its-sick כתב:
dr.avi כתב:
בנימה קצת אישית, אם תואיל להתייחס לשאלתי,
האם יש לך חברים דתיים ? מה דעתם על כך שאתה בז להם ?
דנתי על זה בדיוק אתמול בארוחת הצהרים עם שני חברים דתיים בעבודה.
אחד מהם אמר שאני לא מכבד אותו. הוא הודה מייד שהוא עצמו אינו מכבד אף אדם שאינו מאמין באלוהים והוא חש בוז כלפיי בשל כך. הסברתי לו שאני נותן לו יחס זהה למה שאני מקבל. התפיסה המקובלת בדת היהודית היא של חוסר כבוד מובהק למי שאינו שומר את כלליה.
החבר השני אמר שאינו רואה בדיעותיי חוסר כבוד, והיחס הסימטרי ברור לו. הוא הסכים שאני מקבל מהדת פחות כבוד משאני נותן. הוא אכן האחד ביניהם שאינו סובל מבעיות תפקוד. אין לו הכרח פעם בעשרים דקות להפסיק לעבוד בשביל להתפלל או לברך. הוא לא קונה כמו החבר השני בכל ארוחה תוספות מיותרות רק בכדי שיוכל לברך עליהן. הוא בפירוש פחות חולה.
באופן קצת יותר ספציפי- לפי חוקי הדת היהודית אני אמור להיות מוצא להורג בסקילה בשל היותי "כופר בעיקר" בכל נימיי ותפיסתי. זה דבילי ביותר לכבד שיטה דיקטטורית שרוצה להרוג אותי. אני לא רוצה להרוג אף אחד. אני גם לא אומר לאף אחד מה לעשות.
אני כן מתעצבן ומגיב בכל פעם שאומרים לי מה לעשות. זו חלק מהאובססיה של הדתיים- הם כל הזמן אומרים לך. אני אוכל לא כשר בחלק רב מארוחותיי בעבודה- והם מעירים לי בכל פעם שהם רואים. אני לא מוכן לסתום כשמעירים לי על משהו שהוא לא עניינם. הרי מה שמפריע להם זה שהם מתייחסים אלי כיהודי- אם היו חושבים שאני גוי לא היה אכפת להם מה אני אוכל. אני רוצה שיתייחסו אלי כמי שאינו יהודי בדתו- ואף יהודי דתי בו נתקלתי לא כיבד את הגדרתי העצמית בנושא. כזה אני- מי שבז לי, אני בז לו על עצם הבוז הזה.
תודה על התשובה הכנה.
אני חושב שאתה מונע מהרבה דעות קדומות.
שני המכרים שלך לא מייצגים את כל הדתיים. (לצורך העניין אני מתייחס רק לדתיים, שיש לנו עוד משהו משותף איתם, לעומת החרדים שהתהום הפרושה בינינו לבינם אינה ניתנת לגישור.
דרך אגב החרדים לרוב בזים לדתיים ומבחינתם הם שווים לחילונים)
אני מכיר דתיים רבים שאינם מתעסקים כל היום בקיום מצוות ובוודאי לא עוצרים כל 20 דקות כדי להתפלל (מאיפה לקחת את זה ?!)
למשל, אסור לדתי לשתות יין מבקבוק שפתח חילוני. פעם בארוע שנכחתי בו ראיתי דתי שותה מבקבוק שפתח חילוני.
כשהבעתי בפניו את השתוממותי, הוא הסביר לי כי הפך והפך בדבר והגיע למסקנה כי אכן הוא עובר עבירה, אך אם לא ישתה מהיין ילבין את פני חברו וזו עבירה חמורה יותר.
זו סתם דוגמא קטנה ויש עוד רבות כמוה. לא הכל שחור/לבן.
אם אתה אוכל בכוונה שרצים מול חבריך לעבודה על מנת להתסיסם, הרי שאין זה הוגן. אם זה נעשה בתום לב - דיינו.
אני מכיר הרבה דתיים שלא מנסים להחזיר אותי בתשובה. לא כולם מיסיונרים.
אני יכול לומר לך שהחבר חש בוז כלפיך עובר עבירה ומגיע לו (ורק לו!) יחס דומה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
