אני חשבתי שהצעת תיאוריה שהתפטיר עצמו מתחבר,לאחר היווצרתו, לאיזשהו מוח שהוא המעבד לכל הנתונים שהתפטיר מקבל. זאת אומרת שיש לנו את הפטרייה- שיוצרת את התפטיר- שיוצר את אותו ה"מוח",שמאגד את כל הנתונים שזורמים בתפטיר. הטעות הייתה אצלי
אז שוב אני חוזר לזה שבעצם לא אמרת כלום והתיאוריה שהעלתה זו התיאוריה שהועלתה בכתבה
ציטוט:
מה מתרחש בקורים האלה?
"בתחילת שנות התשעים עלה לראשונה הרעיון שרשת הקורים הזאת לא רק מעבירה מזון וכימיקלים, היא גם רשת תקשורת חכמה ולומדת. כשמתבוננים אפילו בדגימות קטנות של הרשת הזאת, מזהים מיד תבנית מוכרת. כשמתפרסמים מדי פעם מיפויים גרפיים של שרתי האינטרנט, הם נראים בדיוק ככה. זה מסועף באופן בלתי נתפס, ואם ענף אחד נשבר הוא מוחלף במהירות בהצטלבות של צמתים אחרים. צמתים באזורים אסטרטגיים, שמהנדסי אינטרנט אולי יכנו נקודות חמות, הופכים עם הזמן לגדולים יותר, על חשבון מקומות שאין בהם פעילות.
"יש לקורים האלה יכולות חישה פרימיטיביות", ממשיך סטמץ, "וכל קור יכול להעביר אינפורמציה לכל הרשת. כשכמות גדולה של אשפה אורגנית נזרקת באזור מסוים, אנחנו רואים שינוי בתמהיל הפטריות שצמחו גם באזורים אחרים לגמרי של הרשת. וכמו באינטרנט, אין 'שרת מרכזי'. כל קור הוא עצמאי, המידע שהוא אוסף יכול לעבור אל הרשת בכל נתיב. זאת מחשבה די מדהימה שהמודל הבסיסי של האינטרנט היה פה כל הזמן, מהימים הראשונים של כדור הארץ, ורק הסתתר באדמה. אגב, הרשת עצמה יכולה לגדול, פחות או יותר, עד אינסוף. לאחרונה נמצאה במישיגן פטרייה יחידה שהתפשטה על פני שטח של 9 קמ"ר מתחת לפני האדמה. מעריכים שהיא חיה שם כבר 2,000 שנה".