metal כתב:
teknoboy כתב:
יש הבדל או שניים בין המצבים, אבל מבחינת הטיעון שהצגת (יש צד באינטראקציה שהעסק מעולה לו) אין יותר מדי הבדלים.
אני אישית לא חושב שהנאה של אחד הצדדים בלבד מספקת למשהו (במובן מסוים, אם זה כל מה שיש זה אפילו לא רלוונטי).
יכול להיות שהמהלך הרטורי היה קצת קיצוני

אבל זה הרעיון..
אתה משהו! אין יותר מדי הבדלים בין איש בן 40 שמתעסק עם ילדים לבין כוכב רוק שמתעסק עם גרופיות מזליקיות (וחוקיות)?
פעם הבאה תקרא את המשפט מההתחלה ועד הסוף ולא רק את הקטע שקופץ לך לעין ונראה כמו הזדמנות להכניס למישהו שאתה שונא כי הוא סמלוני, ככה יש סיכוי כלשהו שגם תבין מה כתוב.
אני אעשה לך את זה קל, שלא תצטרך לחזור שוב אל המשפט שהיה לך כל כך קשה: אין פסול עקרוני בסיפור על גבר בן ארבעים או חמישים שממשמש נערה או בחורה או אישה צעירה בהסכמתה (גם אם לא לשמחתה באותה שנייה), גם ובפרט אם למשתמש טקנובוי יורד ממנו בעקבות זה. מצד שני ובלי קשר, הטיעון של אלפקה היה כל כך דבילי, שהוא היה יכול לטעון אותו גם על המקרה הכל-כך-שונה וכל-כך-מובהק-מבחינה-מוסרית שתיארתי, ובדיוק באותה מידה של הצלחה.
אני אתן לך עוד טיפ: לפעמים אנשים כותבים משהו כמו "יש הבדל או שניים" על צמד מצבים שברור שיש ביניהם עולם ומלואו, כשברור שהמטרה היא להדגיש דווקא את עוצמת ההבדל ולא לטעון שהוא מזערי.
זה נקרא אמצעי רטורי, והוא אחד משלל אמצעים כאלה שיש בעולם.
עכשיו, גם אני, כמו אלפקה, כשלתי בהצגת הטענה שלי, אבל גם בינינו יש הבדל.
אני הצעתי אנלוגיה גרועה כדי להדגים נקודה, הוא בחר טיעון גרוע כדי לתמוך בעמדה שלו.