Officer Barbrady כתב:
אני שמח ששאלת. ראשית, ביטלת את הפרט הכי חשוב והוא ששני ההסכמים נעשו עם אובמה. אז מה מעיד הסכם אחד על השני? אובמה. אובמה והממשל שלו נתפסו ככאלה שיעשו הכל על מנת להתחמק מעימות. אובמה הוא כישלון ביחסי חוץ, הוא נכשל בקריאת מדינות ומנהיגי העולם בכלל והמזרח התיכון בפרט. אובמה מוכן להאמין בהכל כל עוד זה ימנע ממנו להפעיל כוח צבאי. הוא האמין לאסד והוא האמין לחימנאי ורוחני. 90% ממה שמחבר בין ההסכמים האלה (שאחד מהם הוא כישלון חרוץ, ותושבי אידליב יעידו. והשני, לכשיתברר ככישלון, לא יהיה את מי לשאול בארץ ישראל), הוא אובמה וחולשתו. ההסכם בסוריה מייצג בעצם את מה שאובמה האמין בו יותר מכל- דיפלומטיה עדיפה על כוח. הוא הרי הציב קו אדום לאסד, אסד חצה אותו, אובמה התקפל. אובמה בחר בדיפלומטיה ולאסד זה היה מושלם. הסכם מזוייף תמורת הימנעות מהפעלת כוחה הצבאי של ארה"ב. אותו דבר קרה עם איראן. אובמה בחר בדיפלומטיה, אובמה חתם על הסכם מחפיר מול האיראנים (הוא מוגבל ל-15 שנים, הוא לא מטפל בטרור הקונבנציונלי של איראן, הוא לא נותן לפקחי האו"ם אפשרות להיכנס למתקני הגרעין בלי התרעה), האיראנים קיבלו גלגל הצלה לכלכלה שלהם, אובמה הוריד אפשרות לעימות צבאי מול איראן.
אוקי, דבר ראשון, אני רוצה להתייחס ל-״אובמה הוא כשלון ביחסי חוץ״. זה קצת בולשיט, ואתה מעריך יותר מדי את יכולת ההשפעה של נשיא ארה״ב על העולם.
אם אובמה הוא כשלון ביחסי חוץ, תגיד לי איזה נשיא היה טוב ביחסי חוץ.
דבר שני, ״אובמה מוכן להאמין בהכל כל עוד זה ימנע ממנו להפעיל כוח צבאי״. אובמה רק ב-2016 ירה מעל 26,000 טילים, וקצת מעל 12,000 מהם היו בשטח סוריה. לא נראה לי שזה דוגמא למישהו שמוכן להאמין בהכל כדי לא להפעיל כח צבאי. רוצה יותר מזה? הוא תכנן תקיפה גדולה בהרבה על אסד ב-2013, והקונגרס הרפובלקני חסם אותו. שוב, לא נראה לי שככה נראה מישהו שנמנע מזה בכל מחיר.
דבר שלישי, לא הסברת איך ההסכמים דומים. איזה קו אדום הוצב לאסד, ואיזה קו אדום הוצב לאיראנים? תחת אילו נסיבות קרה ההסכם עם אסד, ותחת אילו נסיבות קרה ההסכם עם איראן? מה אסד הבטיח ומה איראן הבטיחה? מלבד העובדה ששניהם הסכמים דיפלומטיים, איך הם דומים?