פורום השדים האדומים

מדובר בילדים קטנים לא? אני שומע טיעון שכזה לפעמים אבל מנסיון, לא אישי, לילדים קטנים המעבר הזה הוא די קל. הם מתרגלים מאוד במהירות למקום החדש. זה בערך טראומטי כמו לעבור לבית-ספר אחר. הקושי הוא הרבה יותר משמעותי להורים ולסבים.

לא מכיר יותר מדי מדינות אחרות, אבל האלימות, הגזענות והשנאה זה רק בישראל או שזה הקצין גם במדינות אחרות?
ואני לא מתכוון למדינות כמו בנגלדש וסומליה.

לא שזה קשור לאשכול, אבל בכל זאת, מכיון שאין לך כאלה עדיין:
ילדים זה אחד הדברים שכשאין לך אותם הכי קשה לדמיין איך הם ישפיעו עליך (בהמון כיוונים, לטוב ולרע. זה לדיון אחר). אני מקווה שתקוותך תתגשם או שלא תצטרך להתמודד עם כזו סיטואציה, אבל אם זה יבוא לידי מבחן, יש סיכוי גבוה שתקוותך תתבדה.

לא מכיר יותר מדי מדינות אחרות, אבל האלימות, הגזענות והשנאה זה רק בישראל או שזה הקצין גם במדינות אחרות?
ואני לא מתכוון למדינות כמו בנגלדש וסומליה.

בעקבות הערות באשכול שכן –
שלא תטעו, החלטנו לחזור לארץ מרצוננו, ללא שום אילוץ. טוב לנו כאן מאד:

אנחנו (זוגתי, כלומר) מרוויחים כאן הרבה יותר כסף ממה שנרוויח בארץ, הרבה-הרבה יותר.
האנשים כאן הרבה יותר רגועים ונחמדים.
הרשויות כאן מבינות שהן לשירותך ופועלות בהתאם, וזה משתקף בכל תחום שיש להן נגיעה אליו.
אנשים מבינים שהרשויות פועלות בשבילם, שהקהילה והחברה הן משהו שצריך לתרום לו, ואז יהיה טוב יותר לכולם. כל העולם נראה אחרת כשזאת הגישה.
הטבע יפיפה מטורף ואינסופי.
המרחבים כאן בלתי נתפסים, ויש מקום להכל ולכולם
יש כאן מגוון אין סופי של בירות.
יש כאן מגוון אין סופי של יקבים ויין.
האוכל פה מעולה וזמין בכל מקום.
הקפה כאן יותר טוב וזמין
הים עשיר ומספק אינסוף פירות טריים ודגים
יש כאן תרבות רכיבה, הכבישים נקיים, וכיף אדיר לרכב
יש כאן חיי תרבות עשירים
המים בברזים מתוקים
האוויר נקי והשמיים ענקיים
יש כאן הרבה יותר זמן פנאי
הרבה יותר קל להסתדר כאן.

על כל אחת מהשורות הללו אני יכול לכתוב פוסט נפרד, ארוך ומפורט, אני מוכן לענות על כל שאלה בעניין.

רוב האנשים, בפורום לפחות, שהיו יודעים את מצבנו האמיתי לא היו מהססים להחליף איתנו (לפחות בדיבורים, בפועל לפעמים דברים נראים אחרת).

ובכל זאת, מה שמחזיר אותנו הוא הורים מזדקנים שנמצאים ללא חלק חשוב ממשפחתם, הילדות שלנו שנמצאות רחוק מהם, ומכל בני הדודים שלהם. המון חברים מאד טובים, שהם יקרים לנו מאד, ומהווים חלק משמעותי בחיים שלנו ובתוכן שלהם.
את הדברים הללו אין לנו כאן ולא יהיו גם עוד 20 שנה. אם זה היה איטליה או אנגליה, היה אפשר לקפוץ 4-5 פעמים בשנה, ואז המרחק לא היה מהווה בעיה. מאוסטרליה זה לא עובד...

כל אדם בנוי אחרת, והמשקל שאנשים מייחסים לאיכויות שונות של חייהם הוא שונה מאדם לאדם.
אנחנו כבר מתלבטים על זה שנה שלמה, והחלטנו לחזור עכשיו, לא בלי חשש.
זה לא בלתי הפיך, אנחנו תיכף אזרחים אוסטרלים ותמיד נוכל לחזור לפה ביום סגריר, או סתם אם לא נצליח להיקלט...

אם אתה עושה שטויות,
לפחות תהיה גבר ותיתן למישהו את הדרכון האוסטרלי שלך. (לי, למשל, זאת תהיה בחירה מצויינת)

אני גם לא מומחה גדול למגמות האלה, אז אני לא יודע להגיד אם זה מחמיר או מקצין במדינות אחרות.
אבל אני כן יודע מה הולך במדינות אחרות, ואני יכול לומר לך שרוב הדברים האלה שמאפיינים את ישראל (אלימות מכל כיוון, גזענות שאופפת הכול, ויותר מכל דבר - החיים במצב חירום מתמיד ובתוך ענן של חרדה קיומית גם אישית וגם לאומית) פשוט לא קיימים מרגע שאתה גר בארץ נורמלית ושפוייה.

פלורידה זה אחד המקומות הגזעניים בעולם, אז לא פלא שזאת החוויה שלך ממנו.
איפה שאני גר (פורטוגל) זה לא ממש קיים.
יש פה ושם קצת קשישים שלא אוהבים זרים, אבל חוץ ממבט ממורמר בחיים לא תראה שם גילויי שנאה.

