קצת באיחור, להלן סיכום קצת יותר מפורט של מה שקורה בבל"ד.
לא יודע כמה אנשים זה מעניין, אבל בכל זאת השאלה עלתה -
ציטוט:
בגדול המשמעות של תוצאות הוועידה השביעית והבחירות לוועד המרכזי הן בעיקר עלייה גדולה וצפויה בכוח של הצעירים במנגנוני המפלגה והתחזקות משמעותית נוספת של הנשים בצמרת המנגנונים האלו, כולל הרחבה של השריון לנשים כך שיהיה לא רק לרשימה לכנסת ולוועד המרכזי אלא גם לכל שאר המנגנונים, כולל התנועה הצעירה, הסניפים המקומיים וכ״ו. פרשנויות אחרות נגועות בשילוב של אי הבנה של המשמעויות והשיח הפנימי של בל״ד, בהיפראקטיביות שמעניקה פוקוס עיקרי לדברים שוליים, ובמגמתיות בוטה (מגמתיות ציונית). אגב השריון, הנשים הפעם בוועד המרכזי (וגם ברשימה לכנסת בעשור האחרון) נבחרו מעל לשריון ולא הזדקקו לא, למרות שמדובר בשריון איכותי. מי שהתוצאות היו קצת פחות טובות מבחינתו זה בעיקר באסל גטאס (שנבחר רק במקום ה-21 לוועד המרכזי), וזה קשור לכל מיני סיבות אבל בעיקר לזה שהוא הוביל קו מאוד מאוד רדיקלי, קולני ובוטה בתמיכה במהפכה בסוריה (לדעתי בצדק מהבחינה העקרונית) ויש כאלה שמסתייגים מזה (מיעוט מבחינה העקרונית במידה מסויימת, ויותר מזה יש שמסתייגים טקטית מבחינת זה שחושבים שחבל להתעסק באופן מובלט ורדיקלי כל כך בנושאים ששנויים במחלוקת בחברה הערבית ואינם קשורים ישירות למתרחש פה). למרות זאת באסל נבחר למשרד הפוליטי של המפלגה (13 חברי ההנהגה שנבחרים מבין ועל ידי הוועד המרכזי) וזה מעיד עד כמה הפרשנויות השונות היו מגוחכות. כל האגדות שטופחו על ידי מחנה מסוים בחד"ש (מסיבות פנימיות בחד"ש אגב ולובו על ידי פרשנים ציונים פשוט מגוחכות, ואשמח להרחיב בנושא הזה אם תרצה. עוד דבר משמח מבחינתנו היהודים בבל״ד זה ההתקבלות היפה והאוהבת לנוכחות הגדולה והבולטת ביותר בהיסטוריה של הוועידות של בל״ד של פעילים ותומכים יהודים מאז הקמתה, הנאום של אורלי נוי בשמנו שקיבל תגובות מאוד יפות והתחושה הכללית שהמהלך של חיזוק הפעילות של יהודים במפלגה (מהלך שהובילו חברי הכנסת בשנתיים האחרונות, ואגב בעיקר באסל גטאס) ממשיך להתפתח ולהתקדם כולל יוזמות חדשות שיצאו מהוועידה בנושא מנגד, הפרשנות החיצונית כאילו מדובר בוועידה שבה היה כביכול שינוי כיוון מבחינת האסטרטגיה של בל״ד או ביטוי למגמה של מפנה ורצון למה שנקרא ״השתלבות בחברה הישראלית״ בתנאים הקולוניאליים הנוכחיים - וכאילו יש מחלוקת בנושא הזה בין חברי הכנסת לכוחות הצעירים במפלגה - היא פרשנות מופרכת לחלוטין, ואפילו אפשר במידה מסוימת לומר שההיפך הוא הנכון. חברי הכנסת וההנהגה הנוכחית חששו לפני הוועידה שהצעירים שיעלו (והיה ברור ורצוי שיעלו) ייצוג קו שמתרכז יותר בנושא הלאומי ופחות בקידום ערכים דמוקרטים, מאבקים חברתיים פנימיים בחברה הערבית, קידום מרחב ליברלי וכ״ו - והחשש הזה התבדה. יש קונצנזוס בבל״ד להמשיך בקו האידיאולוגי שאותו היא מובילה מאז היווסדה - קידום מדינת כל אזרחיה, קידום אוטונומיה תרבותית וחברתית לציבור הערבי, תמיכה בזכות השיבה, קידום דמוקרטיזציה של ועדת המעקב של הציבור הערבי כך שתיבחר בבחירות ישירות על ידי הציבור והפיכתה לחלק אינטרגלי ממערך הייצוג של העם הפלסטיני, התנגדות לאוסלו ולתיאום הבטחוני, וכ״ו.