פורום השדים האדומים

"לפתע פתאום הסתכלתי על השור. בעיניו היתה התמימות הזאת שמאפיינת את כל בעלי החיים. הוא התבונן בי במבט מתחנן. זה היה כמו זעקה לצדק עמוק פנימה בליבי שלי, קשה להסביר, כמו תפילה לפני הוצאתו להורג. הרגשתי כמו הזבל הכי נוראי בעולם."

”And suddenly, I looked at the bull. He had this innocence that all animals have in their eyes, and he looked at me with this pleading. It was like a cry for justice, deep down inside of me. I describe it as being like a prayer – because if one confesses, it is hoped, that one is forgiven. I felt like the worst shit on earth.”




בתמונה אלווארו מונרה, ברגע שנעצר קפוא, כשהבין את האכזריות במלחמת השוורים שהיה שותף לה. באותו רגע הוא קרס, מבין את חוסר הצדק כלפי הייצור החי, ומאז הפך לאחד המתנגדים המילטנטים נגד מלחמות שוורים ומהפעילים הבולטים באמריקה הלטינית למען זכויות בעלי החיים.


אלווארו מונרה לפני:



ואחרי:

כל פעם שאני שומע על שור שהרג/פצע אחד מאלה אני כל כך שמח !!!
שמח שהאיש הבין את הטעות ושילם עליה(!) ועכשיו מנסה לשנות את זה.
מוות לכל המתעללים בבעלי חיים!

מדהים

מדהים!



רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, שימש כנשיא יהודה במחצית השנייה של המאה השנייה.
במקומות שונים מסופר שידע מכאובים רבים, ושעברו עליו שלוש עשרה שנים קשות, שבהן התייסר מכאבי שיניים טורדניים.

מדוע נגזרו עליו ייסורים קשים כאלה?

עגל אחד שהוליכו אותו לשחיטה, נתלה ראשו בתוך בגדו של רבי יהודה ובכה.
אמר רבי יהודה לעגל: לכך נוצרת [כלומר, נוצרת כדי שבני-אדם יאכלו את בשרך].
אמרו [משמים]: הואיל ואינו מרחם - שיבואו עליו ייסורים.

יום אחד הייתה שפחתו של רבי מטאטאה את הבית והיו מונחים שם גורי חולדות והייתה מטאטאה אותם.
אמר לה: הניחי להם
אמרו [משמים]: הואיל ומרחם - נרחם עליו.
ופסקו כאבי השיניים שלו.

(תלמוד בבלי בבא מציעא)

"מלחמת" שוורים זה אחד הדברים האכזריים שהעולם הזה ידע לבעלי החיים.
שהייתי בספרד הסביר לי מישהו מה עושים להם שם:
קודם כל השור מקבל חומר חזק למטשטש אותו לגמרי - אחרת לאדם מולו אין שום סיכוי
לאחר מכן על מנת שהשור לא ירדם באמצע ה"קרב" - שמים לו חומר שורף בפרסות\רגליים על מנת שלא יהיה רגוע ויבלבל אותו ויגרום לו אי שקט, לנטרל קצת את חומר הטשטוש.
לאחר מכן שמים להם מאין שעווה בעיניים על מנת שלא יראו טוב.
בסוף בא בן זונה קוקסינל ושהשור כבר במצב רעוע ה"קרב מתחיל. השור מתחיל לחטוף חרבות קטנות שמקיזות לו דם וננעצות בגופו כמו קרס, כל חרב קטנה כזאת גורמת לכאב,טשטוש ועייפות השור. לאט לאט כמות הדם והחרבות מספיקות בשביל לגרום לשור כמעט להתמוטט. עכשיו "לוחם" השוורים מגיע עם חרב גדולה, ובשביל לקבל את מירב הכבוד הוא צריך לנעוץ אותה ולבתק את הגולגולת מהצוואר בפעם אחת. אם הוא לא מצליח מגיע אדם אחר שמחסל את השור סופית.
לוחמי השוורים בספרד הם נחשבים לסלבים מהדרג הגבוה ביותר, גם סכומי הכסף שהמפורסמים בהם עושים הם מהגבוהים ביותר.
נכון שאי אפשר לשפוט תרבות, אבל שכל פעם שאחד מהם נפצע קשה א מת, שאיכשהו השור הצליח למרות מצבו ההתחלתי הרעוע, יש לי חיוך ענק על הפנים.
אאל"ט זה לא חוקי כבר בכל ספרד, גם במדריד. בברצולנה אני יודע בוודאות זה כבר לא חוקי.

