פורום השדים האדומים

זה הרבה מעבר לעניין של שכר. ההנחה היא שהצעירים יותר הם מחוברים יותר להתפתחויות בעולם המחשבים, ורעבים יותר ומוכנים גם לעבוד הרבה יותר - אין להם בהכרח משפחה לחזור אליה מוקדם, הם רוצים להוכיח את עצמם הרבה יותר כדי להתקדם וכו'.
גם ברגע שיש ריכוז של עובדים מבוגרים, זה משדר מסר של חברה "זקנה", ובעולם (לא רק ההיי טק) שמעריץ נעורים ובז לזיקנה, לעבוד במקום של "מבוגרים" נחשב לא אטרקטיבי. כך שיש גם פחד שזה יוצר תדמית שתרחיק כשרונות צעירים מהחברה.

ברגע שאדם בן 50 מפוטר, תהיינה הסיבות אשר תהיינה, הוא לא ימצא עבודה.

מצפ http://m.calcalist.co.il/local/articles ... 72,00.html רב

לא מטיפשות ולא בטיח
אדם צעיר יכול ללמוד ולהסתגל הרבה יותר טוב מאדם מבוגר.
הוא בא עם יותר מוטיבציה להצליח
הוא פוטנציאל אפשרי לקידום.
אז נכון, את הנסיון של הותיקים אי אפשר לקחת, אבל זה רק חלק ממכלול. לא רציני להפיל את זה בטיפשות של מעסיקים.

זה לא טיפשות מוחלטת. אבל זה קיבעון, וזו פרקטיקה ששוק עבודה לא יכול לסבול לאורך זמן

טיפשות יחד עם קבעון, יחד עם התניות. ניים איט.
לכל חתך יש פלוסים ומנוסים (ולא רק ניסיון או רעננות). ארגון שמתנהל חכם יכול וצריך לבנות מערך של עובדים ומנהלים עם יכולות שונות ומאפיינים שונים.
יש ארגונים מסוימים שלמבוגרים יהיה קשה שם ולא בטוח שהם יתאימו. זה בשוליים.

דבר ראשון, בישראל בשונה מהרבה מקומות אחרים יש יותר אפליה נגד מבוגרים. בכל התחומים, לא רק בהייטק. במחשבים זה אולי יותר נפוץ כי זה תחום דינמי ויש כל הזמן דברים חדשים ללמוד. לחבר'ה מבוגרים לא תמיד יש זמן לזה ופעם גם לא היתה גישה כמו היום. היום אתה לא צריך להיות באונברסיטה כדי לקבל את הידע, הכל בחינם באינטרנט. ככה שמי שטוב וחי את המקצוע יצליח גם בגיל מבוגר. כל דבר בחיים צריך לתחזק. זה גם עוזר להיות בתחום שיש צורך בידע בדומיין מסויים שלוקח הרבה זמן לצבור.
לא יודע מה יהיה בעתיד אבל היום יש ביקוש מאוד גבוה למהנדסים. אני רואה חבר'ה מבוגרים מגויסים כל הזמן.

ממש לא נכון. זה כך בכל העולם.
ההבדל בין ישראל לשאר העולם המערבי הוא שכאן האוכלוסיה הרבה יותר צעירה, ולכן זה הרבה יותר קיצוני.

לדוגמא, בגרמניה הגיל הממוצע הוא 44, לכן עובד בן 50 לא נחשב שם לעובד כל כך מבוגר.
בישראל הגיל הממוצע הוא 29, לכן עובד בן 50 נחשב פה למאוד מבוגר.

אבל גם בגרמניה, אם אדם בן 60 ימצא את עצמו בלי עבודה - יהיה לו קשה מאוד למצוא עבודה.

ברור שלבן אדם בן 60 בגרמניה יהיה קשה למצוא עבודה. הוא תוך 5-7 שנים יוצא לפנסיה.

ובנוסף אני לא חושב שאלה שמורידים את הממוצע של הגיל, הם גם אלה שהם חלק מהמגזר העובד. ככה שזה נתון לא כל כך רלוונטי.

ודאי שהם חלק מהמגזר העובד. לא כולם, אבל חלק גדול מהם.
הגיל הצעיר בישראל הוא בכל טווחי הגילאים, והסיבה לכך היא שכבר כמה עשרות שנים (מאז שדור הבייבי בומרס עבר את גיל הפוריות) הילודה באירופה נמוכה מאוד, ובישראל לא.

אם 33% מהחרדים עובדים, אז זה לא כל כך משנה שיש להם בממוצע 4 אנשים פר משפחה מתחת לגיל 14. הם מורידים בעיקר את ממוצע הגיל הכללי במדינה, לא את גיל האדם העובד.

