פורום השדים האדומים

היום ייעשה צדק היסטורי עבור 8 מיליון תושבי קליפורניה שהצביעו בעד prop 8. איך שגלגל מסתובב לו.

ההתעקשות של שמרנים להרוס את החיים של אנשים אחרים רק בגלל שמשהו לא יושב להם טוב בעין (צבע עור, מוצא, נטייה מינית) לעולם לא יפסיק להדהים אותי.

יש דבר כזה שנקרא ערכים ואמונות. אזרחי קליפורניה האולטרה ליברלית הצביעו ברוב (דחוק, אבל רוב) נגד נישואין חד מיניים בהצבעה ישירה. בית המשפט הליברלי דאז פשוט מחק אותם וביטל את ההחלטה במהלך תקדימי (באותה תקופה עדיין לא אושרו הנישואין החד מיניים בעליון). אז אני מניח שמוסרית לשני הצדדים יש קייס.

זאת המהות שלהם

על מה אתה מדבר?

1. למי איכפת?
2. אני מניח שהוא מדבר על האישור של ACB.

בית המשפט העליון של קליפורניה קבע שהחוק בלתי חוקתי. מה לעשות, אי אפשר לתת לרוב לחוקק מה שבא לו, כי אז מגיעים לדברים כמו הפרדה, רדיפה, עבדות ומחנות (להרבה מדי לבנים בדרום ארה"ב, למשל, היו ערכים ואמונות של סגרגציה). מצטער, לשמרנים כאן אין קייס - לא מוסרי ואפילו לא פרוצדורלי.

אגב, העובדה שאתה ממסגר את ההחלטה כ"מחיקה" של הרוב היא די אירונית בהתחשב בעובדה שמה שאותו רוב ניסה הוא למחוק מיעוט רדוף היסטורית. זה כאילו זיקקת את הבכיינות השמרנית (וזעקות הקוזאק הנגזל הנגזרות ממנה) למשפט אחד ממסוגר היטב.

הכל מתחיל ונגמר במסגור. עד לאותה שנה, מאז הקמת ארה"ב וקליפורניה נישואין חד מיניים לא היו חוקיים. רצו לשנות סדרי עולם של מאות שנים, אז הביאו את הנושא למשאל עם בהיותם בטוחים שמדינה ליברלית כמו קליפורניה תצביע בעד. התגייסו הכנסיות ושיכנעו את הרוב להתנגד לדבר הזה. הגיעו כמה שופטים והחליטו שלמרות הקמפיין הארוך והיקר, הם חושבים שזה לא חוקתי (אחרי 230 שנה שהחוקה קיימת).

רוצה לומר- המשחקים הלא הוגנים מצד הדמוקרטים לא נופלים מהמשחקים הלא הוגנים של הרפובליקנים, באופן שחייזר ממאדים היה פוסק. אלא שכאן יש תקשורת ליברלית שמטה את המסגור ואת המחשבה ומכשירה עוולות שביטלו החלטות דמוקרטיות בידי מספר אנשים מצומצם. מגיע הנשיא טראמפ וממנה 3 שופטי עליון (ע"פ חוק) שיטו את הכף חזרה וימנעו מהאקטיביזם השיפוטי הליברלי לקבוע סדרי עולם. מאמין שאם המצב יישאר כמו שהוא (בעזרת השם), בעוד 20 שנה הילדים והנכדים שלנו כבר לא יקטלגו עוולות מצד הליברלים כצדק פואטי, כי הם יגדלו בעולם קצת יותר מאוזן.

אופיסר. אין לך שמץ שמצו של מושג. באמת. מי לדעתך החליט להעמיד את הנושא למשאל עם? מי השופטים שהפכו את ההחלטה במשאל עם? כאילו, זה דברים ש20 שניות בגוגל יסדרו לך (רמז: התשובות לכל השאלות האלו הם הרפובליקנים). שלפחות תיאוריות הקונספרציה שלך יהיו מבוססות על עובדות שאף אחד לא חולק עליהן.

לא שאני מבין מה למינוי הנוכחי ולנישואים חד מיניים.

למה אתה חושב שאין לי שמץ? כן, השופט ווקר מונה ע"י בוש האב הרפובליקני. אלא שהפלא ופלא, ממש כמה חודשים לאחר שהוא פסל את החלטת הרוב, ובעקבות חשיפה של מספר אזרחים רפובליקנים, הוא נאלץ לצאת מהארון.

