קלדרון כתב:
האם בימינו להיות ימני = להיות אינפנטיל ? (אינפנטיל בפירושו המילולי - ילדותי).
הויכוחים עם הימני החדש הוא הימני הערסי (גזען, פאשיסט, כוחני כלפי החלש, מזלזל בהשכלה, מזלזל בערכי חופש ושיויון ומעל הכל שונא את כל מי שלא חושב בדיוק כמוהו) מסתימים בשתי טענות קבועות - "אז למה הם כן" ? "לא טוב לך לך לסוריה/מצרים/איראן".
טיעונים שאדם בוגר נוטש אותם אי שם בין הגן לכיתה ד בליווי התשובות האלמותיות "ואם כולם יקפצו מהגג אז גם אתה תקפוץ" ו "יש ילדים בהודו שאין להם מה לאכול".
בכל פעם שמציבים ראי מול הימין החדש התשובות חוזרות על עצמן -"למה לערבים מותר ולנו לא" (קריאות גזעניות, שנאת האחר, לינץ'...) .
ו"אם לא טוב לכם פה לכו לסוריה ", שזו אגב התשובה המשעשעת מכולן מכיון שבחוסר מודעות מוחלט הם מודים שההשוואה היחידה שתוציא את ישראל שלהם טוב יותר היא עם המדינות החשוכות מכולן.
הבעיה הגדולה היא שהשיח הימני ערסי הפך ממיעוט קולני לרוב וכמובן שכל מי שחושב אחרת הוא מייד אויב המדינה.
צירוף של בערות, גזענות וקמצוץ קשקושים דתים כצידוק מוסרי להיות חלאה הוא מתכון בטוח לחורבן.
אם המגמה הזו תמשיך התשובה על "יותר טוב בסוריה ?" לא תהיה חד משמעית כמו היום.
כמו שהשמאל הקלאסי הישראלי הצטמצם עד כמעט שנעלם (רובו התמרכז לקדימה ומיעוטו גלש לשוליים ההזויים לטעמי), כך גם הימין הקלאסי הרוויזיוניסטי, זה של ז'בוטינסקי, זה של ההוד וההדר, זה האינטלקטואלי, כמעט ולא קיים עוד. את מקומו תפס הימין הלאומני-דתי המשיחי, ובעיקר הימין הערסי המתלהם של ההמון הנבער.