dr.avi כתב:
ציטוט:
• פלסטין / ארץ ישראל היא יחידה היסטורית, גיאוגרפית ותרבותית אחת, והיא מולדת משותפת לעם היהודי והפלסטיני.
• במרחב זה תקמנה שתי מדינות עצמאיות, ריבוניות ודמוקרטיות, אשר תתנה ביטוי לזכות ההגדרה העצמית של שני העמים.
• הגבולות בין שתי המדינות יהיו פתוחים, ומוסדות משותפים ישמרו על הזכויות האזרחיות, החברתיות, הדתיות והאחרות של כל תושבי שתי המדינות.
• ירושלים תישאר עיר אחת, בירה של שתי המדינות, עם משטר מיוחד ומשותף לשתי המדינות.
• עוולות העבר, מ-1948 עד היום, יתוקנו, בלי ליצור עוולות חדשות.
1.אשמח לקבל פירוט לגבי סעיף 5 דהיינו מה לגבי "זכות השיבה".
2.האם מדובר בנסיגה מלאה מיו"ש דהיינו בסופו של תהליך לא יישאר ולו יהודי אחד בשטחים?
3.אתה באמת מאמין שרעיון אוטופי כמו גבולות פתוחים יעבוד?
4.מה לגבי טיפול בארגוני הסירוב שהרי גם הסכם נדיב ככל האפשר לא ישכנע את החמאס, הג'יהאד וכו' שזהו סוף הסכסוך.
1. כולם יודעים מה יהיה בסוף ואין פה מה להיתמם, היה יותר מדי מו"מ בין הצדדים כדי לסגת ממה שסוכם.
זכות שיבה תהיה לפלסטין, לישראל תהיה זכות שיבה סמלית של כמה אלפים-עשרות אלפים באישור ישראלי בלבד.
2. אותו רעיון, הכל כבר ברור וסוכם מזמן. 95+ אחוזים מהשטח בתוספת חילופי שטחים להשלמת 100% משטח הגדה המערבית. זו הפשרה הגדולה ביותר של הפלסטינים (וגם שלנו) שזונחים את 48 לחלוטין.
3. יותר מגבולות פתוחים, החלום חייב להיות איחוד כלכלי או אפילו קונפדרציה, אולי עם כלל מדינות ערב בסגנון האיחוד האירופי. סביר שלפחות בעשרות השנים הראשונות לאחר הסכם זה לא יקרה.
4. ברור שכאן טמון העוקץ. צריך לקוות שעם הזמן הרעיון של ההתנגדות האלימה (ובכלל) לישראל יתעמעם ויגווע, זה ההימור הגדול שבהסכם שלום. כמה זמן זה יקח עד שחמאס יעלם? אף אחד לא יודע, אולי חמש שנים, אולי חמישים ואולי לעולם לא, מה שבטוח זה הימור טוב פי כמה מהמסלול שלנו נכון לעכשיו.