והאיש הזה פשוט עצום, התמונה שהעלת אחד הענקיות שהעולם הזה הביא בחיי.

זה אכן אכזרי, אבל אני לא רואה שום הבדל בין זה לבין:
א. לאכול חיות
ב. ללבוש חיות
ג. לגדל חיות בשבי בשביל ביצים/חלב וכו'

ובקיצור, האשכול הזה מזכיר לי חיה מסוג אחר:

אם אתה לא רואה את ההבדל בין להרוג חיות בתור שעשוע והצגה לבין סיפוק של צרכי קיום בסיסיים - יש פה בעיה, וכדי לטפל בה צריך הכשרה מקצועית די ארוכה. באמת.

כמובן שהייתי מוציא מהמשוואה גם את ללבוש חיות (ואני מדבר על פרוות. לא כל כך על תוצרי לוואי של תעשיית הבשר, כמו עור של פרה). ועדיין, אני מסכים שיש בעייתיות גם עם תעשיית הבשר, הביצים והחלב.

יחד עם זאת, אי אפשר להשוות את הלגיטימציה (הגם מוטלת בספק) של אכילת בשר וביצים, ללגיטימציה של השתעשעות סדיסטית בסבלן של חיות בארנה.

אי אפשר להשוות, ולו בגלל הצידוק או חוסר הצידוק. אי אפשר להשוות, ולו בגלל היצר - בראשון מדובר על סיפוק יצר ההזנה (גם אם אפשר להיות צמחוניים, ואין ספק שגם פה יש אלמנט תרבותי חזק. בארגנטינה או בארה"ב אוכלים כנראה פי מאה בשר, בממוצע לנפש, מאשר בהודו או בסין). בשני מדובר בסיפוק היצר הסדיסטי נטו. סיפוק היצר הסדיסטי נטו. ולזה אין שום הצדקה תרבותית או ווטאבר.




אפשר לשפוט תרבות. תרבות שמבוססת על רצח, הרג, גזענות או התעללות מתוך סאדיזם נטו בבעלי חיים אי אפשר, פשוט אי אפשר להצדיק. גם לפוסט מודרניזם הליברלי הזה יש גבול.

זה שאני משוגע שצריך טיפול פסיכיאטרי (אם לא אשפוז כפוי), ואתה גאון הדור שתפקידו ללמד ולחנך פה את כולם - זה לא דבר חדש וכולם יודעים זאת.
אבל עם כמה שאתה חכם ואני טיפש, אם אתה חושב שאי אפשר לספק את צרכי הקיום הבסיסיים של האדם (אוכל ולבוש) בלי להרוג חיות - אז פה גם הכשרה מקצועית ארוכה לא תעזור.

תהיה חזק

אני זואופיל למישהו יש בעיה?

ובספורט ידיעות היום,מביאים כתבה "רומנטית" לכבוד יום האישה הבינלאומי,על לוחמת שוורים "גיבורה".

אני מודע לזה שאפשר למלא פחות או יותר כל צורך אנושי בלי להרוג חיות, או לפחות בלי להתאכזר אליהן.
אמנם לאחרונה חזרתי לאכול בשר מדי פעם, אבל מזה שנים אני לא אוכל מוצרים מן החי (מלבד כאמור מעט בשר לאחרונה).
וגם אם הייתי גדול אוכלי הסטייקים, עדיין הייתי חושב שיש הבדל בין להתאכזר לפרה כדי לאכול אותה לבין להתאכזר לשור כדי להתענג על המראות האכזריים.

(ולא צריך לקחת כל כך קשה כל הלצה או מטבע לשון שמישהו משתמש בה בפורום באינטרנט, but i guess u already know that)

בפרספקטיבה שלך, להרוג חיה בשביל אוכל זה יותר חמור מאשר להרוג אותה בשביל עניין בחיים.
אם תשאל ספרדי, שזו התרבות שהוא גדל עליה, אולי הוא יגיד לך שמבחינתו הדבר השני יותר חשוב מהראשון. אל תשפוט תרבויות אחרות וזה.

