20 כתב:
אני לא בטוח שהניתוק של שוק המניות מ הכלכלה הריאלית הוא האשם.
החברות ו האנשים רוצים רווחיות גבוהה והחזרים גבוהים בעולם האמיתי, לא על ההשקעות שלהם בשוק ההון (למרות שברור שזה משמש כבנצ'מרק).
הרווחים שהם מצפים לו בעולם הריאלי מנותקים מההתפתחויות המאקרו בעולם הריאלי, ולכן גם מה משכורות לתנאי המחיה של האנשים בעולם הריאלי.
לחברות תוכנה יש רווחיות גבוה, באופן כמעט חסר תקדים, ועדיין שוק המניות דורש מהן צמיחה.
הסיבה לזה היא שאם אתה מחזיק מניה של חברה שמרוויחה המון כסף אבל לא צומחת, אתה לא תראה מזה יותר מדי כסף (לפחות לא בדר"כ).
החברות האלו לא מחלקות דיוודנים בכמות שתהיה קרובה להצדיק את המחיר שלהן, וזה לא כאילו שמישהו הולך לקנות את אפל בעתיד הנראה לעין.
הצורה שמשקיעים עושים כסף מזה היא ע"י קניה במחיר נמוך ומכירה במחיר גבוה, אבל כשמהכפיל של ה S&P 500 (סתם ככה בתור דוגמא) הוא באזור ה-20, אתה יכול להצדיק את זה רק ע"י צמיחה גבוה (זה נכון שהם די משקרים לעצמם, לפי כל מודל נורמלי אין לרוב החברות האלו סיכוי להראות צמיחה שתצדיק את מחירי המניות שלהם, אבל כל עוד שכולם משקרים לעצמם באותה צורה, זה לא ממש משנה, חוץ מלפרייארים שנתפסים עם המנייה כשהשוק מתרסק).
כל הסיפור הזה לא היה יותר מדי בעייתי אם חברות לא היו עוברות למודל המטומטם של מיקסום ערך בעלי מניות, אבל בהתחשב בעובדה שרוב המנהלים בחברות האלו עושים את רוב הכסף שלהם במניות (בעיקר בגלל שהטחונים קימבנו לעצמם שיעורי מס יותר נמוכים על רווחי הון מאשר על עבודה) זה כנראה לא הולך להשתנות בעתיד הנראה לעין.
20 כתב:
למה הצמיחה הנמוכה מגדילה את אי השוויון?
נו מה נסגר, עוד לא גמרת את קפיטל במאה ה-21?
הנקודה (והיא פחות או יותר
הנקודה
המרכזית בספר של פיקטי) היא שכאשר ההחזר על הון יותר גבוה מהצמיחה במשק, זה יוצר התרכזות של עושר ומגדיל את אי השיוויון.