פורום השדים האדומים

טורקי הרבה פעמים שומעים מקרים על אימהות שעוד לפני שדפקו להן על הדלת הן "ידעו" שהבן נהרג,
או תאום שהרגיש שהתאום שלו מת


לאנשים יש חרדות לפני דברים גדולים כל הזמן, בדרך כלל באמת לא קורה כלום ואז התחושה הזו נעלמת ואף אחד לא מייחס לה חשיבות, אבל פתאום כשקורה משהו הבן אדם ש"ידע" ייהפך לאליהו הנביא.

נורמלי שלבת שלו (זו הבת, נכון?) יהיו חששות בזמן שאבא שלה ינאם בעצרת ענקית עם עשרות או מאות אלפי אנשים בקהל כשבאותו הזמן אזרחים במדינה קוראים לו נאצי.


או כמו שסרפיקו היה מצטט את גדול המאמנים בדורינו שמצטט את אבא שלו:
"אז אמרה".

ניסיתי לבדוק בצורה שיטתית את סוגי הטענות על קונספירציה לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. מצאתי כי יש שני תסריטים נפוצים עם כמה גווני ביניים.

1.מזימה לביום רצח על מנת להגביר את התמיכה במדיניות ראש הממשלה וחיזוק כוחו הפוליטי תוך הכפשת מתנגדיו
2.מזימה לרצח ראש הממשלה בידי גורמי שמאל מקורבים וזאת מאחר ועמד לשנות את מדיניותו.
3.מזימה בתוך מזימה - הזוממים של המזימה השניה השתלבו בתוך המזימה הראשונה.
חשוב גם לציין כי יש כמה מפיקים של תסריטי קונספירציה, כל אחד והסיפור שלו. לעתים הסיפורים משתלבים ולעתים לא. כל האמור, להזכירנו, בא במקום התסריט המכונה בבוז "רשמי" בו זמם הרוצח בשתוף מספר אנשים מצומצם לרצוח את ראש הממשלה בשל התנגדות לדרכו הפוליטית.


המכשולים
לא קל להם לחובבי הקונספירציה, בדרכם לשכנוע הציבור הישראלי ניצבים כמה וכמה מכשולים קשים עד בלתי אפשריים. מכשולים אלה הם כה גבוהים עד כי רוב רובו של הציבור כלל אינו מוכן להתייחס לשלל הראיות והטענות המוטחות בו גלים גלים בכל פעם בו מתקרב יום הזכרון לרצח.

ברשותכם אתעכב על המכשולים הללו ואנסה לבחון מהי הדרך בה מנסים חובבי הקונספירציה להתגבר עליהם.

1. הציבור ממאן להאמין כי יתכן בישראל מעשה רצח פוליטי על רקע מקיאווליסטי.

לטוב או לרע, רוב תושבי ישראל לא מאמינים שדבר כזה יכול בכלל לקרות. הם יכולים לכעוס על הממשלה והשלטון, הם יכולים להתנגד, הם יכולים לא לסבול את המנהיגים, לא להאמין לשוטרים, להעלים מיסים, לרכל באכזריות, להציק, לבוז, למרר את החיים וכל דבר אחר, אבל הם לא מאמינים שמנהיגים בישראל יבשלו מין מזימה כזו המערבת את כל זרועות השלטון. אני אישית לא יכול למצוא אף מנהיג בישראל שלתחושתי הפרטית מסוגל למעשה מעין זה ואני ככל הנראה לא יחיד בתחושה זו. על אחת כמה וכמה הציבור לא מסוגל להאמין שמישהו מהמנהיגים בישראל היה עלול לזמום לרצוח את יצחק רבין. לא בין מתנגדיו ולא בין תומכיו.

