הבלונדיני עם הנעל האדומה כתב:
הדיון האינסופי בסוגיית ציוני/לא ציוני מזכיר לי קצת את הפרוניזם בארגנטינה. היה מנהיג, קראו לו חואן פרון, הוא מת מזמן - הוא היה מין מיקס מוזר של ימין ושמאל, ועד עצם היום הזה אנשים מכל הקשת הפוליטית טוענים שהם "פרוניסטים", ומתווכחים על "פרוניזם".
סוציאליסט שתומך בהלאמה, אומר שהוא "פרוניסט", סוציאל דמוקרטית כמו הקרישנרית היא "פרוניסטית" - אבל גם הנשיא המושחת מנם שהפריט כל מה שזז, גם הוא היה "פרוניסט".. יושבים ברחבת האוניברסיטה בסנטה-פה, וברוסאריו, עשרה שולחנות של עשר תנועות פוליטיות - כולם, בת'כלס, רוצים בערך אותו הדבר (מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית), אבל הפרוניסטים (השמאלנים) והקומוניסטים צורחים אחד על השני כאילו אין מחר.
אין דבר כזה פרוניזם, וגם אין דבר כזה ציונות. פשוט אין מושג כזה יותר. אם גם אני וגם איש "אם תרצו" יכולים לטעון שאנחנו ציונים - אז כנראה שהמונח איבד כל משמעות אמיתית. יש מדינת ישראל, ואפשר להיות פטריוט של מדינת ישראל ולרצות בטובת מי שגר בה, ואפשר להיות גזען ותומך אפרטהייד כמו ניאוניסים, ואפשר לטעון שאתה "לא ציוני" (נניח - דב חנין) אבל בפועל להגשים את חזון הרצל פי כמה וכמה מכל ח"כ אחר, ואפשר לטעון שאתה סופר-מגה-אולטרא-ציוני ובפועל להרוס את חזון הרצל. אז מה זה משנה? אולי נעזוב כבר את הטרמינולוגיה ונתחיל להתעסק בתכנים האמיתיים ?
מצטרף לקריאה... ברגע שאנשים תומכים במסירת ירושלים לאוייב וקוראים לעצמם "ציוניים" אין בוכחה טובה יותר לכך שהמונח איבד מערכו ונשחק.
אתה מחודד בערך כמו החייל שלי כנראה. בן גוריון, מכיר? ציוני?
ואת האיומים שלך תשמור יחד עם המים הקרים. גם ככה בסוף אתם באים איזה שניים.