אדום מטלי כתב:
פאביו,
יהודים חיו בקהילות משגשגות בארצות האיסלם בכבוד ובשיתוף עם המוסלמים מאות שנים ללא בעיות. צא ולמד, לאיסלאם אין בעיה עקרונית עם היהדות. (כפי שמצויין למטה - יש לו בעיה עם כל הדתות, אכן אין לו בעיה עקרונית אבל עדיין...)
הבעיות בין יהודים לבין מוסלמים התחילו ברגע שהיהודים הראו סימנים ברורים שהם רוצים להשתלט על מולדת אבותיהם. (כפי שמצוין למטה - פרעות, מעשי שוד ועוד החלו בשנת 900 לספירה, הרבה לפני הציונות)
לא יעזור כאן שום ציטוט שמתאר את החמאס - שאגב, היה ראוי שלפחות תציג את מקורו, אם אתה רוצה שיתייחסו אליו ברצינות - הם משתמשים בדת כדי לקדם את מטרותיהם הלאומיות. דת זה כלי עבודה מצוין, שמפיל אנשים ברשתו גם באיסלאם וגם ביהדות.
אני יכול להבין את דעתך הכללית על הסכסוך, אבל מידי פעם אתה נופל למלכודת הבורות שלך בהיסטוריה של הסכסוך הזה, וחבל . אם אתה רוצה להיות בר פלוגתא ראוי, עדיף ללמוד טוב יותר את מהותו, ולהפסיק לנפנף בסיסמאות או בציטוטים אנונימיים. (הפוסל במומו וזה)
בתכלס גם אי גדלתי על המיתוס שליהודי המזרח היה נפלא, וכל אחד היה יועץ המלך,
אז בדקתי בויקיפדיה וגיליתי שזה לא ממש היה ככה בכל מקום וזמן,
גם מצאתי שם שמעשי אלימות כלפיהם התחילו גם בערך 900 שנה לפני תחילת הציונות אז זה קצת שולל את מה שכתבת.
היווסדן של רוב הקהילות יהודיות באזורים הקרויים כיום מדינות ערב[12] מיוחסת, על פי מסורות, לאלף ה-1 לפנה"ס.[13] חלק מהקהילות הוקמו בעקבות הגליות, כגון גלות בבל, וחלק עם הגעתם של סוחרים ומתיישבים יהודים.
לאחר התפשטות האסלאם במזרח התיכון במהלך המאה השביעית, הקהילות היהודיות שמרו על יהדותן ואורח חייהן כבני חסות תחת שלטון שהטיל עליהן מיסים, הגבלות ואיסורים.
לפי חוקי האסלאם עמי הספר (בקוראן היהודים, הנוצרים ואף הזורואסטרים) זכאים לחיות במעמד של בני חסות הנקרא ד'ימי, שחובותיו והמגבלות עליו הוגדרו במסמך אסלאמי קדום המכונה חוזה עומר. מעמד זה אינו מונע מהם מלשמר את דתם ומאפשר להם לחיות בארצות האסלאם, אך גם מהווה
מעמד משפטי נחות שהמשתייכים אליו נתונים לשורה של הגבלות. רבות מההגבלות המוטלות על הד'ימי הן סמליות, ונועדו להבהיר את מעמדו העליון של האסלאם. כך למשל, אחד האיסורים הוא שבית התפילה של בן החסות לעולם לא יהיה גבוה יותר מגובה הבתים המוסלמים. אחת הדרישות המכבידות ביותר של חוזה עומר הוא ש
על לא-מוסלמים יש לשלם מס גולגולת שנתי עבור חייהם לשלטון בתמורה להגנה עליהם.אמנם לחוזה עומר הייתה חשיבות בקביעת היחס ללא-מוסלמים מצד השלטון המוסלמי, אולם שלטונות מוסלמים רבים סטו מהוראותיו. מעמדם של היהודים תחת שלטון מוסלמי היה מורכב ונתון לשינוי תמידי לאורך תקופות, אזורים ושליטים שונים. בעוד ששליטים מסוימים ראו את היהודים כגורם יצרני שיכול לסייע לשלטון במטרותיו ולכן לא אכפו את הגבלות חוזה עומר באדיקות,
לעומתם היו שליטים שהפרו את חוזה עומר לרעה ורדפו את היהודים באלימות. לעתים אולצו יהודים להתאסלם בכפייה, ותמיד נאלצו לתלות את תקוותם לחיות בביטחה ובשלום בשליטים שהתחלפו במהלך ההיסטוריה.רדיפות נגד יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים לא היו מאורע נדיר, והתנכלויות כנגד יהודים כללו איומים, מעשי שוד, שריפה של רכוש, סקילה והכאה ואירועי טבח המוניים שהסתיימו לעתים במותם של מאות ואלפי יהודים. בין אירועי הטבח הגדולים ביותר כנגד יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים ניתן למנות לדוגמה את
פוגרום גרנדה, הטבח ביהודי פאס (1033) ואת רדיפות אל-מוואחידון. לעומת זאת, ימי הביניים היא גם התקופה בה יהודי ארצות האסלאם זכו לפריחה תרבותית גדולה שהתבטאה בין השאר בתור הזהב של יהודי ספרד, וגם התקופה בה העולם המוסלמי חווה את תור הזהב של האסלאם, והתקיימו השפעות הדדיות בין שתי התרבויות. על סמך השפעות הדדיות אלו, ישנם היסטוריונים יהודים אירופאים בני המאה ה-19 כגון צבי גרץ שהשתמשו במונחים כגון "הרמוניה" כדי לתאר את היחסים בין יהודים למוסלמים בימי הביניים. בצורה זאת הם גם ביקרו כדרך אגב את היחס כלפי יהודים בחברה האירופאית הנוצרית בת זמנם.[14] אולם מקובל בקרב חוקרים בני ימינו להתייחס להשקפה היסטורית זאת כמיתוס[15], תוך אזכור
מעמדם החברתי והמשפטי הירוד של יהודים והרדיפות כנגדם בתקופות שונות.https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7 ... 7%A8%D7%91
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
אני 