בלי להפחית בכלום מההרגשה שלך, לא בטוח שאתה לגמרי צודק. מה שהוא אומר זה נכון: במקומות אחרים אנחנו גם מעורבים הרבה פחות במרחב הציבורי, לא יודעים מה קורה באמת, וגם אם אנחנו יודעים על משהו זה לא כל כך מפריע לנו. הרי זה לא "אנחנו". אני לא מתעניין בשחיתות ציבורית באוסטרליה, אז אני לא מרגיש את זה, אבל בטוח ויודע שיש את זה.

פלורידה זה אחד המקומות הגזעניים בעולם, אז לא פלא שזאת החוויה שלך ממנו.
איפה שאני גר (פורטוגל) זה לא ממש קיים.
יש פה ושם קצת קשישים שלא אוהבים זרים, אבל חוץ ממבט ממורמר בחיים לא תראה שם גילויי שנאה.

עזבתי את ישראל לפני כ10 שנים לקוקה ביץ בפלורידה (לאיזור צפוני ממיאמי (שבו היו רק עוד 4 ישראלים ובערך 100 יהודים סך הכל בקאונטי) על חוף האוקינוס שמאוכלס ברובו ע"י אנגלוויסטים מבוגרים וסנאו בירדס שהיו מגיעים בחורף), החיים היו הרבה יותר קלים מכל הבחינות שם לפני כ4 שנים החלטנו לחזור (הריחוק מהמשפחות וכן העובדה שלא ממש רציתי לראות את הבת שלי הופכת לאמריקקית מצויה) ולהפתעתי זה היה הרבה יותר קל מה שחשבתי שיהיה.
רמת הגזענות והשנאה שראיתי שם כלפי שחורים ומוסלמים היתה הרבה יותר גבוה מזו שהרגשתי שקיימת אפילו בישראל,
כמעט כל מי ששמע שאנחנו מישראל (אפילו סתם בשיחה בדיינר מקומי) מייד דאג לציין כמה המוסלמים מחבלים מסריחים ודפוקים ולמה אנחנו לא שולחים עליהם כבר פצצת אטום (הדבר היה בולט במיוחד בימי מלחמת לבנון השניה).
המבטים להם כל כושי שהסתובב ברחוב זכה, לא ממש העידו על אהבה גדולה כלפיהם (בנתוני העיר שפורסמו באינטרנט היו רשומים רק שני שחורים כתושבי המקום).
כך שלהגיד שרק בישראל יש כזאת גזענות זה לא ממש מדויק.
גם מעבר על החדשות המקומיות בערב לא הציג תמונה של מקום רגוע ושליו ומידי ערב אפשר היה לשמוע על רציחות, אונסים ושאר מרעין בישין שקרו ביממה שחלפה באיזור (למרות שבאופן אישי לא נתקלתי באלימות או בעיות בכל התקופה שם).

ממה שאני התרשמתי, כשאתה חי בחו"ל (בטח ובטח כאתה רק מגיע לשם לשם התחלת החיים החדשים) , כל המסביב הרבה פחות מעניין אותך (שחיתות בממשל, רמאויות, פשיעה וכ"ו) ואתה מתרכז יותר בחיי היומיום שהם קלים ואף מהנים יותר מאשר בישראל והכל נראה דבש , רק שזה עדיין לא אומר שהדברים לא קיימים שם ....

מן הסתם, כמעט כל מהגר בהיסטוריה קיווה שהמולדת שלו תשתפר והוא יוכל לחזור אליה.

די כבר!!!!

אתה גם עם מליון דולר דמי התאקלמות באוסטרליה, אזרחות מידית, כרטיסים חינם ל 100 קונצרטי רוק בכל שנה של להקות רוק לאסי, אינטרנט חינם בכל חור, ודמי אבטלה בלתי מוגבלים בלי צורך לעבוד יותר בחייך - לא עובר לאוסטרליה (או לאנגליה או לכל מקום אחר).

ניג'ס. (או נאג'ס כמו שאתה קורא לזה).

טוב, להלן 2 הסנט שלי בעניין:
אני חי בישראל, וממש טוב לי פה. לא חושב שאם היה לי יותר כסף זה היה משפיע באופן מהותי על החיים שלי, כי אחרי הכל אפילו ממה שאני מרוויח אני לא מצליח לבזבז את הכל (ולא שאני איזה מיליונר).
ולא שאני חי רע, להיפך. אני גר בדירת 3 חדרים במרכז תל אביב, יש לי רכב, אני יוצא 4-5 פעמים בשבוע, טס לחו"ל כל שנה, ובאמת שלא חסר לי כלום.

לא יודע, אבל לי ממש טוב פה. מסכנים אלה שרע להם, ועוד יותר מסכנים אלה שרע להם ואין להם ביצים לעזוב למקום אחר.

יש גזענים בכל מקום, אבל אני בחיים שלי לא הייתי במקום שאתה שומע או רואה כמות כזו של "מוות ל[מיעוט אתני] " כמו שאתה רואה\שומע "מוות לערבים" בישראל.
ואני הייתי בדרבי של אלבמה.
אלבמה, כן?

כמה אנשים אתה צריך לקיים עם מה שאתה מרוויח?

לפי זה שכתבתי שאני יוצא 4-5 פעמים בשבוע, אתה יכול להבין לבד שהתשובה היא 1