מכשול זה, בנאלי ככל שיהיה הוא בעצם המחסום העיקרי העומד בין חובבי הקונספירציה לבין הציבור הישראלי, הם לא מצליחים לעבור אותו והם עדיין לא מצאו את הדרך לערער אותו. רובו המכריע, והייתי מעז לכתוב המוחלט, של הציבור בישראל עדיין נותן אמון בסיסי ביושרה של המנהיגים והמוסדות הממלכתיים. יש לשים לב כי מי שיכול להאמין בכך צריך להאמין כי כל הגורמים הבאים נתנו ידם לעניין:
•ראשי שלטון (שרים, מנכ"לים, חברי כנסת וכו´)
•ראשי השב"כ בעבר ובהווה ועובדי שב"כ
•ראשי המשטרה ושוטרים רבים
•מנהלי בתי חולים, רופאים ועובדי מוסדות רפואיים
•שופטים עליונים, שופטים לשעבר, שופטים בערכאות נמוכות, עובדי מערכת החוק (פרקליטים, עורכי דין, וכו´)
•פקידים ועובדים זוטרים שונים בכל המוסדות הנ"ל
בסך הכל מדובר בכמה מאות אנשים (לפחות) ועליהם נוסיף את בני משפחתם וחבריהם הקרובים, מספר עצום של אנשים שאמורים להיות מעורבים בעסק בין אם כזוממים, מתכננים ומארגנים נפשעים ובין אם כאנשים תמימים שנטלו בכך חלק ללא ידיעתם והדבר התחוור להם רק לאחר המעשה. לטוב או לרע, לציבור הישראלי קשה מאד עד בלתי אפשרי לעכל את האפשרות הזו.

מה עושים חובבי הקונספירציה בכדי לשבור את המחסום הזה? ובכן, הם לא עושים כמעט שום דבר שיכול לסייע בידם למרות כל הנסיונות.

על מנת להגיע אל הציבור הרחב הם צריכים לעשות כל מאמץ ולגייס אנשים רציניים ובעלי מוניטין שיטילו את מלוא כובד משקלם למען העניין. עד כה לא נמצאו אנשים כאלה. רוב חובבי הקונספירציה הם אנשים שהציבור אינו רואה בהם דמויות רציניות. בין אם מדובר בפרופסור וייס המטושטש מבר אילן, רואה חשבון קשיש מבאר שבע, מדענים מתוסכלים, אנשי ימין סהרורים, כתבי מקומונים או עיתונאי אינטרנט וכתבני פורומים, כל אלה אינם מקובלים על הציבור. היה להם בזמנו דובר אחד חזק, שדר פופולרי בערוץ שבע, וגם האדיר זיק הזה קפץ לו והתפגר בטרם עת. (נראה כמו עונש מאלוהים שהעניק לו סרטן בגרון שהפיק את כל דברי הבלע הנתעבים שלו). כרגע אין להם אף אחד, לא מהימין, לא מהשמאל, לא מה FBI, ולא משום מקום אחר. כלום. אין איש.

2. אין ביכולתם להציג כל הוכחה ממשית לקיום מזימה קונספירטיבית לרצח ראש הממשלה או לנסיון לביום רצח כזה.

בדברי אלה אני לא מתכוון כרגע לכל מני טענות מזפיו"ת של חישובים בליסטיים או צילומי רנטגן, לא לקטעי עתונות ולא לנימוקים לוגיים, אלא להוכחה פשוטה בצורת אדם שהיה מעורב בעניין והוא בא בפני הציבור ומספר את סיפורו. זה יכול להיות סניטר בבית חולים, נהג, שוטר, מאבטח, פקיד ארכיון, איש שירותי הבטחון, שוטר, חבר כנסת, עוזר פרלמנטרי, רופא, צלם, מזכירה, מישהו, סתם אדם שיבוא ויגיד במילותיו הוא בפומבי שהוא יודע באופן ברור שקרה כאן משהו המעיד על קונספירציה.

עד כה, מבין מאות המעורבים לכאורה אף אחד לא קם. זוהי תופעה מוזרה. במדינת ישראל כל הסודות דולפים, כל הסיפורים יוצאים, כל פיסת רכילות מגיעה אל הכותרות ובעניין זה כלום. ושימו נא לב, לא מדובר באיזה עניין שולי אלא ברצח ראש ממשלת ישראל. הייתכן כי בין כל המעורבים הללו לא קם אף אדם שמצפונו נוקף אותו? מישהו שניתן לקנותו בכסף? מישהו שסיפר משהו בטעות למישהו אחר? אפילו סודות האטום של ישראל דלפו לכאורה, תכניות מתקפה של צה"ל פורסמו בעתונים עוד לפני הביצוע באמצע המלחמה ורק על רצח ראש הממשלה לא נמצא אף אחד שיודע ושהיתה לו נגיעה לעניין. אין ספק כי אילו היה אדם כזה בנמצא הדבר היה מקל עד מאד על שכנוע הציבור שיש כאן משהו שראוי לבדיקה. בינתיים לא מצאו חובבי הקונספירציה אף אדם אחד כזה. אני מעריך כי אילו היה בדל סיכוי למצוא כזה אדם ולשכנע אותו להגיד את דברו, הדבר היה קורה. בין אם מסיבות מצפוניות או כספיות או כל סיבה אחרת.

