א.ב כתב:
לא דיברתי רק על מיסים,
1. הבאתי עוד דוגמאות כמו חסמי ייבוא,
2. אפשרות להשתמש באדם שלא עבר בחינת לשכה של עו"ד בייצוג משפטי,
3. תכנון ריכוזי של המשק לפי מועצת החלב/מועצת הצמחים/מועצת הקמנו מועצה כדי שיהיו ג'ובים למקורבים,
4. הפחתת כח של וועדים שיכולים לשבות ואי אפשר לגעת בהם,
5. פתיחה לתחרות של שווקים כמו תחב"צ/חשמל.
1. באמת נורא ואיום שיש תקנים, ובטיחות וכל הדברים האלה. פשוט אסון שאתה לא יכול לבחור להתחשמל למוות ממנורה זולה.
2. למה לעצור כאן? בוא ניתן למי שרוצה לבקר ספרי חשבונות לעשות את זה, למה הוא צריך להתקבל לאיזו גילדה? כנ"ל לגבי מתן טיפול רפואי, מה אנחנו בימי הביניים?
3. הן הוקמו כדי להקצות מכסות ייצור ולפקח על המחירים (לא יודע אם זה רעיון טוב). המקורבים וכל זה זה בסך הכול היבט של שחיתות, דבר שרק עולה ומתגבר ככל שמחלישים את הסקטור הציבורי ובייחוד את הרגולטורים.
4. באמת נורא ואיום הקטע הזה שמותר לאנשים להתארגן כדי להגן על זכויותיהם. פשוט אסון.
5. אתה יודע שכבר ניסו את זה, נכון? תבדוק מה קרה.
ולגבי מימון של תרבות, אמנות ושאר ירקות לא יצרניים:
אתה לא
צריך לממן תרבות ואמנות, זאת בחירה.
אתה גם לא
צריך לממן לימודי ליבה, אמנויות, מדעים ואפילו קרוא וכתוב, גם זאת בחירה.
(ולא בעיה לכתוב פה קשקוש פסאודו-ליברטיאני של אלף מילה שמסביר למה. אם אתה מתקשה לעשות את הצעד ההגיוני הבא עם הטיעון שלך-עצמך, אל תתבייש לשאול איך)אתה בוחר במה להשקיע לפי מה שנראה לך חשוב ובהתאם לחזון שלך לעתיד.
תחשוב באיזה עולם אתה רוצה לחיות, ולפי זה תחליט איפה הציבור צריך להשקיע.
אתה לא אוהב הצגות ולא רוצה לממן אותן? אחלה, עמדה מרגשת, נשמע כמו התחלה של חזון נפלא לעתיד. (לא באמת)
אני לא רוצה שכל האוכלוסייה תהיה צרת מוחין וחסרת דימיון, אז אני בעד לממן תרבות ואמנות ומדעי הרוח וכל החרא הזה, ולו כדי לא לקחת את הסיכון שזה יקרה.
(אגב, בימים אלה ממש אתה משתתף בניסוי שבודק מה קורה כשעושים בדיוק את מה שאתה מציע לעשות, והתוצאו כבר ניכרות בשטח. בהצלחה בהמשך.)