פורום השדים האדומים

בדיוק כמו אחיהם המתנחלים, שבונים כבישים עוקפים, ממררים לעם אחר את החיים, בשביל אידאולוגיה משיחית הזויה והכל על חשבונינו
אני מקווה שאלי ישי מתחרט על כל התמיכה שהוא נתן להם בכנסת הקודמת

אגב, הכיבוש עולה לנו 9 מליארד דולאר בשנה. החרדים 9 מליארד ש"ח
מי הפרזיטים שמחזיקים את המדינה בביצים?

לדעתי היית עדין עם מחיר הכיבוש, וקצת הגזמת עם המחיר של החרדים (רק לא מזמן פורסם שעלותם הכוללת היא 4.5 מיליאר ש"ח).

גם אם זה נכון. בגלל שהם לא עובדים הם לא משלמים מיסים ומקבלים עוד כסף (חטא על פשע)
הם לא משרתים בצבא אז צריך הרבה יותר מילואים, שגורמים לחוסר פרודוקטיביות שלא רק שהם לא עובדים , גם המילואימניקים לא עובדים בעבודה שלהם.
ופה קשה לי להאמין שמישהו יכול לחשב כמה אנחנו מפסידים.
ולא , אני לא בעד ההתנחלויות.
אבל כל אחד ומה שמציק לו.

לדעתי העלות של כל מה שכתבת פה חושבה אל תוך הנתון שפורסם, ואם לא אז האומדן של 9 מיליארד ש"ח כנראה מדויק אחרי ככלות הכול.

אין מה להשוות בכלל בין העלות העצומה של מפעל ההתנחלויות, בעיקר הלא חוקיות, לכסף שיוצא על החרדים.
הקמת תשתיות ואחזקתם, הקמת גדר ההפרדה והתחזוקה שלה, קרקעות שנמסרו/נלקחו ללא כל תמורה, הקלות במס, עלויות הבטחון (צה"ל/שב"כ/משטרה/מג"ב) המפלצתיות וזה רק מה שעל פני השטח.
שוב, זרית חול בעיני הציבור. לא רק שהחרדים הם לא גזלני הכספים הגדולים במדינה אלא שנושא הגיוס שלהם הוא אחד האלמנטים היותר שוליים בסוגיה הזו. במערכת החינוך התורני וקצבאות הילדים של אחינו החרדים הרי אף אחד לא יגע.

בסוף לפיד נבחר בגלל "שיוויון בנטל".
כנראה ש"הרוב" באמת מטומטם. אבל זה המצב ובגלל זה לפיד נבחר.
אם הוא לא יילך על זה בכל הכח ולא יעמוד על הנקודה הזאת, הוא יפסיד את הקולות פעם הבאה.

תוקעים ללפיד את האוצר כי יודעים שהוא יסרב, ואחר כך אפשר יהיה לתקוף אותו על זה שהוא שאל "איפה הכסף?" ולא היה מוכן לקחת את התיק.

זה לא אחר כך, זה כבר עשו ועושים.
אבל הוא נכנס לפינה כלשהי בגלל שביטחון הוא לא רוצה, חוץ הובטח לליברמן וביבי עדיין מפחד ממנו הרבה יותר כי בלי איווט הם 20 מנדטים.
אז מההתיקים הגדולים נשאר רק אוצר.
לא צריך לרחם על לפיד, בשביל טירון פוליטי הוא נמצא במצב שהרבה כרישים ותיקים לא הגיעו אליו.

אלא אם השמועות שיש לליברמן מידע מפליל\מביש על ביבי נכונות, אני באמת לא מבין על מה ולמה הוא מפחד ממנו.
מצד שני, ביבי מאבד את העשתונות ונכנס לפאניקה די בקלות, ככה שלך תדע.

לפיד ימות באוצר. גם תקופה קשה, וגם אין לו מושג בזה.
אם הוא באמת רוצה לצאת מזה טוב, צריך לקבל את זה, לדרוש לשים שם את טרכטנברג או איש מקצוע בסגנון, ולבקש לעצמו את משרד הפנים

פשוט מאוד, בלי ליברמן יש לו 20 מנדטים.
עם 31 הוא לא מצליח לבנות קואליציה אז עם 20 הוא יוכל ?

ליברמן צריך את ביבי יותר משביבי צריך את ליברמן.
ישראל ביתנו תמות באופוזיציה ותמחק אם הולכים לבחירות מחדש בגלל שהם סירבו לממשלה בראשות הליכוד.

