dr.avi כתב:
ציטוט:
ייתכן וערבים חיו במקום שבו אני מתגורר בו עכשיו. לצורך העניין התגוררו. היתה מלחמה, נעשו דברים (לא כולם תקינים), ערבים ברחו, זה עבר, פאסה, לא רלוונטי עוד, לא מצב קיים. לגבי מה שאני עושה עם המצפון שלי בהקשר הזה - תשאיר לי. יש כאלו שמציינים, רובנו מפנימים. עניין אישי.
איני סבור שאתה צודק.
לשיטתך, אם יעמדו לפניך שני ערבים, אחד היה לו בית בגבולות 48 והשני היה לו בית בגבולות 67 ושניהם דורשים את ביתם,
האם רק במקרה השני תפסוק לטובת הטוען ?
א. כן, בהחלט יש הבדל בין מלחמת 48 ומלחמת 67. ההבדל הוא בנסיבות שהובילו למלחמות ובקונטקסט ההיסטורי (למשל, החלטת החלוקה של האו"ם שלא התקבלה ע"י מדינות ערב).
ב. אני בכלל לא צריך לפסוק באף עניין של הפליטים הפלסטינאים. זה לא צריך להיות ענייני. המצב הוא כזה - יש את מדינת ישראל שריבונותה החוקית משתרעת עד לקו הירוק (קוי 67). זאת מדינת ישראל, ופליטים פלסטינאים לא אמורים לשוב לתחומה (אלא אם כן כג'סטה סימלית וכחלק מהסדר קבע), ומאידך - יש את שטחי הגדה והרצועה שבהם יש רוב מוחלט של פלסטינאים שאינם מעוניינים בשליטתנו. השאלה היא קודם כל, לפני שניגשים לדון בעניין הפליטים - מה עושים איתם שם, עם תושבי השטחים, אלו שיש להם בתים ושמתגוררים בשטחים.
התשובה לגבי פשוטה וברורה - יש צורך להקים מדינה פלסטינאית בגבולות אלו (67) בקרוב, כשמחוייב המציאות חילופי שטחים (למשל תמורת גושי התנחלויות כמו אריאל או אלפי מנשה, שלא ריאלי יהיה לפנותם, לצערי). כמובן שמדינה פלסטינאית חייבת להיות מוקמת במו"מ וכחלק מהסדר קבע וכחלק מסיום הסכסוך.
עכשיו נחזור לפליטי 48 ו-67 - פליטי 67 יהיו הבעיה של המדינה הפלסטינאית לכשתקום. לא בעיה שלנו.
זכות השיבה לשם תהיה פתוחה אני משער .
לגבי פליטי 48 - הם, מבחינתי, יכולים לשים את המפתח החלוד בואזה דקורטיבית על מדף יפה בסלון, ולהמשיך לחלום. הם יוכלו גם להתפשר ולהקים את ביתם ואת עתידם במדינה הפלסטינאית כשזו תקום.
אני בכלל לא בטוח שמדינת ישראל תאפשר שיבה (ליש"ע) של כמה מיליונים (אותם פליטים וצאצאיהם).