ציטוט:
בוא לי במספרים, רצוי כאחוזים מתקציב המדינה.
של מחיר למשתכן? התוכנית המקורית והעלות הישירה היתה זהירה מאוד (כמה מיליארדים בודדים), כמה זה עולה לנו בפועל עם עלויות עקיפות, העלאת מיסים, הגדלת גירעון וכו' - אלוהים יודע. אבל בכל מקרה ברור שזה מכלול של דברים ולא תוכנית ספציפית זו או אחרת. ההתנהלות שלו היתה של פיזור כספים כדי להיתפס כ"חברתי", שזה מילת מפתח כיום בפוליטיקה הישראלית. עכשיו אורלי לוי תרוץ על זה ותחרבן עם הכסף של כולנו כל מיני שטויות בסגנון המשכנתא 90% בערבות המדינה (כמו שאמרת - חוק שהוא אך ורק לטובת הבנקים).
ציטוט:
אני חושב שיש לך קצת אי הבנה על מה מיחד את המודל הנורדי. אבל דבר ראשון שחשוב להבין זה שאי אפשר ממש לקחת דוגמא מישראל לכלום כשזה מגיע לועדי עובדים. כל הסיפור הזה בנוי ממש מוזר וההסתדרות זה חתיכת יצור שאני לפחות לא מכיר משהו כמוהו בשום מקום בעולם.
אבל ברוב העולם כשמדברים על לחייב לשלם דמי חבר, לא מדברים על לחייב לפי חוק. הצורה שזה עובד היא בערך ככה - באים עובדים ומתאגדים, זה עולה כסף להתאגד אז אוספים כסף מהעובדים, ואז אחרי קצת דיוני שכר ואולי קצת good trouble, חותמים על הסכם קיבוצי שחלק ממנו אומר שבעל העסק ישכור רק חברי ועד. עכשיו תשאל למה רק חברי ועד, כי אחרת אנשים שלא ישתתפו בהצואות של המאבק למען השגת תנאים טובים יותר יהנו מהפירות שלו ויהיו אוכלי חינם, מה שקומוניסטים טובים קוראים לו free riders. בלי להכנס לאם זה טוב או רע, אבל ככה עבדו ועדים ברוב העולם המערבי, כולל סקנדינביה, כאשר כמובן זה משתנה ממדינה למדינה, תעשיה לתעשיה וגם מפעל למפעל.
מה שקרה לך ככה משנות ה 80 בערך זה שאנשים שלא אוהבים עובדים מאורגנים אבל מאד אוהבים אנשים עשירים התחילו לנסות להפוך את הסעיפים האלו בהסכמים הקיבוציים לבלתי חוקיים, הן ע"י חקיקה והן ע"י הליכה לבתי משפט (שזה בעיקר במדינות שיש לך חוקה). זה תמיד בא מהצד הימני של מפה וזה מאד הצליח בכמעט בכל העולם המערבי, וברובו זה החריב לחלוטין את ועדי העובדים, מה שכמובן הרע את תנאי ההעסקה לאורך זמן.
אבל בסקנדינביה (ועוד פעם, זה לא אותו דבר בכל המדינות, אני סופר מפשט פה), למרות שגם שם רוב הסעיפים האלו יצאו מההסכמים הקיבוציים (מסיבות שונות במדינות שונות) ועדי העובדים הצליחו לשרוד, והסיבה המרכזית לזה היא שהפנסיה של רוב האנשים היא שם.
ושמע, אם אתה בעד להוציא את הפנסיה של אנשים מהבורסה שזה חתיכת טירוף אם אתה שואל אותי ולהחזיר למצב שלאנשים יש פנסיה תקציבית נורמלית מהעבודה אז אני זורם איתך על מה שאתה רוצה כשזה מגיע על וולנטריזם. למרות שאם להיות כנה, אין לי מושג איך זה יעבוד במדינה אם אחוז התאגדות נמוך כמו ישראל, אבל שיהיה במזל, הכל יותר טוב מהקקי שיש לך היום.
האיגודים בסקנדינביה משחקים את המשחק בשוק החופשי מאוד שיש שם, הם חותמים על הסכם מול המעביד שכולל שעות עבודה ושכר, אבל אין להם את הכח הפוליטי שיש בישראל. זה תלוי מדינה ספציפית בסקנדינביה, אבל שם זכות השביתה גוררת איתה גם את זכות הפיטורים. קל מאוד לפטר עובדים, לכן לא סוגרים שם את הנמלים ומשביתים את המשק כל פעם שלמישהו בקודקודים לא בא בטוב בעין איזשהו מהלך. כאן ההסתדרות מחזיקה את המדינה בביצים, וכתוצאה מכך יש שם אחוז נמוך של בכירים שמרוויח הון תועפות והרבה אנשים שמשלמים דמי וועד ולא מקבלים כלום. אבל זה עוד עניין פנימי של ההסתדרות - האסון האמיתי זה כל הרגולוציות, ההגבלות והמועצות המיותרות שמנסות להנדס את המשק בצורה מלאכותית - מחליטות כמה חלב מותר לכל אחד לייצר (אשכרה יש איזה חוק שרירותי של 58% בקיבוצים ו42% במושבים, וגם חלוקות פנימיות של כמה מותר לכל רפת בדיוק ליייצר), מטילה חסמי יבוא על פירות, ירקות, מלט - ובעצם מה לא?
אם רוצים לבטל חסם כלשהו, ישר ההסתדרות וכל מיני פופוליסטים עלק לוחמי צדק חברתי קופצים ושובתים (למרות שלאחרונה נהיה יותר באופנה לחסום כבישים).
ומה האירוניה? שבסוף מי שנפגע מההחלטות האלה זה בראש ובראשונה החלשים בחברה - בן אדם שמרוויח מעט צריך לשלם פה הון תועפות על פירות וירקות, ובנוסף גם עלויות של דברים אחרים שמתגלגלים בגלל כל דבר שלא ניתן לייבא. קרטל ומונופול בחסות המדינה.
השוק בסקנדינביה הוא מבוסס שוק, יש שם
הרבה יותר חופש כלכלי מאשר בישראל, המדינה לא נותנת לוועדים לנהל את שוק העבודה אלא לקחת חלק בשוק העבודה החופשי (וכתוצאה מכך הוועדים נותנים הכשרה מקצועית לעובדים, ועסוקים במציאת מקומות עבודה שיתאימו לעובד).
החופש הכלכלי זו לא שיטה ש"טובה לעשירים", היא טובה לכולם. דווקא במדינות עם התערבות ממשלתית גבוהה יש הרבה פעמים מקום לשחיתות ולדילים, מה שטוב לעשירים ובעיקר למקורבים (שנהיים מעושרים עקב קרבתם..) - למשל ראשי הנמלים, חברת החשמל, הרכבת וההסתדרות.