אמיר כתב:
גיא האדום כתב:
ראשית, אני חושב שלעיתים יש שיקולים מוסריים שיש להם מעמד משל עצמם מעבר לחישוב של עלות תועלת עתידית (וזה באמת לא מאוד שונה מהחישוב אם הפגזת אושוויץ תועיל למאמץ בחזית). הפגזת אוכלוסיה אזרחית בנשק כימי נופלת בהחלט למערכת שיקולים שכזאת.
שנית, יש כאן העברת מסר שהקהילה הבינ"ל מענישה על שימוש בנשק בלתי קונווציונלי. היא מוכנה לספוג הרבה, בטח כחלק ממלחמת אזרחים, אבל לא שימוש בנשק בלתי קונוונציונלי. זה מסר חשוב כשלעצמו. הוא קריטי בעולם שלנו. החשש הזה הוא אחת מהסיבות שב50 השנה האחרונות אפשר לספור את השימוש בנשק שכזה על אצבעות יד אחת. חוסר תגובה מעודד שימוש עתידי בנשק שכזה, וזה רע לא רק מסיבות מוסריות.
ברור שתקיפה מוגבלת או העברת נשק למורדים לא תכריעה את הסכסוך הזה. היא תפגע באסד ובצבאו. היא אולי תפיל אותו בסופו של יום ואולי לא. אבל היא התקווה היא (הייתה) שהיא גם תרתיע אותו ותרתיע אחרים מלהשתמש בנשק לא קונווצונלי.
אני מדבר על עלות תועלת של הסורים, לא של האמריקאים, יש לך ציווי מוסרי לעזור להם, אבל אם יריה של כמה טומהוקים לא תעשה כלום, מוסרית לא עשית כלום חוץ מלהרגיש טוב עם זה ש"עשית משהו".
לגבי ההרתעה משימוש בנשק כימי אני מסכים, אבל עוד פעם, אם זה מהלך שהולך להסתבך, זה יכול לגרום לתוצאה הפוכה (כמו שהמלחמה בעירק מאד הורידה את יכולת ההרתעה של האמריקאים).
עוד פעם, אין לי פתרונות קסם פה, אני לא באמת יודע מה לעשות ואני באמת שמח שלא אני צריך לקבל את ההחלטות האלו, ועדיין, אני לא לגמרי מבין את הלהיטות של חלק מהאנשים פה לתקיפה, ובכל מקרה, להמתין עוד שבוע זה לא משהו כזה קריטי, ואם זה יגרום לכך שתהיה לאמריקאים תוכנית טיפה יותר טובה זה אפילו מבורך.
אני לא הייתי לוקח את המלחמה בעיראק כתקדים למשהו. הסבירות שכזה אוסף של מטומטמים ינהיג את ארה"ב לעוד שורה כזאת של מהלכים שערורייתים וטיפשיים הוא קטן. הסיכוי שהפצצה זאת או אחרת מהאוויר תסתבך היא מאוד קטנה בעיני.
בעיני כאמור התכלית העיקרית של המהלך, מעבר לנושא המוסרי, הוא העברת המסר ששימוש בנשק בלתי קונוונציונלי יגרור ענישה בינ"ל. אם יהרסו לאסד 100 טנקים ו50 מטוסים סבבה. רוצים לעשות יותר. שיעשו. לא נורא נורא קריטי בעיני. ואפילו אם אסד יוכל להתגבר על מהלומה שכזאת ועדיין לנצח במלחמת האזרחים שלו, OK (השאלה אם ארה"ב צריכה להתערב בכוח כזה שיכריע את המלחמה הזאת לכאן או לכאן היא מורכבת יותר).
אין סיבה להסתבך כאן יותר מידי. אם כבר רוצים להשתמש בדוגמת עיראק: בוש (הבן) קיבל אישור מהקונגרס למלחמה בעיראק וסיבך את ארה"ב עד צוואר. בתקופת קלינטון כאשר סדאם חוסיין לא נתן לפקחים לעבוד אז הנשיא האמריקאי איים פעם או פעם ואז, מבלי לבקש אישור מאף אחד, פשוט שיגר טומהוק אחרי טומהוק והמסר עבר והפקחים חזרו. המצב לא זהה אבל הטיפול היה יכול להיות במובנים מסויימים דומה. לטעמי זה פשוט מסר מסוכן ברמה העולמית, מסוכן ולא מוסרי, שבחינת הקהילה הבינ"ל אין הבדל בין מלחמה פנימית עקובה מדם לבין שימוש של צד לוחם בנשק בלתי קונוונציונלי.