחב עם מפעל הנשק 'זברויובקה ברנו', שבברנו, צ'כוסלובקיה.
בסיועו הגלוי של שר החוץ הצ'כוסלובקי, יאן מסריק, נחתמה העסקה לקראת אמצע ינואר 1948, בהיקף של 750 אלף דולר. היא נעשתה על ניירות רשמיים של אתיופיה שכן הצ'כוסלובקים דרשו כיסוי של מדינה ריבונית...
... הובלת הנשק של העסקה נתקלה בקשיים מרובים, אך בסופו של דבר, הנשק הגיע לארץ והספיק לשמש את לוחמי מבצע 'נחשון' בפריצת הדרך לירושלים. תרומתו הישירה של הנשק הזה למפנה של אפריל 1948 במלחמת העצמאות אינה מוטלת בספק.
רוב הנשק הגיע ב-1 לאפריל, דרך נמל שיבניק שביוגוסלביה לנמל ת"א, ע"ג אונית הנשק 'נורה' – 4,500 רובי מאוזר K-98 דגם P18 7.92mm ("הרובה הצ'כי" - שנותרו בשימוש בצה"ל עד שנות השבעים), 200 מקלעי M.G.-34 (אשר כונו בצה"ל מגל"ד – מ.ג. כמו בשם הגרמני עם ראשי התיבות ל"ד המציינים בגימטריה את המספר 34, והיו בשימוש סדיר ביחידות חיל רגלים בצה"ל עד סוף שנות ה-50, כאשר הוחלפו במקלע הבלגי 'מאג'), כחמישה מיליון כדורים וחלקי חילוף שונים. 'נורה' הייתה האונית נשק הראשונה של מערכת הרכש במלחמת העצמאות שהגיעה ארצה, מתחת לאפם של הבריטים...
... לפעילות המסיבית והאינטנסיבית סביב משלוחי הנשק מצ'כוסלובקיה לארץ, באוויר ובים (דרך יוגוסלביה), נדרש קשר אמין. שלטונות פראג אישרו הקמת תחנת אלחוט בבית הנציגות הישראלית שהוקמה בפראג בראשותו של אהוד אבריאל.
הציוד לתחנה נרכש מעודפי הצבא האמריקאי בבלגיה, נארז ונשלח במטוס צ’כי לפראג. היה זה בזמנו ציוד משוכלל ביותר ששידר בעוצמות שטרם היו ידועות עד אז לאנשי הקשר של ה'הגנה' (ה'גדעונים'). עם הקמת המדינה הפכה התחנה בפראג לתחנת הקשר הראשונה של מערכות החוץ והביטחון. במערכת – היורשת של רשת 'גדעון' הידועה היום כ'שרות ת.ח.ל.' (תחנות חו"ל) – שולבו בהמשך כל תחנות הקשר בשגרירויות ישראל בעולם...
... הממשל המקומי העמיד לרשות המשלחת הישראלית את שדה התעופה בזאטץ שקיבל את שם הקוד 'עציון' והכשיר שם את צוותי האוויר והקרקע הישראלים.
שדה 'עציון' הפך למעשה לבסיס תעופה ישראלי על אדמת צ'כוסלובקיה והיה המרכז בחו"ל לפעילות מבצע 'בלק' וצומת להברחת מטוסים לארץ מכל קצווי תבל...
...
בספטמבר 1948 נחתמה עסקה נוספת עם צ'כוסלובקיה, לרכישת מטוסי קרב מדגם 'ספיטפייר' – מטוסי טייסת 310 של חיל האוויר הצ'כי החופשי שפעל במסגרת ה-RAF (חיל האוויר הבריטי) ושניתנו לחיל האוויר הצ'כוסלובקי לאחר המלחמה – תמורת $23,000 למטוס (עקב עלויות נוספות עלות כל מטוס הגיעה לכ-30 אלף דולר). למטוסי הספיטפייר הודבק הכינוי "יורקים"...
... ב-1968 התקיימה פגישה ששודרה בקול ישראל בשם "הצדעה לנורה" במלאת 20 שנה להפלגתה ההיסטורית. נטלו בה חלק בן-גוריון (כח"כ מן המניין), שייקה דן, ברושי, יוסקה יריב, אילין ובן ירושלמי (שהיה מפקד הספינה). בפגישה פסק ב-ג נחרצות: "
הנשק הצ'כי הציל את מדינת ישראל, ממש, בהחלט... בלי הנשק הזה לא היינו נשארים בחיים".
אני ממש מרחם עליך, אליהו. נאלץ לחיות במדינה שכל הקיום שלה הוא מימון מדינות זרות אחד גדול.
אני לא מתפלא שבעקבות זה נטשת את דרכי האל.