כלומר מי שביטל החלטה דמוקרטית של 8 מיליון איש, וישב בראש בית המשפט העליון של קליפורניה (מה שנקרא באנגלית, בית המשפט לצדק), לא העיז לעשות גילוי נאות על נטיותיו המיניות בזמן שהוא מטפל בתיק נפיץ שעוסק בנישואין חד מיניים. ללמדך שהכל מושחת.

אני חושב שאתם מטומטמים גמורים שאתם אשכרה מדברים עם הדבר הזה,
אבל אני חייב להודות, כאשר אתם מוציאים ממנו פנינים כאלה, אני חושב שאולי אני טועה.

וואו.
פאקינג וואו.

אני מבין שהתקלקל לך הגוגל. תבדוק מי העמיד את הנושא למשאל עם. ואיזה בית משפט בדיוק החליט את מה שאתה חושב שהוחלט ותחזור אלינו.

ועוד פעם, לא שזה קשור לגברת.

אני יכול להבין שמניעת נישואים חד מיניים היא עוולה כלפי חד מיניים שרוצים להינשא. אשכרה מונעים מהם משהו שהם מאד רוצים, שנוגע בחיים שלהם עצמם.
מה שאני מנסה להבין הוא, איזה עוולה נוראית היא אם יוחלט על נישואים חד מיניים. מה בדיוק הסבל שייגרם לאדם כלשהו, אפילו הוא רפובליקן, אם יוחלט שזה מותר?
למה זה בכלל מוצג כאילו זו בעייה מאוזנת, כאשר בכל החלטה לגביה יש צד אחד שנפגע? האם איזה דמוקרט מציע שלרפובליקן אסור יהיה להתחתן עם אשה?

ראיתי בטוויטר שב30 שנה האחרונות נשיאים רפובליקנים מינו 15 מ19 שופטים, אבל ניצחו בפופולר ווט רק פעם אחת.

גם בוש האידיוט ניצח פעם אחת משתיים בפופ וגם הבוש הלא אידיוט ניצח פעם אחת בפופולר ווט.

כן בילבלתי שני ציוצים, אחד שאומר שרפובליקנים מינו 15 מ19 השופטים האחרונים והשני שציטט אותו הוסיף שמועמד רפובליקני לנשיאות ניצח בפופ רק פעם אחת ב30 שנה האחרונות (האבא זה מ88 או משהו כזה)

בוא נתחיל מזה שהכל זה "משחקים פוליטיים". מישהו באמת מאמין שבית המשפט העליון (ברמת הסטייס או הפדרלי) הוא בלתי-פוליטי? שטויות, התפקיד של ביהמ"ש העליון הוא לפרש את החוקה, ואם החוקה הייתה בלתי נתונה להטייה פוליטית דרך פירוש, לא היה צורך בקיומו. כל פירוש של החוקה נעשה דרך זווית הראייה של המפרש. זה ככה גם בארץ וגם בגרמניה, אגב (ואני מאמין שבכל מדינה שיש בה מערכת דומה, אבל אני מכיר טוב רק את השלוש הנ"ל).

עכשיו, זה שמאז הקמת ארה"ב ועד ההחלטה ב-2012 היה נהוג להפלות להט"ב זה לא תירוץ לכלום. זה רק מראה שאנשים התקדמו והצליחו להכיל רעיונות בסיסיים כמו שיוויון ואושר באופן רחב יותר. הרי באותה מידה אפשר לומר שנישואין "מעורבים" (יעני בין שחורים ולבנים) היו בלתי מקובלים עד שנות השישים ככה, יכולת האישה לעצמאות הייתה משהו unthinkable עד לתחילת המאה העשרים, וכו' וכו'. לשמחתנו, אנשים כאמור התקדמו והצליחו לדחוף לשינויים פוליטיים.

