פורום השדים האדומים

מסכים עם לא תתפוס אותי.
אני למשל "חסכתי" את הסכומים שהוא מדבר עליהם לפני הלימודים ולא טיילתי (2 בקבוקי וויסקי ו 4 ארגזי בירות כל חודש כן היו וגם חייתי די טוב),
היום לא נשאר לי מזה הרבה, והסיבה היא פשוטה בחרתי ללמוד רחוק מהבית (בירושלים) יש גבול כמה אתה יכול לעבוד ולהרויח כסטונדט, ולכן אחרי 4 שנות
לימודים ומחייה בעיר ה"גדולה" שרפתי את הרוב, חישוב גס שלי מדב על 70 אלף בשנה.
לכן אחרי השנתיים שבהם תעבוד ותחסוך , אם אתה בוחר ללמוד תעשה את זה בתנאים הבאים:
1. תלמד מקצוע ולא תואר כללי.
2. תלמד קרוב לבית כדי שתוכל להמשיך לגור עם ההורים (ועל חשבונם - כי כסף אולי אין להם לתת אבל אתה חי על חשבונם כבר 25 שנה).
3. לא משנה איפה אתה לומד מכללה או אוניברסיטה, מה שחשוב זה הציון הסופי ותעודת הגמר במקרה שבחרת ללמוד מקצוע.

במצב הזה, אם אתה לא גר בחור כמוני, אתה יכול לצאת עם מקצוע ו 200,000 שקל פלוס, וזה אחרי שבין הסמסטרים גם ביקרת בחו"ל.

מהאנשים שדיברתי איתם על טיול גדול אחרי השיחרור, אלה שלא טסו, כמעט כולם אמרו דבר אחד -מאוד מצטערים על זה.

כי זה נורמה.

אם אתה רוצה לטוס תמיד תמצא את הזמן ואת הכסף.
השאלה כמה "תפסיד" מזה בדרך.

אתה ממש טועה.
לטוס בגיל 22 זה הרבה-הרבה-הרבה יותר קל מאשר לטוס בגיל 30.
וזה גם פחות כיף, כי להסתובב עם חבר'ה בני 22 כשאתה בן 22 זה הרבה יותר כיף מאשר להסתובב עם חבר'ה בני 22 כשאתה בן 30.

מסכים עם אע"ב
בגיל 22 לא "עושים כסף", מקסימום חוסכים איזה סכום נחמד.

כמו שהשיטה מסודרת כרגע, הדרכים להרבה כסף, הן גם הדרכים עם הכי הרבה סיכון לאבד הכל.
הימורים, פשע באופן כללי, לפתוח עסק. אלה הדרכים עם הסיכוי הכי גבוה למי שאין לו, לעשות שכן יהיה לו הרבה.

אין מה לעשות, דור ההורים די חירבן את המדינה, פעם תואר במשהו היה תעודת ביטוח, היה מסלול שאמורים ללכת בו, ורוב גדול של מי שהלך בו, חי בסדר גמור.
היום צריך פי 3 משכורות בשביל לקנות דירה, תואר ראשון לא שווה כלום, וגם שני לפעמים, תלוי במה, לרוב הצעירים לא תהיה דירה, וכנראה גם לא פנסיה. אחוז ענקי מהעניים הם אנשים עובדים. מה שהולך היום אלה מקצועות טרנד ש"שווה ללמוד", אחרי 4-5 שנים של בום כזה, התחום מוצף ועוברים למשהו אחר. זה היה עם עריכת דין, עם ראיית חשבון, הנדסת תעשייה וניהול וכו' וכו'.

להיות מאד מוכשר במשהו ממש ממש לא מבטיח כלום, כמו שנאמר, להוולד או להתחתן עם כסף, זו הדרך הבטוחה ביותר. אין כמעט מוביליות חברתית.

19 גם 300 אלף זה כלום זה בקושי מספיק להון עצמי בשביל להשתעבד לבנק ולצאת עם דירה ישנה בעוד 30 שנה.
אבל הכלום הזה הוא הרבה יותר ממה שיש לרוב האנשים בגיל שלנו.

אע"ב לא אמרתי שלא, רק אמרתי שאפשר ולעשות איול בגיל 26 עם חברה שלל לקראת סוף התואר זה טיול שונה ממה שעושים מרבית המשוחררים ככה שלא צריך להתערבב.

אני חושב שהשאלה המרכזית היא בכלל מה זה "לעשות כסף".
להסתדר בחיים ("להביא את המכה") זה משהו אחד, וזה באמת חלומם הגדול של רבים אבל מעטים מצליחים לעשות את זה. יש פה הרבה ענין של
יוזמה, נטילת סיכונים, בגרות, וגם מזל.

