רוי האדום כתב:
בקשר למשפט הראשון שלך , כנראה ראינו אנשים אחרים ,אני דווקא ראיתי מהניסיון שלי שהישראלים הם קלי הדעת , הם חסרי הרצינות , הם בוודאי אגרסיבים יותר , וחושבים שמגיע להם יותר , חושבים שהם יודעים יותר מכולם , שגם אלה תכונות ילדותיות .
דבר שני , אני בוודאי לא מזלזל במי שהולך להלחם בגיל 18 ומסכן את החיים שלו , אולי זה מעציב אותי שזה המקום שאני חי בו ושחצי מהאוכלוסיה פה סובלת מפוסט טראומה ובכלל לא מודעת לזה , אני לעולם לא אזלזל במי שעושה מה שהוא מאמין בו ועוד מוכן להקריב למען זה את החיים שלו , פשוט אל תגיד שעשית את זה בשבילי , עשית את זה בשבילך ופעלת לפי מערכת הערכים שלך .אני לא חלק מהמשוואה הזאת ולכן אמרתי שלא תקבל ממני תודה עז זה שהיית לוחם .
ובעיניין האנוכיות , אין לי דרך להגן על עצמי פה מפני שברור לי איך זה נראה ,אבל אני אומר לך שלא חשבתי ברגע השחרור " וואלה , שהפראיירים האחרים יעשו בשבילי את העבודה " , זה היה יותר בכיוון שאני לא אעשה משהו שאני לא מאמין בו , למרות שזה מקובל וזה החוק , ואני מוכן לשלם את המחיר בגלל ההחלטה שלי .
תבדיל בין התנהגות של אנשים שפורקים לחץ של 3 שנים ואיך הם כשהם מפסיקים.
אמריקאים בני 20 מתנהגים כמו ישראלים בני 13, אבל זה ויכוח מיותר. אפשר שלא נסכים על זה.
לגבי הצבא הפיני שהזכיר אמיר, ממש אחלה דוגמה. באמת. אין לי מאיפה להתחיל לתאר את ההבדלים.
סבתא של הפועל, אני ראיתי הרבה אנשים שטענו שהצבא ערער את מצבם הנפשי, חלקם מקרוב מאוד מאוד אפילו, אני יכול לומר בודאות שהצבא רק שחרר מה שהיה קיים. לא המציא יש מאין. להאשים את הצבא במצב הנפשי שלך זה קרצת בריחה מאחריות (פרט למצבים של הלם קרב.. את זה אתה יכול לקבל רק בצבא).
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
