bloodbrother כתב:
MANDALA כתב:
teknoboy כתב:
תיכף תגיד שהיא ניסתה לבצע לינץ' בחבורת צעירות.
לא, זה לא מה שאני אגיד.
מה שכן ייתכן שקרה (אני לא אומר שזה מה שקרה, אין לי מושג באמת, אני רק מציע השערה) זה שאחת הנערות זרקה איזה מילה לאותה אשה ערבייה, אותה ערבייה שבעלה עיצבן אותה באותה בוקר לא ריסנה את עצמה וישר התחילה לדחוף.
איזה מילה היא זרקה לה? אני מניח שגם בתרחיש שלך זאת מילה גזענית? אז מה הקשר לבעלה ולמה היא צריכה לרסן את עצמה ולא להתחיל לדחוף?
ֿועוד אחרי זה כתבת (לא ציטטתי כי פה חשדתי) שהערביה היא אולי זאת שהתחילה אם כך. אז יש לי חדשות בשבילך, מילים גזעניות (או ביריוניות מכל צורה אחרת) הן התחלה. התחלה היא לא מי שמגיב בדחיפה למילים כאלה.
לא נראלי כ"כ לא הגיוני שאשה (והיא גם לא מבוגרת, היא סתם נראית ככה בגלל הכיסוי) תתחיל קטטה עם 3 נערות במקום הומה אדם. כשאתה מתחיל קטטה אתה לא דווקא חושב 'לנצח' אלא סתם פשוט להרביץ לבנאדם שמולך וגם זה לא שיעשו בך לינץ, בגלל שזה במקום עם הרבה אנשים.
מקבל את ההערה שלך, כמעט בכל מקרה, הנערות הן אלו ש'התחילו', הן זרקו את המילה (שסביר להניח שהייתה גם גזענית) ורק אח"כ היה את הדחיפות.
"אז מה הקשר לבעלה ולמה היא צריכה לרסן את עצמה ולא להתחיל לדחוף", אתה בעצם אומר שלא צריך לרסן את עצמך אם זורקים לך מילה מעליבה ?
רומאריו, "אחינו היהודים" לא צריכים לחפש פה כלום.
השנאה והגזענות פה בארץ כלפי ערבים נמצאים בכל פינת רחוב.
בעצם סליחה, לא רק בפינת רחוב, בבית הספר, בצבא, בקיוסק ובכל מקום אחר.
אין שום צורך להשוות את מה שקורה פה בארץ למה שקרה בשואה (ואפלו לא לתקופת עליית הנאצים לשלטון).
ויקיפדיה-
"עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשתי דרכים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג, הם החלו בחקיקה אנטישמית, ששיאה היו חוקי נירנברג ששללו למעשה מהיהודים את אזרחותם. לנוכח הנסיבות, החליטו רוב יהודי גרמניה להגר ממנה. בסך הכל 400,000 פליטים יהודים משטחי גרמניה הנאצית נקלטו בארצות שונות בעולם, בתקופה שבין עלייית הנאצים לשלטון ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.[10]
לאחר עליית הנאצים לשלטון היו מעשי פוגרומים ביהודים, ויהודים פוטרו מעבודתם. ב-9 במרץ 1933, התרחשו פרעות ביהודי ברלין. ב-11 במרץ 1933, התפרצו אנשי האס אה (פלוגות הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בברסלאו (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש היו פרעות ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה.
עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג. חוקים אלו כללו בין היתר את "חוק אזרחי הרייך" - רק בני אדם ממוצא גרמני הם אזרחי הרייך ורק להם זכויות פוליטיות מלאות; ואת "חוק ההגנה על הדם הגרמני ועל הכבוד הגרמני" - אסורים נישואים או יחסי מין בין גרמנים ליהודים. הסעיפים לחוק זה כללו הגדרת "מיהו יהודי": מי שלפחות שלושה מהורי הוריו היו יהודים, או מי שרק שניים מהורי הוריו היו יהודים, והוא עצמו בן דת-משה, או נשוי ליהודי. במרץ 1938 סיפחה גרמניה את אוסטריה ומיד לאחר הסיפוח החלו הנאצים לרדוף גם את יהודי אוסטריה שמנו כ-185 אלף נפש. באוגוסט 1938 חוקק חוק "שינוי השמות": כל גבר יהודי חויב להוסיף לשמו 'ישראל', וכל אשה 'שרה'. באותו החודש הוקמה גם הלשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה שבראשה עמד אדולף אייכמן שהפעילה אמצעים ברוטליים במטרה לגרש יהודים מאוסטריה.
ב-28 באוקטובר 1938, החל מאסר יהודים בעלי אזרחות פולנית, ותוך ימים מעטים הועברו שבעה-עשר אלף יהודים לגבול גרמניה-פולין. שלטונות פולין סירבו לקבלם והם רוכזו בתנאים קשים בעיירות גבול (ראו גירוש זבונשין). השלטונות הנאצים הבינו שמטרתם, פינוי הרייך מיהודים, לא תושג באמצעים חוקיים בלבד. הם אירגנו את "ליל הבדולח" 9-10 בנובמבר 1938, אשר כונה כך בגלל הזגוגיות הרבות שנופצו באותו לילה - בכל רחבי גרמניה נופצו חלונות של בתים ועסקים יהודיים, מאתיים חמישים בתי-כנסת נשרפו, יהודים הוכו, נשדדו, ועשרות נרצחו. בנוסף שלושים אלף יהודים נשלחו למחנות ריכוז.
כבר בשנת 1934 הוקם מחנה הריכוז הראשון בדכאו שייעודו הראשוני היה לכלוא פעילים פוליטיים גרמנים קומוניסטים, סוציאליסטים וליברלים שנחשבו מתנגדי המשטר. מחנות ריכוז נוספים הוקמו והם החלו למלא תפקידים נוספים כמו כליאת הומוסקסואלים, על אף שמספר בכירים נאצים היו כאלה בעצמם. בסוף שנות השלושים נערכו ניסויים בנכים, חולי נפש ואוטיסטים. תוכנית T4 - אותנסיה לחיסולם הראתה לראשונה את האכזריות והשיטתיות שבהן פעלו הנאצים, והם הפיקו ממנה לקחים רבים ששימשו אותם בפתרון הסופי."
תראו לי דבר אחד שאנחנו בחברה הישראלית היהודית קרובים אליו.