לעשות כסף בצורה שמאפשרת מחייה סבירה זה כבר משהו אחר, וזה אפשרי. זה תלוי בבן אדם: ביכולותיו, באופיו ובחכמה שלו.
יש כאלה שיצליחו/יעדיפו לעשות את זה רק בחו"ל (והיה פה אשכול שלם בנושא), יש כאלה שיסתדרו בארץ (לדוגמא, מקצוע
עריכת הדין הוא תלוי מדינה), יש כאלה שילמדו עד גיל 30 כדי שבגיל 45-50 הם יתחילו לראות כסף גדול (רופאים מומחים למינהם), ויש כאלה
שמנצלים את החסרון העצום של ידים עובדות בהיי טק הישראלי כדי להרוויח משכורת גבוהה מאוד יחסית לבני גילם.
כל אחד צריך לאתר את החוזקות שלו, להתאים אותם למצב המשק (רמז: תואר ראשון בספרות אנגלית לא מקדם אותך הרבה במידה ואתה נשאר בארץ),
ולא פחות חשוב: ללמוד משגיאות של אחרים.

אתה יכול, אולי, לחסוך 300,000 אם יש בבית כסף מהסוג שמאפשר לך לגור שם, לא להשתתף בהוצאות ולא כלום, משלמים לך על הלימודים, וגם לזה, רוב האנשים לא בנויים. רוב האנשים לא חושבים על זה בגיל 21, הם גם לא אמורים.
כמה אתה אמור לחסוך בחודש, 4,000? וזה עוד לא ריאלי כל כך, זה 75 חודשים,יותר מ6 שנים, בהנחה שאין שום הוצאה גדולה, שום דבר לא מתוכנן, ובהנחה שאתה יכול לעבוד במשרה מלאה לאורך כל התקופה (במשכורת שתאפשר לך לחסוך 4 בחודש).


אם זה ה"פתרון", שאנשים בגיל 21 ירוויחו משכורת שתאפשר להם לחסוך 4, במשך יותר מ6 שנים, של לגור בבית, לא להשתתף בהוצאות, ללמוד על חשבון ההורים וכו' וכו', אז זה לא פתרון.

וגם זה, כמו שאמרת, רק ייתן לך את הזכות להכנס לחובות ל50 שנה הקרובות.

זו התחלה. תבוא עם אשתך לבנק עם 300 שלך ו300 שלה, ויש לכם 50% משכנתא לדירה במרכז.

חצי מהעובדים מרוויחים 5,800 נטו ומטה
כמה זה באמת אפשרי?
אפשר להיות בשניים שלושה העשירונים העליונים, אבל יש מקום שם רק ל30%, ומתוכם תוריד את אלה שנולדו עם כסף וקשרים.
זה לא משאיר הרבה מקום, זה משאיר פירורים לכל השאר להלחם עליהם.

עם אותו סכום כסף של דירה בבניין במרכז (ת"א/ר"ג/גבעתיים/נס ציונה / רחובות / ראשל"צ), אפשר, פחות או יותר, לקנות בית פרטי (משק או בהרחבה) בקיבוצים או מושבים בגליל ובגלבוע ובנגב ?

אתה צודק. אני רק רוצה להאמין שמתישהו, אולי בעוד 10 או 20 שנה, ירד לעם ישראל היקר האסימון, והפתק בקלפי ילך לכיוון הנכון.

אפשר לעשות הרבה דברים יפים עם מיליון שקל בבקעת הירדן. השאלה מי לעזאזל רוצה לגור שם.

לצאת מהצבא עם פלאפל או שניים על הכתפיים זו גם אחלה פתיחה, לא?
בכנות, בגילי הצעיר העבודה היחידה שאני חושב שאהיה מסוגל להרוויח בה בהתאם לכישוריי קשורה בלהיות מאבטח באיזה מקום חשוב, או במקרה הטוב במוסד יהודי/ישראלי בחול.

או למכור סמים

דווקא יש תנועה של אנשים לכיוון הצפון
פחות הדרום והנגב

כן, גם כסף מאוד מאוד מאוד טוב אפשר להשיג באבטחה במוסדות יהודיים בחו"ל (זה בעיקר באנגליה, הולנד, גרמניה, ארה"ב)
וגם חוויה, מין הסתם.

האמת, בלי צחוק, לעשות שנה-שנתיים קבע זה לא כזה רע, אם נמצאים במקום הנכון.