ואל תדאג, שום דבר לא נלקח קשה. בטח לא אחרי 15 שנה בפורום הזה על גילגוליו השונים.

לא הצעתי לתת להם עונש, רק אמרתי שיש בזה מימד שאין בהתעללות בבעלי חיים לצורך הפקת מזון, ושהמימד הנוסף הזה לא מוצא חן בעיניי.

א. כן לשפוט תרבויות וזה. כבר הבעתי את עמדתי בעניין למעלה.
ב. לפי טענתך אין הבדל בין מי שקונה חבילת נקניקיות קפואות בסופר, לבין מי שנניח, מגדל כלב, מתעלל בו באופן הכי סדיסטי שיש, הורג אותו לאט לאט תוך הקזת דם ותוך כדי שעות רבות של גסיסה איטית, תוך שהוא נהנה מזה ומקבל אורגזמה של סיפוק היצר הסדיסטי שבו כי זה ה"עניין שלו בחיים", ואז מבתר את הבשר וצולה על האש.
עניין תרבותי, לא?

1. "השימוש" היחיד של השוורים שמגדלים כיום לקרבות הוא זה : מלחמת שוורים. ביום בו הקרבות יפסקו, לא יהיה מה לעשות עם החיות. לא מתאימות לעבודות שדה או למאכל או לרביה.
2. בעלי חיים למזון: אפשר להתקיים בלי לאכול בשר. הבן האדם מקריב חיות מתוך בחירה (לפחות בעולם המערבי).

דיי צבוע זה מצבע. לא צבוע החיה

צבועים (החיה)

נו באמת.
נניח ואתה לא אוכל בשר. חסה כן?
על מנת לייצר חסה חורשים קודם שטח שהיה בעבר טבעי והורסים את כל בית הגידול שהיה שם. הקיפוד והנחש והחיפושית מאבדים את שטח המחייה שלהם, חרקים מאבדים את המזון שלהם, הטורפים של החרקים מאבדים את מזונם וכן הלאה. השדה המרוסס יגרום לארנבות שאולי יכלו ליצור שם בית גידול מוות בסבל איטי ומתמשך, הבז שיצוד את העכבר הגוסס, או השועל והתן שיאכלו את נבלתם המורעלת יורעלו, וכך הלאה.
השאלה שמעניינת היא היכן מתים יותר בעלי חיים ונגרם יותר נזק לטבע. כאן מדובר על בעל חיים אחד שנהרג, לעומת הרבה יותר בעלי חיים שמודברים ומתים בשדה צימחוני בחקלאות המתועשת בשביל לספק כמות דומה של מזון. נכון שלא כל בעלי החיים גדלים ככה, אבל דוגמה זו באה להמחיש שצימצום הרג אינו דווקא צימחונות.


איך אדם שבילה כ"כ הרבה בדרום אמריקה יכול שלא להתענג על מטעמי הבשר...

איך אתה לא מבין את ההבדל הפשוט בין הריגת חיות לשם אוכל לבין הריגת חיות לשם השעשוע?

איך כ-ל - ז-ה מצדיק את ההתעללות הסדיסטית ב"בעל החיים האחד" הזה, שלא "נהרג", אלא מתעללים בו עד שנרצח, ולקול תשואות ההמון בארנה גדושה קהל של רבבות?

אני כבר לא מדבר על נזק לעולם החי וזה, ולא על שמירת טבע, אני סתם מדבר על מוסר פשוט. סתם שמירה על צלם אנוש. "תרבות" לאומית שמושתתת על הרג סדיסטי של בעלי חיים ועל התעללות ביצורים חסרי ישע למען הפאן, היא תרבות קלוקלת שעדיף שתיכחד.

חחחח מה אתה רוצה ממנו?

תקרא את מה שהוא כתב עוד פעם....

כשזה נוגע לבעלי חיים ובעלי 4 רגליים בפרט פרנק לא רואה בעיניים.
ראוי לפרח.

א. לא מצדיק
ב. לא התכוונתי למלחמת שוורים אלא לטענה הטיפשית נגד אכילת בשר.

אולי אני טיפש אבל אני לא מבין למה התכוונת בתמונה