העובדה שאתה רואה את העניין הזה כמשחק מסגיר את המצב הפוליטי בו נמצאת הקבוצה שאתה מייצג בדעותיך: אתם היסטורית הרוב, שהרוויח מאות שנים מניצול ואפליה של החלש, ועכשיו כשזה משתנה בעשורים האחרונים והחלש מתקומם סוף סוף, אתם לא מסוגלים להבין למה. אז אתם מתעסקים בפרוצדורה במקום במהות, שהיא היכולת של אותו חלש לחיות . הרי מה יקרה אם נישואין חד-מיניים יהיו הנורמה? חוץ מזה שזה יפריע לכם בעין, זה לא ישפיע על המציאות המטריאלית שלכם בכלום. אתם תוכלו להמשיך להתחתן. אבל אם אתם תנצחו במאבק הזה, אחוז נכבד מהאוכלוסיה לא יוכל להתחתן, ויפסיד את כל הפריוולגיות החוקיות שנישואין מביאים. ובראיה רחבה יותר - תפגע הקבלה החברתית הרחבה שלהם כבני אדם עם רגשות, רצונות וחיים. וזה ככה בכל מישור: זכויות נשים, זכויות שחורים, זכויות להט"ב ועוד ועוד. תמיד השמרנים מחפשים לפגוע באנושיות של החלש ומתבכיינים על הרצון של החלש להשיג שיוויון.

ומעניין לראות שוב איך הכתיבה שלך מסגירה את חוסר היכולת שלך לראות את החלש כשווה לך פוליטית:


למה ואיך היותו הומוסקסואל רלוונטי לפסיקתו? האם אנחנו פוסלים שופטים הטרוסקסואלים מלפסוק בנושא שמשפיע על הטרוסקסואלים? האם אנחנו צריכים לפסול משופט שחור לפסוק בענייני גזענות ואפליה? משופטת לפסוק בענייני זכויות נשים? המסגור הזה כאילו ה"נורמטיבי" הוא אובייקטיבי לעומת החבר בקבוצה המוחלשת שמנסה לשבש את פעולת המערכת (והוא תמיד בלתי-אובייקטיבי) הוא אספקט בחוסר היכולת של שמרנים לראות את החלש כאנושי.

הדבר היחיד שמושחת זה החברה ההטרוסיסנורמטיבית שגורמת לזה שמישהו צריך להתנצל על מי ומה שהוא. אתה דורש "גילוי נאות על נטיותיו המיניות" גם מסטרייטים או שזאת סתם דרך למשטר כל מי שחורג מהנורמה?

פייננשיאל טיימס מדווח על חובות מטורפים של טראמפ, 1.1 מיליארד דולר, כמעט פי 3 מהדיווחים שהיו מהחודש שעבר על חובות של 400 מיליון דולר. פירוט החובות בתוך הכתבה.
https://www.ft.com/content/448c69a6-18f ... e8ce553e1e

כתבת יפה

בית המשפט הוא אכן פוליטי, אבל עד 2016, תהליך אישור השופטים לא היה פוליטי.

כשהיה אפשר למנות שופט, הנשיא תמיד הציג מועמד שהיה מתאים לפי סט הערכים שלו, לכן בהכרח ניתן להגיד שזה פוליטי (כי יריב פוליטי היה ממנה אדם עם סט ערכים אחר לגמרי),
אך הסנאט תמיד היה מאשר את המינוי, גם אם לא מרוצים ממנו (לעיתים היו עושים מראש מו״מ עם הנשיא, אך מהרגע שהוצג מועמד, הוא אושר), אלא אם הייתה סיבה מהותית למה לפסול את אותו אדם (כלומר, למה אותו אדם לא ראוי לכהן), וגם אז אישרו אחרי זה את המועמד הבא של הנשיא.
זה מה שקרה היסטורית בארה״ב, לאורך כל השנים, עד 2016. תהליך האישור לא היה פוליטי.

אלא שאז הרפובליקנים סירבו למנות את המועמד של אובאמה בטענה שזה קרוב מדי לבחירות, ולכן זו סיבה מהותית למה לפסול.
עכשיו הם מינו שופטת אחרי שהבחירות החלו. כלומר או שאז הם הפכו את התהליך האישור לפוליטי, או שעכשיו הם עשו את זה.
כך או כך, מדובר בשבירת כלים.

אני לא אומר שזה אסור, אבל זה לא איך שהתהליך התנהל עד עכשיו, וזה אקט שמשנה את חוקי המשחק, לטוב ולרע. אי אפשר להתעלם מזה.

לא פוליטי לפני???!!!

זה תמיד היה מאוד פוליטי. ומעוות. כמו כל דבר בארה"ב.

אהמ, קלרנס תומאס, אהמ.

רגע, והסנאט אינו פוליטי?..