ליברמן לא יהיה באופוזיציה, כי בלי ליברמן אין לביבי ממשלה.
בלי ליברמן, ביבי רק עם מנדט 1 מעל לפיד.
ישראל ביתנו יכולה לתת את התמיכה שלה ללפיד, ואז הוא יהיה ראש ממשלה.

יש לביבי הרבה מה לפחד מליברמן.

ללא ביבי ליברמן לא רלוונטי. בנט הוא הליברמן החדש.
רק הפחדנות של ביבי (ואח"כ גם הרכרוכיות עם ההקפצה ברגע האחרון של אנשים ישראל ביתנו ברשימה המאוחדת) נתנה הנשמה פוליטית לליברמן וייצוג הרבה מעבר למה שבאמת הוא שווה בכנסת.
להערכתי הוא יכול לשרוד לכל היותר עוד בחירות על אדי הקול הרוסי לפני שהוא נעלם לגמרי.
או אם הוא יחזור בו מההחלטה לפצל את ישראל ביתנו מהליכוד, ולנסות לקדם את עצמו דרך הליכוד.

מי ישלם על הברית עם בנט
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.1954211

לא לכולם יש מנוי חדש להארץ הדיגיטלי

נראה כי:
בנט יכהן כשר התעשייה המסחר והתעסוקה – ואל משרדו יסופח גם תיק ההסברה
אורי אריאל יכהן כשר הבינוי והשיכון
אורי אורבך כשר לענייני ירושלים והתפוצות
אלי בן דהן יכהן כשר הדתות

http://news.walla.co.il/?w=/9/2623460

בטח צריך שר בשביל זה
זה קריטי וחשוב

אלוהים אדירים

ממשלה חדשה, מציאות חדשה
10 מרץ מעריב
נתניהו מעביר את המפתחות ללפיד ובנט
זו לא תהיה ממשלת המחאה שהמפגינים שיצאו לרחובות בקיץ 2011 כה ייחלו לה - אבל זו תהיה ממשלה שהמחאה קבעה את כללי המשחק שלה • נוכח המציאות שנכפתה עליו, מעביר נתניהו את האחריות ליצירת השינוי החברתי לשני יריביו • אם יצליחו - הוא יתגאה בצוות שהרכיב • אם ייכשלו - יוכל להאשים אותם
שלום ירושלמי
בנימין נתניהו הבין את הכל בדרך הקשה. לקח לו זמן לעכל את השינוי הכמעט היסטורי שנחת לו על הפנים. הוא נלחם בו בכל הכוח מאז הבחירות ב22- בינואר, התכתש, הדחיק, ביצע טריקים פוליטיים, ניסה לסכסך בין מפלגות ולפרק מפלגות. בסוף הוא עמד בפני המציאות הקשה בראש כפוף ואפילו התחיל לזרום איתה ולדרבן אותה. עכשיו הוא מפקיד את גורלו ואת גורל המדינה בידי השותפים החדשים שלו מתוך הנחת עבודה אחת: אם הם יצליחו, ההישג ייזקף לזכות הממשלה שהוא עומד בראשה. אם הם ייכשלו, הוא יוכל להטיל עליהם את כל האחריות, אחרי שהעניק להם אשראי נדיב.
בינתיים נתניהו זוקף לחובתו כישלון אחד. הוא הפסיד בבחירות שליש מכוחו, למרות כל הסקרים וההערכות המוקדמות, ולכן המחנה הימני-לאומידתי-מסורתי שלו התפרק. אחרי שנים ארוכות שבהן התהדקה ברית חזקה בין הליכוד, הציונות הדתית, העולים החדשים והמפלגות החרדיות, באו הבחירות וסידרו את הפאזל מחדש. נפתלי בנט, שהוביל את הכיפות הסרוגות להישג פנטסטי בבחירות הללו, החליט לשנות כיוון, ללכת למרכז הממלכתי ולא לפריפריה החרדית. הברית שבנה עם יאיר לפיד ויש עתיד החליפה את שיתוף הפעולה ההדוק בין החרדים והמתנחלים, שהפכו לאויבים בנפש.
ההדגשים בממשלת נתניהו השלישית הולכים להיות שונים. זו לא תהיה ממשלת המחאה, אבל זו תהיה ממשלה שהמחאה קבעה את כללי המשחק שלה. מאות אלפי המפגינים שיצאו לרחובות בקיץ 2011 ביקשו מהמדינה להתהפך ולהסתכל פנימה ולא החוצה. הם בנו לפוליטיקה הישראלית קווי מתאר חדשים וחילקו את הימין והשמאל בצורה שונה.
וכך: לא עוד ענייני חוץ וביטחון, שתפרו את הקואליציה הימנית הקודמת, אלא נושאים כלכליים, חברתיים ואזרחיים שהוזנחו כאן במשך שנים, והם אלה שחיברו את קואליציית מרכזימין הנוכחית. לא רק האיום האיראני, ענייני גבולות, הסדרי ביניים והסכמי קבע, אלא שוויון בנטל, בעיות דיור, יוקר המחייה ורפורמות בחינוך. לא עוד מעמד הרשות הפלסטינית, אלא מעמד הביניים.
נתניהו, כאמור, התקשה להשתחרר מהקואליציה הכל כך נוחה שליוותה אותו בשנים האחרונות. היום הוא הולך אל הלא נודע. הוא מניח את המפתחות לגורלה הכלכלי, החברתי והאזרחי של המדינה בידיהם של מתנגדיו הגדולים. הוא אומר ליאיר לפיד ונפתלי בנט: "קחו את תיק האוצר, התמ"ת, השיכון, הדתות, הפנים וכו' ורוצו עם המהפכה שלכם. אני אתן לכם גיבוי מקסימלי כי אני מבין סוף סוף שיש כאן בעיות לאומיות שהוזנחו וצריכות להיפתר."
רק חבל שנתניהו תפס את העסק כל כך לאט ולכן הממשלה שלו יוצאת לדרך, בגללו, עם תחושת חמיצות ולא נראית כמו אירוע חגיגי מי יודע מה.