3. יש רוצח שנתפס על חם, נחקר, הודה, נשפט ונידון למאסר עולם. לרוצח היו גם שותפים שנתפסו, נחקרו, הודו, נאשמו, נשפטו ונדונו לעונשים שונים

גם זהו מכשול כבד וכמעט בלתי עביר. יגאל עמיר נתפס, הודה, הודה בנסיונות קודמים, הסביר את מעשיו ופרש את נימוקיו בפני הציבור ולא חזר בו מעולם מהודאתו זו. כיצד מתמודדים חובבי הקונספירציה עם בעיה זו? ובכן, כאן כבר יש להם כמה הסברים ונימוקים. אמנם אין להם הוכחות אבל יש להם מה להגיד. גם הם מבינים כי בלי הסבר להודאתו של עמיר נשמטת הקרקע מתחת לרגליהם באופן מוחלט.

ההסברים של חובבי הקונספירציה לתפיסתו של עמיר בשעת המעשה ולהודאתו אינם אחידים אבל הם פחות או יותר כלהלן:
•עמיר היה קרבן למזימה, הוא חושב שהוא הרוצח אבל הוא רק בובה בידי הרוצחים האמיתיים והוא אף אינו יודע את האמת. הוא שוכנע לרצוח, ניתנה לו ההזדמנות, הוא אכן ירה מאקדחו אך לא הוא שהרג. להסבר זה יש פגם רציני מאחר ואם הוא אכן שוכנע לרצוח כבובה בידי מפעיליו, למה להם סתם להסתבך - אם הוא כבר יורה אז שכבר יהרוג וזהו, למה להסתבך עם יורה אחר.
•עמיר עונה בכלא ובחקירה, עבר שטיפות מוח בנוסח ק.ג.ב, צפון קוריאה והגסטאפו ועל כן מרוב ייסורים הוא הודה. נראה לי כי גם ממציאי ההסבר הזה אינם מאמינים בו עד תום והוא בסך הכל משמש בידם ככלי ניגוח נגד "השלטון הבולשביקי" שבמדינת ישראל.
•עמיר הוא חלק מן המערכת, הוא עובד של השב"כ והוא משתף פעולה על מנת להסתיר את האמת מפני עם ישראל. עמיר לא מעז לחזור בו מהודאתו ואינו מעז לספר את האמת כי הוא חושש שיתנכלו לו ולמשפחתו. למעשה אנו מתבקשים להשתכנע כי יגאל עמיר הקריב את עצמו למען הקונספירטורים ועתה הוא מקריב את עצמו למען משפחתו. נימוק זה מתבסס על שתי "הוכחות" עיקריות :
א. העובדה שעמיר היה עובד של נתיב ונשלח מטעמם לעבודה בברית המועצות לשעבר. במסגרת זו עבר גם קורסים של אבטחה ושמוש בנשק. גם ממציאי ההסבר הזה מבינים כי הוא נימוק חלש אבל ככל הנראה אין להם סחורה טובה יותר למכור לציבור.
ב. עמיר "מגן" על חברו סוכן השב"כ הפרובוקטור אבישי רביב ("שמפניה") ומסרב להודות כי רביב היה מעורב ברצח או במזימה לרצח.
שלשת המכשולים הכבדים הללו מקשים מאד על השרשת הרעיון בציבור הישראלי. כאמור - הציבור אף אינו מתפנה לעיין בסיפור והוא פוטר את חובבי הקונספירציה באותן מחוות השמורות לגירוש זבובים טורדניים.

לעתים נכמרים רחמי על חובבי הקונספירציה המחזרים על כל הפתחים עם שלל מסמכים ומגוון נימוקים ואף אחד לא רוצה לשמוע אותם. על מנת שלא לצער אתכם יתר על המידה אציין כי רובם של חובבים אלו אינו זקוק לסימפטיה או לרחמים שלנו. רובם ככולם שייכים לאותו זן מוזר של בני אדם המלאים כל כך בעצמם עד כי הם לא נזקקים לתמיכת זולתם.
לעתים נדמה כי אילו היו זוכים לתמיכה והסכמה היו משנים את דעתם והתנהגותם ולו רק על מנת להשאר במעמד הנרדפים והמנודים החביב עליהם כל כך. אבל זהו כבר נושא נפרד.