אסף ראסינג כתב:
קודם כל תודה על התשובות....
האמת היא שבאופן הזוי אני מסכים כמעט עם כל מה שנכתב פה, לשני הצדדים.
יחד עם זאת, אני עדיין יותר נוטה לכן לצאת מאשר ללא.
אני כיוונתי לסוג שירות אחר לגמרי בעל תכנים אחרים לגמרי, בין עם בעבודה מודיעינית או אפילו בקשרי חוץ, שכן אני דובר ספרדית ואנגלית ברמת שפת אם ויודע צרפתית ברמה של 5 יחידות.
המטרה שלי הייתה לשרת במקום שבו אני באמת יכול להביא פלוס מעצמי, ואני יודע בכנות מוחלטת שאני מתאים למקומות האלו, אבל אין מה לעשות, זה לא תמיד מסתדר, וגם באזרחות כנראה.
כשהבנתי אני לא אשרת בחיל המודיעין וכו', קיוויתי לפתח את עצמי ברמה האישית נטו ע"י פעולות כמו למידת שפה נוספת, איזשהו קורס או אפילו חדר כושר, אך עם הזמן התברר לי שזה יהיה בעייתית עקב שעות העבודה הנדרשות ממני, ולצערי אני לא מסוגל להשתמש בדרכים כאלה או אחרות כמו מצב רפואי כדי לקבל תפקיד סתמי יותר ונח יותר- זה פשוט לא באופי שלי.
אני מבהיר שמדובר נטו בעניין של אופי, היום זה בצבא ומחר זה במקום אחר, בדעותיי הפוליטיות אני בכלל קרוב לשמאל.
בשורה התחתונה ובהכללה גסה "נגזר" על כולנו לשרת 3 שנים בצבא,
זה הקלפים שקיבלנו, בסך הכל המטרה שלי היא להפיק מזה את הטוב ביותר.
לכן, במקום להישאר 3 שנים במצב המקובע הזה, אני מעדיף "לוותר על שנה מהחיים" (בכוונה בגרשיים), ע"מ שצורת העיסוק וסביבת שלי תהיה יותר מעניינת, ואני אהיה יותר מסופק ממה שאני עושה כי בכל זאת לקחתי על עצמי משהו שלא כולם לוקחים, גם אם ברמת התוכן אני יכול לומר בכנות שזה אותו חרא בדיוק.
לא מכוון בשום מצב לקריירה צבאית או להחליף את אורנה ברביבאי כמו שאמרו פה,
ועדיי אני חושב שאני ארגיש הרבה יותר פרייאר אם אשאר במצב שלי כרגע 3 שנים שבהם אני גם לא מתקדם בפן מקצועי, לא באישי, וגם לא מסופק ממה שאני עושה.
בכלל, לחיות את החיים במטרה "לא לצאת פרייאר" זה לא נראה לי הדרך אל האושר.
אני מאמין שההחלטה הסופית תתקבל פחות משיקולים מקצועים (כי תכל'ס כל מה שאמרו פה נכון, וגם אני בכנות לא רואה איך התפקיד מקדם אותי בחיים האזרחיים כי אני לא מתכוון לעסוק בתחום), אלא יותר משיקוליים של מה נראה לי יותר נכון לטווח הקרוב
גבר, עזוב את הדעות הפוליטיות, אני הצבעתי מרצ וחתמתי שנה וחצי קבע. אם אתה נהנה בעבודה וחושב שהתפקיד בתור קצין יהיה מספק- לך על זה.
התלבטתי המון, נטו בגלל הקבע, בסופו של דבר החלטתי ללכת עם זה ואני לא מתחרט. המסלול עצמו מאוד כיפי, התפקיד קשה, הרבה פעמים שוחק וטוחן, אבל בסך הכל יוצא לך לחוות ולעשות הרבה דברים שלא חשבת שתעשה.
וכן, אתה מקבל אחריות גדולה בשביל בחור בן 21 (או לפחות ככה זה מרגיש). מבחינתי ההחלטה הייתה טובה ואני בטוח שהיא תתרום לי כבן אדם וכן תקדם אותי איפשהו, אם לא על הנייר בקורות חיים (ותאמין לי, לא בשביל זה יוצאים לקצונה) אז כבן אדם, כי אתה משתנה ולומד לקבל ולעשות דברים שונים שספק אם את תיגע בהם בעבודה כמלצר או כמוכר בחנות.
הקבע אכן מרתיע, אבל בהסתכלות שלי זו שנה שככל הנראה גם ככה הייתי מעביר בעבודות מזדמנות, כך לפחות עכשיו אני עושה משהו מעניין שלא הייתה לי אפשרות לעשות באזרחות (תוך כדי פיתוח עצמי טוב ורווח כספי לא רע).
לא צריך להיות פטריוט גדול בשביל לצאת לקצונה, ותאמין לי שלמערכת לא יזיקו אנשים שפויים שלא יוצאים רק מהמניעים הדביליים האלה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