אני אפילו ארחיב את ההגדרה: כל דבר שקשור ביכולת של אדם או קבוצה לנהל משאבים - זה פוליטיקה.
ובניגוד לליברלים, אני לא מאמין שצריך להסתכל על הכל כמעין משחק פרוצדורלי. דווקא השמרנים בארה"ב מבינים יפה שיש להם מטרות והם ישיגו אותן בכל דרך שהם יכולים to get away with. ממש לא מעניין אותי מה היו המוסכמות הבורגניות בפרלמנט לגבי אישור מועמדותו של שופט כזה או אחר. גם לא מעניינות אותי המוסכמות לגבי איך נשיאים אמורים להתנהג (מה שמפריע לי בטראמפ זה לא שהוא "בלתי נשיאותי", אלא שהוא פאשיסט). כל דרך חוקית - וכן, לפעמים גם התנגדות לחוקים בלתי מוסריים - היא לגיטימית בעיני. כי לאנשים מחוץ למעגל הגברים הלבנים-הטרו-וכו' ממעמד הביניים+, לא מדובר במשחק אלא במאבק על היכולת לחיות.

קלרנס תומאס נבחר או לא נבחר? יותר מזה, לדמוקרטים היה אז רוב בסנאט, הם יכלו להפיל את המועמדות שלו אם היו רוצים. הוא נבחר כי היו מספיק דמוקרטים שהצביעו בעדו.
תמיד אישרו את המועמד של הנשיא, גם אם לא אהבו אותו, גם אם במקביל הביעו את ההתנגדות אליו, אלא אם הייתה סיבה מהותית למה אותו אדם ספציפי (ולא הדעות שלו) לא ראויים לבית המשפט העליון.
תמיד, עד הרפובליקנים ב-2016.

עובדתית זה לא נכון.

ברור שהסנאט פוליטי, אז?
ההצבעה על מועמד לנשיאות, עד כה בהיסטוריה, הייתה לא פוליטית.
אני לא מדבר איתך על לגיטימי או לא. אבל אי אפשר להתעלם מזה שהרפובליקנים שברו כאן את הכלים. יכול להיות שהכלים הללו היו צריכים להשבר, אבל אי אפשר להעמיד פנים שזה לא משהו יוצא דופן שקרה.

ואגב, אני לא מסכים שלא צריך להסתכל על דברים גם כמשחק פרוצדורלי. במיוחד בארה״ב, שיש כל כך הרבה דברים שנשארו מעורפלים בחוק, כי הסתמכו על זה שאנשים ישמרו על הכבוד ועל אותה פרוצדורליות.
לצורך העניין, בוא ניקח לדוגמא את עניין האלקטורלים. (ונשים בצד את זה שאני חושב ששנינו מסכימים שזו שיטה נוראית שנועדה לחזק את בעלי העבדים, וחייבת להתבטל. כרגע היא קיימת, וצריך להתייחס לזה)
הבחירות הכלליות הן הרי רק בחירות דמה. בחירות המלצה. הבחירות האמיתיות בארה״ב הן ב-13 בדצמבר, באסיפת האלקטורלים. זה מה שהחוקה דורשת כרגע. אלא שהחוקה לא מתייחסת לעל פי מה אותם אלקטורלים צריכים להצביע, ולכל מדינה מותר להחליט על זה בצורה אחרת.
רק ב-30 מדינות האלקטורלים חייבים לפי החוק להצביע לפי הצבעה האוכלוסייה הכללית באותה מדינה, רק ב-16 יש מנגנון שמאפשר אכיפה או ענישה למי שמצביע אחרת, ורק ב-7 מדינות האכיפה היא החלפה מיידת של אותו אלקטורל (ב-9 הנוספות יש קנס של כמה מאות עד כמה אלפי דולרים, אבל ההצבעה תשאר על כנה). ועדיין, הרוב המכריע מצביעים לפי הצבעת המדינות, כי המסורת הפרוצדורלית הזו חשובה שם.
יותר מכך, מכיוון שהחוקה מאפשרת לכל מדינה להחליט באופן עצמו על חוקים על איך האלקטורלים יצביעו, בין שמתפרסמות תוצאות הבחירות ועד לאסיפה האלקטורלית מותר למדינות להעביר חוק שהאלקטורלים חייבים להצביע למועמד הרפובליקני, גם אם האנשים במדינה הצביעו אחרת, וזה יהיה חוקי לגמרי וקביל.
ועדיין, זה לא קורה, כי המסורת הפרוצדורלית הזו חשובה. החוק שם מעומעם בצורה הזוייה, ומה ששומר בתכלס על זה שזה יהיה עדיין סוג של דמוקרטיה זה נטו אותה מסורת פרוצדורלית. לא נכון יהיה לבטל אותה כל כך מהר.

