הבן של רונית כתב:
בשעה טובה ומוצלחת, הצלחתי להתגבר על הטכנופוביה שלקיתי בה בכל פעם בה ניסיתי להבין כיצד מורידים דיסקים מהאינטרנט. כל זה מוביל אותי ליצירת אוסף דיסקים על המחשב
הייתי שמח לקרוא כאן את שלושת הדיסקים שלדעתכם הספרייה המוזיקלית לא שלמה בלעדיהם.
אני מדבר רק על דיסקים לועזיים. עברי אני לא מוריד מהאינטרנט.
עולם המוזיקה הוירטואלי (החוקי או הלא חוקי) נפתח לפניך, עולם ומלואו של אלפי ורבבות יצירות מוזיקליות נפרש לפניך, ואתה מבקש להגביל אותנו לכדי שלושה אלבומים?!!
אני, ביום שהתחלתי להוריד מוזיקה מהאינטרנט, התחלתי פשוט להוריד בלי הכרה - מכל הבא ליד. לא עוד שעות של האזנות בחנויות תקליטים עד שמחליטים איזה דיסק לקנות ב-69 ש"ח העלובים שמצויים לך בארנק.
מה גם שאין דבר כזה "שלושת הדיסקים הכי טובים בעיניכם". אני, כל יום מגלה (או נזכר) בדבר חדש, וממליך מלכים על ימין ועל שמאל. זה היופי בעולם הדמוקרטי של המוזיקה.
הנה, רק אתמול חזרתי ונזכרתי ב-The Lamb Lies Down on Broadway של ג'נסיס, ואם היית שואל אותי אתמול הייתי נשבע לך בכל היקר לי שמדובר באלבום הגאוני של כל הזמנים.
אבל זה היה אתמול. ואתמול חלף. (עדיין, אחרי אולי עשור וחצי שלא האזנתי לאלבום הזה, אני עדיין חושב שמדובר באלבום מופתי).
ובכל זאת, בכל הדמוקרטיה הפתוחה הזאת של המוזיקה שנפרשת לפנינו, יש בכל זאת שלושה מלכים שחיי אינם חיים בלעדיהם. שלושה אלילים שאני לא יכול לדמיין את עצמי שורד חודש שלם בלעדיהם. השלושה (לפי סדר אקראי) הם: ניל יאנג, לו ריד עם וולווט אנדרגראונד, לו ריד בלי וולווט אנדרגראונד, דיוויד בואי, בוב דילן, ביטלס, סטונס, פינק פלויד, סמית'ס, טלוויז'ן, סוניק יות', בוב מארלי, רדיוהד ופיקסיז.
עריכה: אה, וביסטי בויז.
אה, וגרנדדי. שריטה אישית שלי.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