סדר חברתי חדש
הזיכרון הציבורי במדינת ישראל נמשך בממוצע חצי שנה. זו גם מידת הסבלנות שאנחנו מוכנים להעניק בדרך כלל לאנשים חדשים ויוזמות מבטיחות. אחר כך מתחילות הרטינות. לפיד יצטרך לעבוד מהר מאוד על שינויים ולהציג לציבור קווי יסוד של סדר יום חברתי חדש. אם אני מבין נכון, הוא מאמין ביכולתו למרות חוסר הניסיון, בעיקר בנושא הדיור שעליו הוא הולך להסתער בהתחלה. האם זה אפשרי? מי שעוקב אחרי הסדרה "בית הקלפים" יודע שאפשר להפוך בארצות הברית את הליבה החינוכית בתוך 100 ימים. האם זה יקרה אצלנו בנושאי דיור ושיכון? הלוואי.
הסיפור המדיני מורכב, אבל נתניהו יכול להרגיש כאן קצת יותר בטוח. ראש הממשלה לא היה מעולם חסיד גדול של המו"מ עם הפלסטינים. אני לא רואה ממשלה שמתנפלת עכשיו על אבו מאזן ודוחקת בו לעשות שלום. זו לא ממשלת שלום עכשיו. הליכודישראל ביתנו הפך קיצוני יותר בעקבות האיחוד עם ליברמן ואחרי שבני בגין, דן מרידור, מיכאל איתן וכרמל שאמה עזבו, ואת מקומם תפס משה פייגלין, חבר הכנסת החדש שוחר היעדים האסטרטגיים שעל הר הבית, יחד עם דני דנון, יריב לוין וציפי חוטובלי שזינקו לקדמת הרשימה.
גם יאיר לפיד הוא איש ימין בעמדותיו המדיניות, מי שמתנגד קטגורית לחלוקת ירושלים. קשה לי לשחזר אפילו פגישה אחת שקיים לפיד אי פעם עם מנהיג ערבי או פלסטיני. זה לא תחום העניין שלו.
על בנט והבית היהודי וההתנגדות שלהם לכל התקדמות לא צריך להכביר מילים. בממשלה הזו ציפי לבני תוביל את התהליך, אבל היא מייצגת שישה חברי כנסת והיא גם חברה בצוות של שרים ימניים שבראשם עומד נתניהו. אז אולי יהיה לנו כאן תהליך מקרטע, אבל שום דבר מדיני.
המלחמות הפנימיות של נתניהו ברגע זה הם מול שרי הליכוד. למזלו, לפיד ויתר כנראה על מספר השרים ולכן יישארו לנתניהו בתיק שמונה שרים, כפי שיש לו היום. הבעיה היא בשדרוג ובקידום. רק משה )בוגי ( יעלון יזכה בשיפור עמדות משמעותי ויזכה למינוי כשר ביטחון, גם אם נתניהו לא מתלהב ממנו במיוחד. אולי גם גלעד ארדן, אם אכן ימונה לתפקיד השר לביטחון פנים. האחרים: גדעון סער, ישראל כ"ץ, סילבן שלום, לימור לבנת ויולי אדלשטיין נשארים או יורדים כיתה. לנתניהו אין מה להציע להם. על הדלת שלו צובאים גם שרים צעירים, כוכבי הפריימריז, שתובעים קידום, בהם דני דנון, יריב לוין או ציפי חוטובלי. אם נתניהו ימנה את צחי הנגבי, כפי שהוא רוצה, הם יעשו לו אינתיפאדה.
במהלך השבוע הבא יצטרך נתניהו להחליט מי המועמד שלו לתפקיד יו"ר הכנסת. האם הוא רוצה את רובי ריבלין? האם הוא מבקש להדיח אותו ולמנות במקומו את יולי אדלשטיין? אם ריבלין יסולק מתפקידו, יתמודד באופן עצמאי ויזכה בראשות הבית )אפשרות קלושה, אבל קיימת ,) נתניהו יכול לחשב את קיצו המוקדם. ריבלין יוביל מולו כנסת לעומתית, שחבל על הזמן.