לדעתי לא. הסתובבתי בעולם לא מעט ובהרבה מקצועות פגשתי בהרבה עובדים מבוגרים שבישראל התרגלתי לראות רק חבר'ה צעירים. אני גם מבטיח לך שבלא מעט מדינות, בחברות רציניות עניין הגיל בכלל לא עולה. זה לא חוקי ואנשים מקפידים על זה. כמובן שזה כן משפיע על אנשים באופן אישי, ואם אתה מראיין משהו אתה עלול לבוא עם דיעה קדומה עליו רק בגלל שהוא מבוגר, אבל זה נכון גם לעניינים אחרים כמו גזע או דת.
לפי דעתי הגיל האמיתי הוא פחות חשוב, זה יותר מה הבן אדם משדר. אם אתה בן 45 שנראה כמו 50+ כי אתה לא משקיע בעצמך, אז סביר להניח שזה ישדר ויהיה לך קשה למצוא עבודה.

ועדיף תמיד להסתכל על אלה שכן מצליחים ולא על אלה שלא. יש לא מעט אנשים שהקימו חברות מצליחות בשנות ה-40 לחייהם. ויש אנשים כמו ההולנדי החביב שהמציא את שפת התכנות פייתון שרק לאחרונה "נחטף" ע"י דרופבוקס מגוגל, והוא אוטוטו בן 60. הגיל לא מפריע לו להיות עדיין אחד האנשים החשובים בפיתוח של פייתון. זה כמובן מקרה לא מייצג אבל יש מספיק אנשים בהייטק שממשיכים להצטיין גם אחרי גיל 50.

ולגבי הגיל הממוצע שציינת. תוחלת החיים והגיל שבו יוצאים לפנסיה הוא נתון יותר חשוב לדעתי וישראל די דומה בו לשאר המדינות המערביות.

להשתמש בגיל "ממוצע" זה אשכרה לעשות שם רע למדד המרכז הזה (שגם ככה הוא בעייתי).

עוד נקודה רלוונטית שלא ציינתי.
צעיר שרק סיים לימודים, אין ממש מידע עליו בקורות חיים בשביל להבין אם מדובר במשהו ששווה להזמין לראיון. אתה יודע איפה הוא למד, מה ממוצע הציונים שלו, וזהו פחות או יותר. ברוב המקרים לפחות. קשה לדעת מה הוא יודע לפני שהוא מגיע לראיון. ברגע שהוא מקבל את הראיון אז הסיכויים שלו לקבל הצעה לא רעים, אפילו אם הוא לא מצוין.
אצל מבוגר זה שונה. די קל מהקורות חיים להבין אם מדובר במשהו טוב או לא. כשאני עובר על קורות חיים של משהו עם 20 שנות ניסיון, אני בד"כ מדלג על הקורות חיים אם אני לא מתרשם מהתפקידים שהוא ביצע או החברות שבהן עבד בהן. אם הוא קפץ יותר מדי עבודות ולא קודם בשום מקום זה עוד סימן לא טוב.

זה נכון סטטיסטית, אבל בעייתי פרטנית. יש הרבה מאוד הסברים להתנהגויות שונות של אנשים בשוק העבודה ולתפקידים שהם עשו או לא עשו או מהדרך בה הם יודעים למכור את עצמם. יש ניסיון (מובן) להבנות את הקריטריונים בתהליך מיון. אבל זה עולם מסובך מאוד.
אני מכיר הרבה מנהלי משא שעושים שטויות נוראיות בגיוסים
ויש גם המון הטיות בתהליכים כאלה, אבל שוב, זה באמת עולם מורכב.
בוא נאמר ככה - בתחושה שלי (וזאת תחושה אבל אני די קרוב לתחום), העובד שאתה ממש מחפש הרבה פעמים לא יגיע בכלל לראיון...
הפתרון הוא מיומנות גבוהה מאוד של אנשי גיוס. מאוד מאוד גבוהה. רחוק מהמצב הקיים...

יש עוד נקודות
כמו למשל הבוס או הר"צ של אותו בן 45-50 הוא למשל בן 25-30 .
ואתה עם כל כך הרבה ניסיון מקבל הוראות ממישהו שיכול להיות ילד שלך.
ויש דבר כזה שנקרא אובר קווליפייד - יש לך תארים וקורסים מפה ועד הודעה חדשה וניסיון של עשרות שנים במה שרק תרצה אבל לא בטוח שכל זה נדרש בתפקיד.
והנקודה הכי קריטית,לטעמי, שהטכנולוגיות של היום מתפתחות מהר מאוד.
לדוגמא סמרטפונים , אין מישהו עם 10 שנות ניסיון באנדרואיד או ב IOS כי פשוט לא היה את זה לפני עשור.
ולעומת זאת כל ילדמגיל 10 כבר נולד עם סמארטפון.
אז אותם ילדים, שעכשיו הם כבר מבוגרים, שנולדו לתוך הטכנולוגיה , ומבחינתם זה מובן מאליו ויהיה להם כנראה הרבה יותר קל לההקלם לדבר הבא שיבוא מאשר לאותו בן 45-50.

יש אנשים שלא רוצים קידום בכלל. פגשתי לא מעט כאלה, שממש לא מעניין אותם לנהל צוות וכו', והיו אחלה אנשים ומוכשרים.

מה זה חבר'ה? אתה קיבוצניק?

ודוקא לצעירים יש פחות זמן, עם כל חיי ההוללות שלהם.

ונסיון וידע נרחב (לא ידע בבאז וורדז) יותר חשוב מצעירים האקרים שלמדו משהו באינטרנט ועושים קופי פייסט לקוד בלתי ניתן לתחזוקה.

