chaiel49 כתב:
יכול להיות שפיספסתי כי רק ריפרפתי בקצרה אבל לא ראיתי משהו בקשר לזה שהשופטים מענישים יותר בחומרה מישהו שדרס יהודי מאשר מישהו שדרס ערבי...
רפרפת ולא קראת את זה? הקטע כאן סוקר שורה של הבדלים בענישה של ערבים. זה אכן לא עוסק בזהות הקורבנות, אבל אני מבטיח לך שבמקרה של קורבן מהקבוצה השניה האפליה קשה עוד יותר (זה הרי לא מקטין את האפליה וזה בוודאי משפיע).
ציטוט:
אפליה בין ערבים ליהודים במערכת המשפט
מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה23 ניתח שלושה שלבים של קבלת החלטות בהליך המשפטי: סגירת תיק, הרשעה במשפט והטלת עונש מאסר, והעלה שקיימים פערים בין נאשמים יהודים וערבים, לרעת הערבים, בכל השלבים.
המחקר התבסס על מדגם גדול של רישומים פליליים לגבי כל אחת מהשנים 1980-1992. במדגם נכללו רק עבירות שבוצעו בתחומי מדינת ישראל, על-ידי אזרחי המדינה, יהודים וערבים, ושההליך המשפטי בהם התנהל בבתי משפט אזרחיים בישראל. אף שהמחקר בדק תקופה ממושכת קשה לנתח על פיו התפתחות הפערים שכן במהלך התקופה הנחקרת חלה, מצד אחד, עלייה בשיעור סגירת תיקים (כלפי יהודים וערבים כאחד) ומצד שני חל גידול ניכר בשיעור ההרשעות (כלפי יהודים וערבים).
המחקר סותר את ההנחה בדבר ייצוג-יתר של ערבים בעבריינות בכלל ובעבריינות לאומנית בפרט: מהנתונים עולה כי שיעורם של הערבים מבין האזרחים שנגדם נפתחו תיקים עולה רק במעט על שיעורם באוכלוסיית המדינה (21.57% לעומת 19% בהתאמה). וכי מתוך כלל התיקים שנפתחו נגד ערבים רק 3.9% מהתיקים היו על עבירות נגד בטחון המדינה.
סיכוי גבוה יותר לסגירת תיקים של יהודים "מחוסר ראיות" ו"מחוסר עניין לציבור"
בכל סוגי העבירות יש סיכוי גבוה יותר לסגירת תיק נגד יהודי מאשר לסגירת תיק נגד ערבי. בכמה מסוגי העבירות יש פער ניכר לרעת הערבים. לדוגמה: בעבירות נגד הסדר הציבורי 77.22% מהתיקים היו נגד יהודים ו- 22.78% מהתיקים היו נגד ערבים. אך בעוד ש- 46.78% מהתיקים נגד יהודים נסגרו, נסגרו רק 39.94% מהתיקים נגד ערבים. בעבירות מין נסגרו 48.33% מהתיקים נגד יהודים לעומת 35.53% מהתיקים נגד ערבים24.
שיעורי הרשעה גבוהים יותר של נאשמים ערבים לעומת נאשמים יהודים
בכל סוגי העבירות ובכל רמה של עבר פלילי לנאשמים ערבים יש סיכוי גבוה יותר להיות מורשעים במשפט. לדוגמה: לגבר בן 25, ללא עבר פלילי, יש סיכוי של 81% להיות מורשע אם הוא ערבי לעומת 69% אם הוא יהודי25.
הטלת עונשי מאסר (באותו סוג עבירות) על ערבים בשיעור גבוה בהרבה משל יהודים לעומת הטלת עונשי מאסר על-תנאי ופיקוח של קצין מבחן על מורשעים יהודים בשיעור גבוה במידה ניכרת מאשר על מורשעים ערבים.
המחקר בחן את הסיכויים של נאשם יהודי ונאשם ערבי, בעלי נתונים זהים (גיל, מצב משפחתי, עבר פלילי) להישלח למאסר בפועל והעלה שקיימים פערים, לרעת הערבים. פער ניכר במיוחד עלה בנוגע למי שהורשעו בעבירות אלימות, לדוגמה: לגבר בן 25, ללא עבר פלילי, שהורשע בעבירה אלימה יש סיכוי של 19% שיוטל עליו עונש מאסר אם הוא ערבי לעומת 8% אם הוא יהודי.
אפליה במערכת המשפט והכליאה לנוער בין יהודים וערבים
מחקר משנת 199726 בדק הבדלים בין טיפולה של המשטרה ומערכת המשפט בקטינים ערבים ויהודים. ממצאי המחקר מצביעים על אפליה מובהקת של הקטינים הערבים: "…במרבית ההחלטות משתמשים שופטי בית המשפט לנוער בשני קני מידה לשפיטה ולענישה. קנה מידה מקל לקטינים יהודים וקנה מידה מחמיר לקטינים ערבים. גם כאשר העבירות שבגינן הועמדו העבריינים לדין דומות או אף שוות, מוטלים על קטינים ערבים עונשים קשים במידה ניכרת מאלה המוטלים על יהודים27." לדוגמה, בשנת 1993 יותר מ- 80% מההחלטות על מאסר נגזרו של קטינים ערבים:
מחקר אחר מצא כי בשנת 1995 69% מהתיקים שנפתחו לבני נוער יהודים נסגרו בלא שהועמדו למשפט, לעומת 47% מהתיקים שנפתחו נגד בני נוער ערבים. חלק ניכר מהפער בין יהודים לערבים מוסבר בכך שהנערים הערבים היו מבוגרים יותר ובעלי עבר פלילי עשיר יותר. עם זאת חלק קטן מהפער נובע מ"הפעלה דיפרנציאלית של קריטריונים"2829 . כך, לדוגמה, בעוד שלגבי נערים יהודים העובדה שהם נמצאים במסגרת לימודית היוותה שיקול לסגירת התיק, לגבי נערים ערבים לא נלקח גורם זה בחשבון.
לפי חוק הנוער30 כאשר קטין מורשע רשאי בית משפט לנוער, במקום להטיל עליו מאסר, לצוות על החזקתו במעון (מעון נעול או מעון פתוח, לפי נסיבות המקרה), שאינו רק מקום כליאה אלא מוסד שמטרתו העיקרית היא חינוך ושיקום ומעניק הזדמנות אחרונה לנוער עבריין להיחלץ ממסלול הפשע.
חוק הנוער, שהטיל על המדינה להקים מעונות נעולים, נחקק ב- 23.7.71. פחות מחודש אחר-כך (8.8.71) נפתח מעון נעול ראשון לבני נוער יהודים וכעבור שנה (16.7.72) נפתח מעון נעול שני ליהודים. 29 שנים חלפו וטרם נפתח מעון נעול לערבים. בהעדר מוסד מתאים לקליטתם נמנעה מעבריינים קטינים ערבים אפשרות השיקום והם נשלחו לבתי כלא. בעקבות עתירה לבג"צ שהגישו המועצה הלאומית לשלום הילד והאגודה לזכויות האזרח בישראל, פסק בית המשפט העליון בינואר 1993, כי יש להקים מעון נעול לערבים31. חלפו עוד ארבע שנים ונדרשה עתירה נוספת לבג"צ עד שהצליחו הרשויות לגייס את התקציב ולאתר מקום מתאים להקמת מעון נעול לערבים. בימים אלה (ספטמבר 1999) נפתח מעון נעול לערבים בגליל המערבי32 עד מועד כתיבת שורות אלו לא נשלחו למעון נערים
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