האם זה אומר שצריך לשמור על כל מסורת? לא. יש דברים ישנים והזויים שלא מתאימים לתקופה המודרנית וצריכים להשתנות עם הזמן. אבל צריך להבין שכל שינוי כזה הוא מהותי. כשאתה שובר את כללי המשחק, אתה צריך להבין שגם הצד השני ישבור את כללי המשחק. ובמציאות פוליטית שקיום הדמוקרטיה תלוי בזה שהצדדים ישמרו על כללי המשחק, זה משמעותי.
שבירת משחק שאני בעדה למשל זה להפוך את דיסי ואת פורטו ריקו למדינות (זה שבירת משחק כי עד כה אושרו מדינות בזוגות של מדינה אחת לכל צד, כדי לשמור על איזון, ועכשיו מדובר על 2 מדינות דמוקרטיות), אבל אני בעד זה רק כי בנוסף לזה שזה צעד צודק וראוי, גם תוצר לוואי שלו יהיה שזה יקשה על הרפובליקנים להגיב בצורה שתהרוס את הדמוקרטיה עוד יותר.

עובדתית, זה כן.
היו בהיסטוריה רק 11 מועמדים של הנשיא שנדחו, לכולם הוסברה סיבה מהותית למה אותו אדם אישית לא ראוי להיות בעליון, ולכולם אושר המועמד הבא של הנשיא.
לא היה נשיא שלא אישרו לו מספר מועמדים ברצף, רק כי לצד השני היה את הקולות.

מה הסיכוי שגם הפעם הסקרים מוטים/טועים ואינם מצליחים להעריך נכון את התמיכה בטראמפ?
לדעתי (ולצערי) זה נראה גמור

תמיד יש סיכוי, אבל אני מניח שהסוקרים הרציניים עושים תיקונים משמעותיים כדי לדייק.
הבלגן הפעם יהיה שכמעט 80 מיליון מצביעים הצביעו בדואר, ויש מדינות שלא מתחילות את הספירה לפני תאריך הבחירות אז יש סיכוי שבבוקר טראמפ מכריז ניצחון אבל אחרי חודש התוצאות יתהפכו. ואז יהיה בלגאן

הסקרים לא מוטים לכיוון מסויים. יש מקומות שזה לא מצליח לסקור כמו שצריך רפובליקנים, כמו בפלורידה, ומקומות שזה לא מצליח לסקור כמו שצריך דמוקרטים, כמו בטקסס, אבל עקרונית הם לא מוטים לכיוון מסויים.

והם אכן טועים, אך הם גם מתחשבים בזה ומיידעים על זה. כלומר, יש את עניין טווח הטעות, והסוקרים גם מדגישים שאם אחת מהנחות היסוד שלהן לא מדוייקות, הטווח יכול גם לגדול מעט.
וגם ב-2016 הם התחשבו בזה. ברוב המדינות המפתח שטראמפ ניצח, זה היה בתוך טווח הטעות. פשוט הניתוח הסטטיסטי היה שגם אם יש סיכוי לא רע שפה ושם טווח הטעות הזה ישפיע, הסיכוי שזה יקרה בהרבה מדינות במקביל הוא נמוך.

צריך לזכור שמדובר בשיטת בחירות משמעותית יותר מורכבת מאשר בארץ, בגלל החלוקה למדינות שונות, לכמות אלקטורים שונה לכל מדינה ולשיטת המנצח לוקח הכל.
בעוד כאן טווח הטעות יכול לשנות מספר מנדטים לכאן או לכאן, שם זה יכול להתבטא בעשרות אלקטורים עוברים מצד לצד.
זה למה מדברים שם באחוזי ניצחון, לא במספרים אבסולוטיים.
אם מדברים עכשיו למשל על 80% סיכוי ניצחון לביידן ו-20% לטראמפ, אז כן, יש כאן יתרון גדול לביידן, אבל זה גם אומר שמתוך 5 הדמיות של מערכת הבחירות, טראמפ מנצח באחת.
הסיכויים לרעתו, אבל הם עדיין קיימים ועדיין ריאליים. אני מאמין ומקווה שביידן ינצח, אבל אי אפשר להגיד שהסיפור גמור.