נושא חשוב.
לדעתי המתחים הבין-דוריים, ובפרט סביב מקומות עבודה, יילכו ויתגברו.
כמה מחשבות בהקשר הזה:
1) יש הבדל מרכזי בינינו לאירופה במבנה של שוק העבודה. בהרבה מדינות, ספרד היא הדוגמא הקיצונית, יש שוק עבודה שמורכב משתי שכבות - עובדים מבוגרים שכמעט בלתי אפשרי לפטר ועובדים צעירים זמניים. זה כולל את השוק הפרטי ומוביל לאחוזי אבטלת צעירים מופרכים.
2) אני מבין את ההתמקדות בהייטק באשכול הזה, שמהווה חלק משמעותי בישראל יחסית למדינות אחרות יש לו הילה של בולטות ובהחלט מוטה לצעירים, אבל גם אצלנו הייטק הוא חלק קטן משוק העבודה
3) נראה שמקומות עבודה, בעיקר טובים של המעמד הבינוני, הופכים להיות משאב במחסור. זה קשור בעיקר להתקדמות הטכנולוגיה וגלובליזציה. כשיש משאב במחסור, התחרות גוברת.
4) העלאת גיל הפרישה תגדיל עוד יותר את התחרות על מקומות עבודה. אם העובד המבוגר פורש יותר מאוחר, זה פחות מקום עבודה לעובד הצעיר. יהיו מתחים אדירים במקומות עבודה בין אלו שמחזיקים בעבודה (המבוגרים) לבין אלו שלא מצליחים להיכנס (הצעירים)
5) התארכות משך החיים לא התלוותה בהתארכות דומה בהכנסות מתעסוקה. לפעמים נראה שקריירות במקצועות מסוימים דווקא התקצרו. פעם לא היה כל כך הרבה ראשי ממשלה צעירים. פעם עורכי עיתונים היו בני 60 ולא בני 35. במקביל, המשכורות נשארו בסטגנציה, מלבד בעשירון העליון ובעיקר במאיון העליון. אם מרוויחים אותו דבר וחיים יותר, זה אומר שנשאר פחות כסף לפנסיה.
6) מצד שני, כשאתה מסתכל על מה שהמדינה המודרנית עושה, אז חלק גדול מזה הוא לדאוג לקשישים. בארצות הברית 40% מהתקציב הולך לטובת תכניות לאנשים אחרי פרישה - ביטוח לאומי ובריאות חינם. וזה רק יילך ויגדל. במובנים רבים זה Country for Old Men. זה כאילו המדינה עשתה עסקה לא רשמית עם הציבור - תסבלו במהלך החיים, אבל הזקנה שלכם תהיה סבירה בסך הכל ולא תהיו נזקקים
7) התארכות משך החיים תוביל לשינוי באורחות החיים. העושר יעבור בגיל מאוחר יותר (אחרי מות). אנשים יקנו דירה בגיל מאוחר יותר. אם מה שכתבתי קודם נכון, שנשאר פחות כסף לפנסיה, זה אומר שהורים יצטרכו לתת פחות לילדים ולשמור יותר לעצמם כי מי יודע כמה הם יצטרכו. נראה גם יותר סיפורים על הורים שנתנו לילדים ואז לא נשאר להם. מבחינת הצעירים, זה אומר שרווחה כלכלית תגיע בגיל מאוחר יותר.
8) ככל שמתארך משך הזמן שהרפואה המודרנית מצליחה להחזיק אנשים במצב סיעודי, זה אומר שיותר כסף יעבור מהקשישים לתעשייה הסיעודית, ופחות יישאר לילדים שלהם

נכון מאוד, ואגב, יש פה שוק של קרוב למיצוי הפוטנציאל העסקי שלו. כל נושא השירותים לאוכלוסיות מבוגרות, או אפילו עסקים שבנויים עבור עובדים מבוגרים תוך ניצול הטבות ממשלתיות. יש פה ים של כסף...

מסכים בהחלט. אני גם מכיר כמה כאלה. אבל קידום לא חייב להיות ניהולי. תלוי בחברה כמובן, יש מהנדס תוכנה, יש ארכיטקט, יש מהנדס מחקר,
יש lead engineer, technical product owner וכו'. תפקידים שדורשים יותר אחראיות אבל לא בהכרח ניהול של אנשים.

ושוב, לא כולם רוצים את זה. יש אנשים שרוצים לבוא, לתת את העבודה שלהם, וללכת הביתה.
זה לא כ"כ מסתדר עם זה שכולם היום בראיונות צריכים לראות את עצמם עוד 5 שנים מנהלים, וממציאים את הדבר הבא

יש או נסיגה או התקדמות .
עמידה במקום זה בעצם נסיגה מכיוון שכל השאר כן מתקדמים.
ההתקדמות לא חייבת להיות ניהולית, אפשר גם מקצועית.
ובסופו של דבר גם אם לא אכפת לך להתקדם מקצועית או ניהולית ומבחינתך לעשות את אותו התפקיד עוד שנים, כולם רוצים להתקדם כספית.