עברנו את פורים ואנחנו מנסיים להתאושש מהשמחה ומההאנג אובר שעברנו וחוזרים למסלול פרשת השבוע והשבוע אנחנו בפרשת שמיני(לא קשור להוא ממכבי) פרשה מיוחדת מאוד שמדברת על התגלות השכינה ביום השמיני שהושלם המשכן. מדברת על מות בני אהרון בכלות הנפש בתשוקה אדירה לבורא ובסוף על מאכלות מותרים ומאכלות אסורים.
אני רוצה לגעת בנושא האכילה אבל רק לפני נאמר על אהרון הכהן כמה דברים ידוע שאהרון הכהן היה רודף שלום,אוהב שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה(חב"דניק אמיתי) אבל לדעתי מה שבאמת הראה על הגדולה שלו זה דווקא נמצא בפרשה הזאת.
אחרי שבניו נדב ואביהוא מתו במשכן לפני השכינה כתוב בפסוק קודם כל הפסוק על גילוי השכינה "ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם"
"ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימותו לפני יהוה, "ויאמר משה אל אהרון הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרון"
"וידם אהרון" זאת המעלה הכי גדולה של הביטול שאפשר להגיע אליה לפעמים אנחנו לא מבינים למה נופלים עלינו אסונות כאלה למשל כמו באיתמר ויש כאלה שחשים שהם צריכים לתרץ לכל העולם סיבות למה הקב"ה פועל ככה. אך המעלה הכי גדולה זה "וידם אהרון" כי אהרון מבין ויודע שיש פה משהו הרבה יותר גדול ממה שאנחנו יכולים לתפוס בחושינו המצומצמים ופשוט שותק.לפעמים לא צריך להגיד כלום פשוט לקבל ולהבין שהכל זה לטובה.
מאכלות אסורות כתוב בפרשה "וידבר ה' אל משה ואהרון לאמר אלהם דברו אל בני ישראל לאמר:"זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ"
רשום בקהלת "זה לעומת זה עשה האלוקים" ומפורש על זה בזוהר הקדוש פרשת שמיני "ר שמעון אמר כלל הכל הוא כי כמו שיש עשר ספירות האמונה למעלה כך יש עשר ספירות דכשפים טמאים למטה וכל מה שיש בארץ מהם אחוזים בצד זה ומהם אחוזים בצד אחר והתיר לנו הכתוב אותם בעלי חיים הנאחזים בצד העשר ספירות של קדושה ואסר לנו כל בעלי החיים הנאחזים בצד עשר ספירות של טומאה."
לכל דבר בעולם יש שורש רוחני כל החכמה זה לנהוג בהתאם יש מאכלות כשרות ויש אסורות כשרות יש להן את הטבע הטוב תכונות טובות המשכה של אור בצורה נכונה. האסורים השורש שלהם במרכבה הטמאה.
כתוב על המאכלות האסורות בגמרא(מסכת יומא) כל הפסוק בתורה "ונטמתם בם" מפרשת הגמרא "ונטמתם בם אל תקרי נטמתם אלא ונטמטם"
כלומר שנהייתם אטומים ושזה סותם את צינורות הלב.צינורות הלב מובילים חמצן לכל הגוף ומאכלות אסורים סותמים את מעבר החמצן גם בגשמי ובעיקר ברוחני. ועוד כתוב בזוהר "בוא וראה כל מי שאוכל מאכלות אסורים מתדבק בצד האחר ומתעב נפשו וגופו ורוח הטומאה שורה עליו ומראה עצמו שאין לו חלק באל-עליון ואינו בה מהצד לו ואינו דבוק בו"
איך קשור מאכלות מותרים ואסורים לדבר נעלה כמו "היום השמיני" שדיברנו עליו בתחילת הפרשה?
טבע גופנו זה להתאוות לחטא למה שאסור.הגוף מקולקל ולכן צריך לפעול מעל הגוף צריך להגיע להשראת השכינה בגוף כמו במשכן. בשביל להשרות את השכינה בגוף צריך לטהר אותו ולזכך אותו. כל דבר צריך לאכול בקדושה באכילה איטית בלעיסה טובה של האוכל וכמובן במחשבה שהאוכל הזה הולך לטהר אותי ולזכך אותי לעבודת הבורא. וככה אפשר לקבל את האור האלוקי ומי שבוחר הפוך יכול להיות מוטרד משאלה מדעית או משהו כזה שמהווה תירוץ לזה שהוא לא עובד את הבורא ופשוט להעביר 70-80 שנה בלי לגעת בתכלית שלו ובמה שהוא באמת אמור לעשות בקדנציה שלו בעולם הזה. כל האמונה וכל העניינים הכי עיקריים של עבודת ה' מתחיל מהאכילה.
אז ב"ה עוד מעט כבר נזכה לסעודתו של משיח עם שור הבר ולויתן ויין המשומר.
ועד אז שבת שלום ומבורך לכם ולכל בני משפחותיכם.
_________________ "כה אמר ה',זכרתי לך חסד נעורייך,אהבת כלולותיך,לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
"העצבות נועלת שערי שמיים,התפילה פותחת שערי שמיים והשמחה בכוחה לשבור חומות"(הבעש"ט)
|