אמיר, מה לדעתך צריכה האסטרטגיה / טקטיקה הנכונות של ישראל בהתנהלות מול עזה?
אני חושב שזה מצב מסובך ממש.
עזה והגדה קשורות מאוד, אבל גם נפרדות גיאוגרפית והיסטורית.
החמאס הוא הריבון (הלגיטימי יש לומר) בעזה אבל גם מוגדר בעולם כארגון טרור.
הוא גם חלק מהרשות הפלסטינית בעקבות הסכם האיחוד, וגם מנהל מדיניות עצמאית פלגנית (מלה טובה למי שמנע מהלח"י והאצ"ל לשמור על אוטונומיה עם קום המדינה)
ישראל גם מרגישה כאילו היא כבר לא שולטת ברצועה, וגם שולטת לחלוטין בכל המעברים בדרך שלא קיימת בין מדינות (לא רואה אותנו מטילים מצור על לבנון או על מצרים)
מעבר לצעדים המתבקשים מול הפלסטינים בגדה (שיש להם סיכוי טוב להביא לרגיעה, הייתי עושה את הדברים הבאים:
- מציב קווים אדומים ברורים. יש כאן טענות כאילו ירי על עוטף עזה זה לא נורא, ירי על באר שבע אולי, אבל על תל אביב זו קטסטרופה. עוד תוצאה חולנית של היעדר הגבולות שלנו. יישוב ישראלי הוא יישוב ישראלי. כל ירי עליו צריך להיתקל בתגובה דומה (ואגרסיבית מאוד). דין שדרות כדין תל אביב.
- מפסיק את המצור. לישראל יש את כל הזכויות להגביל מעבר סחורות משטחה. אנחנו לא חייבים לסחור עם כל אחד. אבל אם רוצים להעביר סחורות מהים, האוויר, או הגבול המצרי, שיהיה להם לבריאות. ככה נפסיק את הטענה הראשית (והנכונה) כלפינו שאנחנו עדיין שולטים ברצועה והופכים אותה לבית כלא. לגבי הסכנה של העברת כלי נשק - ניתן להם בראש אם ינסו לפגוע בנו. גם ככה הם מצליחים לבנות ארסנל מרשים. בגדול, אני מעדיף שהשכן שלי לא יהיה דפוק עלוב ומוכה. זו לא האחריות שלי לשקם אותו, אבל לפחות לא אפריע.
- מפסיק להגדיל את הלהבות. אני מתלבט לגבי האפקטיביות של ההתנקשויות. אני מניח שלהתנקשות בשייח יאסין היה אפקט משמעותי. אני בספק אם התנקשויות בדרג שלישי ורביעי של אנשים שאף אחד לא שמע עליהם ואחרי יומיים יש להם מחליף מביאות למשהו. יכול להיות שיש טעם בהתנקשויות כאלו בזמן מלחמה (מבצע נשמע כמו משהו של רמי לוי). בעיקר הייתי נמנע מלהגביר את הלהבות בתקופות רגועות יחסית.
- מפסיק עם ההתחכמויות. לא הבנתי את המעצר של 50 משוחררי עסקת שליט אחרי חטיפת ורציחת הנערים. אם אנחנו לא מרוצים מהעסקה, למה חתמנו עליה? אם חתמנו עליה, למה אנחנו לא מקיימים אותה? אם ה-50 הפרו את התנאים וחזרו לטרור, למה עוצרים אותם כתגובה לחטיפה ולא בשוטף?
- מפסיק להתערב. כל ה"לפרק את תשתיות החמאס" מסריח מהראש (ולא אפשרי). גם אתה לא יודע מה יגיע במקום (וישראל כידוע עודדה את הקמת החמאס כאויב לפתח) וגם אתה פוגע בבחירה של האנשים שם. כנ"ל לגבי התגובה שלנו לאחדות הפלסטינית. הם בוחרים את נציגיהם, למה אנחנו מתערבים?
אגב, לצבי האוזר יש טור מעניין
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4541546,00.htmlבגדול הוא מציע פירוק הרצועה מטילים, הפעלת לחץ על אבו-מאזן כאחראי הכולל כחלק מהאחדות הפלסטינית, וכיבוש החלק הצפוני של הרצועה כמנוף לחץ.
הוא רק לא מפרט איזה מחיר ישראל אמורה לשלם תמורת פירוק הטילים...