סכנה מהאופוזיציה
ומעבר לכל אלה, לנתניהו תחכה מחוץ לממשלה אופוזיציה לא פשוטה בכלל. גם בעניינים הללו הוא התרגל לדולצ'ה ויטה. ציפי לבני הובילה אופוזיציה מפורקת ומפוצלת והפכה את ההתנגדות הפרלמנטרית לבדיחה. היום יש לנתניהו ולממשלה שלו אופוזיציה קשה ומוכשרת פי כמה, שמכילה את העבודה, המפלגות החרדיות, מרצ והסיעות הערביות.
זו לא תהיה אופוזיציה אישית ותאבת נקם. שלי יחימוביץ,' יעקב ליצמן ואלי ישי לא כועסים על נתניהו, שרצה אותם בממשלה שלו, אבל לא יכול היה להכניס אותם פנימה. זו תהיה אופוזיציה עניינית, נחושה, מתמצאת, ובעיקר - אופוזיציה חברתית. אני מחכה לרגע שבו יעלה שר האוצר לפיד לדוכן הנואמים בכנסת כדי להסביר איך קיצץ 11 מיליארד שקל ופגע, מן הסתם, גם במעמד הביניים שעליו הוא הבטיח לשמור. מעניין מה יהיו התגובות של יחימוביץ' ומנהיגי המחאה במפלגתה, ואיך תתלקח המליאה כאשר נפתלי בנט יתעמת מול החרדים על המהפך בשירותי הדת. זה הולך להיות עסק מרתק.

עם כל הסלידה שלי ממנו, יאיר עד עכשיו עם 0 טעויות, כולל בעניין האוצר.
אני מניח שכשזה יגיע למעשים ולקבלת החלטות זה כבר ייראה אחרת, אבל עד עכשיו שיחק אותה

בנט כנ״ל
הקרב כרגע הוא על משרד החינוך

לפתוח את הבוקר עם דורון רוזנבלום
http://www.haaretz.co.il/magazine/doron ... /1.1957311

גם לי אין, קראתי את זה בעיתון הכתוב.

שקד (החבירה של בנט) ברשימה לפני אורבך
אולי חלק מהפוליטיקה החדשה שלה ושל בנט, היא לא רוצה להתלכלך עם תיק של קומבינה (לעניני ירושלים) והיא מוותרת על התיק לטובת הקומיקאי אורבך

נ.ב - בנט (חלק מהפוליטיקה החדשה) נותן את התיק הבכיר (הבינוי והשיכון בשיא משבר הדיור) למס 2 שלו, אורי אריאל ומסתפק בתמ"ת מורחב. בנט מבין שאריאל ח"כ וותיק שיתמודד נכון יותר עם המשרד המורכב מאשר בנט הטירון.

אורי אריאל שר השיכון. ממש לא בטוח שזה עדיף על אטיאס.

זה בדיוק מה שאורי אריאל יעשה במשרד השיכון, יפתור את משבר הדיור. ממש.
בנט שם אותו שם כי הוא גם יותר מבין בקומבינות של ההתנחלויות, וגם כי כשלא תהיה שום התקדמות בנושא הדיור יהיה לו את מי להאשים.

גם לי אין, אבל הלינק בכל זאת נפתח בלי בעיות (בדסקטופ, לא מובייל).

אז אחרי כל הדיבורים על רוח חדשה בכנסת זו הממשלה הכי ימנית בהיסטוריה, לא ככה?