בטח שאפשר.
אבל תזכור שתצטרך רכב להגיע לכל מקום, ושהרכב לא יהיה טרנטה של ממש כי פעם בכמה זמן בטוח תצטרך להגיע למרכז, ושרוב הסיכויים שעבודה לא תהיה לך במושב, אז תצטרך לשלם דלק כדי להגיע לעיר קרובה, ושחיי הלילה יסתכמו בערך בפאב אחד-שתיים באזור, ושבשביל ללכת לקולנוע למשל, תצטרך בטח לפחות שעה נסיעה, ושכל קנייה של משהו כמעט (אלא אם זה במחיר מופקע), תצטרך לנסוע לעיר הקרובה (ובמקרים מסוימים גם למרכז).

אני מדבר על 300 אלף לזוג, 150 אלף חיסכון אחרי 5 שנים של עבודה (2 אחרי צבא + 3 תואר). זה 30 אלף חיסכון בשנה, שהם 2500 בממוצע לחודש, בהחלט אפשרי.

נ.ב
בינתיים בארה"ב תנועת המחאה, הצליחה לארגן מחיקת חוב של 15 מיליון דולר של אזרחים.

קצינים לוחמים ב-א' + מגיעים אחרי שנתיים בקבע למינ' 80,000 ש"ח ויכולים להגיע אפילו לסכום של 100,000 ש"ח.

אפשרי גם להתחיל לחסוך בגיל 14. רוב האנשים לא עושים את זה.
בגיל 21 אתה בן 21, אתה לא חושב על גיל 40.

אפשרי להסתדר בדוחק עם המערכת שהם בנו לך, בן אדם לא אמור להסתדר בדוחק כל החיים שלו.

ההורים שלך קיבלו מדינת רווחה עם סיכויים טובים לחיים נוחים, והשאירו לילדים שלהם מדינה זבל שדואגת רק לעשירים שלה, ושאפשר להסתדר בה אם חוסכים 2,500 בחודש מגיל 21.

נ.ב
לי אין 150, לאף אחד מהחברים שלי אין, לחברה שלי אין, בעבודה היה רק לאחד לפני שהתחתן(בדיוק דיברנו על זה לפני איזה חודש), לכל השאר לא היה. אפשרי בטוח, כמה עושים את זה בפועל?

כנראה שכמו שאמרת לפני כמה הודעות, 20-30%

19 זה בסדר גם אני לא מכיר.
הדרך שהצעתי היא גם לא בטוח הדרך הנכונה לחיות, היא רק הדרך היחידה לעשות משהו שנראה כמו תחילת הון עצמי.

זה שלא הרבה (בודדים) עושים זאת זה נכון אבל גם זה מכיוון שככה מכתיבים לנו.

ובקשר ל"ללמוד מקצוע"
זה נכון
אבל גם עובד סוציאלי זה מקצוע
גם מורה
יש עוד כאלה מקצועות
הם מרוויחים כמוני אחרי שהם עם תואר ו10-15 שנות נסיון, ואני ממש לא מרוויח הרבה במיוחד. וזה אם יש להם מזל לעבוד במרכז.

כל הפתרונות טובים רק אם עושים אותם מספר האנשים שעושים אותם היום, אם כולם יילכו ללמוד "מקצוע מועיל" הוא כבר לא יהיה כזה מועיל, כי במקום 10% שיעסקו בהם, 80% ינסו לעסוק בהם. ולא יהיו אנשים שיעשו את כל שאר הדברים.

האמת שזה אף פעם לא הסתדר לי.
ההיטק הישראלי מציע תנאים מעולים ובצורה קבועה בעשור האחרון יש מחסור בעובדים.
אני עד עכשיו לא מבין איך לא כולם הולכים להכשרות מקצועיות או תואר בתחום הזה. זה אחד התחומים הכי טובים ביחס של מאמץ לשכר.

זה צד אחד
מצד שני, לפחות נכון לכרגע, וברור שאי אפשר לחזות את העתיד, יש איזה רף גיל בהיי טק שאם אתה מאבד את העבודה שלך מכל סיבה שהיא, ואתה די בצרות. והוא גיל נמוך יחסית לג'ובים אחרים.
כמו שעכשיו יגידו לך שבגיל 20 היית צריך לדאוג לגיל 40, אחר כך יגידו לך שהיית צריך לדאוג לגיל 50 כשהיית בן 30.

בסופו של דבר, כל השכירים(וגם בעלי עסקים קטנים) נלחמים על הפירורים שמפזרים לנו מלמעלה, ומנסים להוציא כמה שיותר. ככה השיטה עובדת כרגע. בישראל היא עובדת להם מצויין באופן יוצא מן הכלל.

זה נכון בשנים שקשות לתעשיה כולה. בימים אלו גם המבוגרים מוצאים עבודה די בקלות, כי מאד חסרים עובדים. אי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך, אבל זה נכון בכל מקצוע.

כי לא כולם רוצים להיות הייטקיסטים, וטוב שכך.