ציטוט:
מה שכל כך מחריד במסעות הטבח האלה שישראל מבצעת בפלסטינים אחת לאיזה זמן, מעבר למחיר הדמים האיום שלהם כמובן, זה הטאוטולוגיה התודעתית שהם מחוללים. עבור רוב הציבור היהודי בישראל, המשוואה פשוטה מאוד: אם אנחנו הורגים אותם, סימן שמגיע להם להיהרג. ככה פשוט. אם אנחנו מטילים עליהם סגר, מרעיבים אותם, עוצרים אותם בהמונים, מענים אותם בכלא, חוטפים ילדים מתוך המיטות, עושים שוב ושוב וידוא הריגה, יורים למוות במפגינים לא חמושים, עושים טיהור אתני ומגרשים משפחות וקהילות, הורסים את בתיהם וגונבים להם את האדמה, מנסים עליהם כלי לוחמה שנמכור בהון אדיר בחו"ל, מטריפים את דעתם במחסומים וחומות, מנהלים נגדם משפטי ראווה שתוצאתם ידועה מראש, משקרים ושוב משקרים ושוב משקרים, כולאים אותם בגטאות אפרטהייד – זה באשמתם. הכל. תמיד. מעצם זה שאנחנו מעוללים להם את כל זה, זה כנראה מגיע להם. תהליך מחושב שנועד לא רק לשבור את רוח וכוח ההתנגדות הפלסטינית, אלא לקעקע בתודעה הישראלית את ההבנה שכל זה מגיע להם, שהם קצת פחות מבני אדם במובן שאנחנו מבינים, במובן שמגיע עם סל אינטואיטיבי של זכויות אדם שאנחנו מייחסים לבני אדם, הפלסטינים הולכים ונכנסים אצלנו לקטגוריה אחרת. משהו אחר שאיננו בקטגוריית בני האדם בעולם הזה. ולכן מותר לעשות להם דברים. הכל. כל מה שיעלה בדעתנו. ואני יודעת שההשוואה הזו לנאציזם גם היא כבר איבדה את כוחה ורוב הציבור הישראלי פיתח חסינות בפניה, תעמולה של שמאלנים ואנטישמים, אבל זה תהליך עומק נאצי במהותו, הדמוניזציה והדה-הומניזציה הזו לעם אחר, שכאילו הפך להולוגרמה שמקרינה את המאוויים האפלים שלנו, שיקוף החלקים החולניים ביותר בנפש הישראלית.
ובתוך הזוועה הנוראה הזו, יש פתאום משהו שתופס את העין, שמצליח לגלם את כל הטירוף שאנחנו כבר לא מצליחים לעכל מרוב ששקענו בו כליל. לפעמים זאת תמונה, לפעמים איזה משפט. בשבילי זה היה המשפט של דני דנון, השגריר הישראלי באו"ם, אחרי שישראל וארה"ב לא הצליחו להביא לדחיית הדיון המיוחד שנערך במועצת הביטחון בנוגע לטבח בעזה: "הניצול המביש הזה של החג לא ימנע מאיתנו להציג את האמת על ההפגנות האלימות של החמאס, שכל מטרתן להבעיר את הגזרה ולעורר פרובוקציות". כלומר העובדה שיצאנו לטבוח בפלסטינים לא חמושים בערב החג היא הנורמלית, המובנת מאליה. מה שלא נורמלי זה שהעולם יקלקל לנו את החג עם הרצון החצוף שלו לדבר על זה.
ובאמת, שילך קיבינימט האו"ם וכל הקהילה הבינלאומית ביחד איתה. שילכו קיבינימט כל הדיונים העקרים האלה, כל החלטות הגינוי, כל האזהרות מראש ובדיעבד, כל גילויי הדעת, כל הריטואלים החלולים האלה שגם הם חלק מאותה תודעת "זה טבע הדברים" שישראל הצליחה להנחיל ולהשריש. ישראל טובחת, אנחנו מגנים, וכך חוזר חלילה עד להרג הבא, לגירוש הבא, למעצר הבא, לילד הבא שיוציאו לו עין או יורידו לו חצי ראש.
בערב חג פסח השנה, ישבו צעירים ישראלים על הגבול עם המכלאה האנושית הגדולה שהקימה מדינתם וצלפו למוות באסירים הכלואים בה מהעבר השני. האו"ם הצליח לחלץ הודעה שקוראת לחקור את ההרג. דני דנון חושב שזה ניצול מביש של החג. אפילו את מס השפתיים הריק הזה של העולם הוא כבר לא יכול לסבול. עולם אנטישמי שהשיעול המנומס שלו הורס לנו את חדוות חג החירות והדם.
https://www.facebook.com/orly.noy/posts/10157244467707891כרגיל, לירון מתנדב להדגים לנו שכל מה שהסמולנים חושבים על הציונים נכון.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
