dr.avi כתב:
הקישור של הארץ לא עובד.
לגבי הקישור השני אם אתה בוחר להאמין לעיראקים...תביא הוכחה מוצקה ואז נדבר.
גם אם אני זורם איתך בנוגע לטענות שלך (ובינתיים אני לא) הרי שאינך יכול להתעלם מכל הפרעות שנעשו ביהודים ומההשלכות שנבעו מהן.
מצטט את הכתבה מהארץ של ההיסטוריון והעיתונאי תום שגב:
"ב-14 בינואר 1951, סמוך לשעה שבע בערב, הוטלה פצצה - ואפשר שזה היה רימון יד - אל החצר הפתוחה של בית הכנסת מסעודה שם-טוב בבגדאד. החצר שימשה מקום ריכוז ליהודים, טרם צאתם לשדה התעופה, בדרכם לישראל. בעת הפיגוע היו במקום כמה מאות בני אדם. ארבעה מהם, בהם ילד כבן 12, נהרגו וכעשרים נפצעו. שלטונות עיראק האשימו שניים מפעילי המחתרת הציונית, והוציאו אותם להורג.
השגרירות הבריטית בבגדאד העבירה ללונדון את הערכתה על מניעי הפיגוע: פעילי התנועה הציונית ביקשו להמחיש את הסכנה הנשקפת ליהודי עיראק, כדי שמדינת ישראל תאיץ את קצב העלאתם; באותה תקופה התחולל בישראל ויכוח בעניין זה והיו שביקשו להאט את קצב העלייה מעיראק. הערכת השגרירות הבריטית מצוטטת בספר מאת אסתר מאיר, מאוניברסיטת בן גוריון. השגרירות הציעה הסבר שני: הפצצות נועדו להשפיע על יהודים אמידים בעיראק, שרצו להישאר שם, כדי שישנו את דעתם ויבואו גם הם.
בהשוואה לטרור המשתולל כיום בבגדאד - פיגועי 1951 אינם ראויים אף להערת שוליים, אך בתולדות העליות לישראל יש להם עד היום חשיבות, גם פוליטית. כי הפיגוע בבית הכנסת פירנס שמועות והאשמות רבות; היו שטענו כי בוצע בידי שליחי המוסד, במגמה להפחיד את היהודים ולהמריץ אותם לעלות לישראל. זו טענה המקובלת גם בין כמה חוקרים ופעילים מזרחים, והיא נשמעת לא אחת כחלק מהטיעונים נגד הציונות.
השמועה רדפה בעיקר את השר לשעבר מרדכי בן פורת, שליח המוסד בבגדאד; בן פורת אף הגיש בעניין זה תביעת דיבה - וזכה בהתנצלות. בארכיון ההגנה שמורה התכתבות בין שליחי המוסד בבגדאד לבין מפעיליהם בתל אביב ובה דיווחים על הפיגוע בבית הכנסת. הרושם העולה מחילופי המברקים הוא ששליחי המוסד בבגדאד והממונים עליהם בתל אביב לא ידעו מי ביצע את המעשה.
אף על פי כן נותרה השאלה בבחינת תעלומה, בין היתר מפני שהמדינה מסתירה עד היום מידע הנוגע בפרשה. הכוונה לפרטים שדוד בן גוריון רשם ביומנו ב-10 באוקטובר 1960. באותו היום, כמעט עשר שנים לאחר מעשה, קיבל ראש הממשלה דיווח מפורט על הפרשה מפי איסר הראל, הממונה על שירותי הביטחון. כמה שורות במה שרשם בן גוריון חסויות. זמן מה לאחר שהראל דיווח על הפרשה לבן גוריון, הקים המוסד ועדת חקירה ש"לא מצאה שום הוכחה עובדתית לזריקת הפצצות על ידי ארגון או פרט יהודיים כלשהם". מסקנות הוועדה פורסמו בספר שכתב בן פורת.
בימים אלה פורסמה גרסה השופכת אור חדש על התעלומה. היא באה מפיו של יהודה תג'ר, סוכן ישראלי שפעל בבגדאד, נחשף וישב שם בכלא כעשר שנים. לדברי תג'ר, את הפיגוע בבית הכנסת מסעודה שם-טוב לא ביצעו ישראלים, כי אם אנשי האחים המוסלמים; אך לפחות אחד מפעילי המחתרת הציונית, יוסף בית הלחמי (חבזה), ביצע כנראה כמה פיגועים לאחר מעצרם של חבריו, בתקווה להוכיח לשלטונות עיראק שלא העצורים מעורבים בפעולות אלה. זו הפעם הראשונה שאחד המעורבים בפרשה מאשר כי גם אנשי המחתרת הציונית ביצעו פיגועים בבגדאד.
הראיון עם תג'ר, כיום בן 83, מופיע בספר חדש מאת העיתונאי הבריטי ארתור נסלן. תג'ר ציטט שיחה עם אלמנתו של בית הלחמי: "היא אמרה שהיא שאלה אותו (אם הוא זרק את הפצצות) והוא ענה שאם פצצה נזרקה בזמן שהיינו בבית הסוהר - זה מוכיח שלא אנחנו היינו אלה שזרקו את הפצצה בבית הכנסת מסעודה שם-טוב. היא רמזה שהוא פעל ביוזמתו, לא על פי הוראות שקיבל מישראל, במטרה להציל אותנו".
אהוד עין-גיל, סגן עורך מוסף זה, שנתקל בסיפור הזה, צילצל אל תג'ר וזה אישר את הגרסה המופיעה בספרו של נסלן. אך בהופיעו בוועדת החקירה שהקים המוסד ב-1960, לא מסר תג'ר גרסה זו. עין-גיל שאל מדוע. תג'ר: "לכל דבר יש עת ומועד תחת השמש. באותה תקופה, לומר משהו מעין זה - זה לא היה מוצא חן בעיני העדה. התנאים השתנו מאז, ופה בארץ הסיפור האמיתי כבר נודע, לפחות בקרב יוצאי עיראק".