|
יצא לי לחשוב על זה, ובאופן מוזר זה תמיד התקבל באופן ברור מאליו ומעולם לא נתקלתי בהסבר/ניתוח:
המדינות בהן אותן אגודות ספורט מעמידות קבוצות במספר ענפים שונים, לרוב כמובן ענפי כדור, הן אך ורק (?) המדינות של דרום אירופה-אגן הים התיכון-חבל הבלקן: ספרד, יוון, הגוש היוגוסלבי לשעבר, טורקיה, ישראל (בולטת בהיעדרותה איטליה). כלומר מדינות שהן לרוב בלתי יציבות ומפולגות עם מזג "תוסס" ופוליטיזציה מובהקת.
מאפיין כולל לדעתי במדינות האלו הוא שיש באופי האהדה לקבוצות איזה מעין מרכיב שבטי ופנאטי, משהו פמיליארי ומשפחתי שקשור גם לזהות, ומבנה האגודות האלו שמתחרות בענפים שונים זה חלק מכך. לאחרונה נתקלתי בסרטון מדהים של משחק כדורעף נשים של פנאתינייקוס, שהאולטראס שלהם פוצץ את האולם וכמעט העיף את הגג לשמיים, וזה כאמור בפאקינג משחק כדורעף נשים. לדעתי דוגמא שדי ממחישה זאת יפה.
היסטורית אלו גם רוב המדינות בהן הכדורסל האירופאי מצליח, בניגוד לכדורגל שם ההגמוניה המסורתית היא של המדינות המבוססות והליברליות של צפון אירופה (כאמור איטליה סותרת פה את הכל, וגם ספרד במקרה של הכדורגל).
בישראל זה כמובן הגיע מהתנועות הציוניות הפוליטיות שהוקמו בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, ואני מניח שזה גם הסיפור במדינות השכנות, אבל לנו בניגוד אליהם יש עוד משהו שהוא לדעתי סטרטאפ עולמי - להפועל, מכבי ובית"ר יש שלוחות שונות ברחבי הארץ (ואגב אוף טופיק - הסיבה שתמיד היו פחות אגודות של בית"ר ברמות המקצועיות זה מכיוון שתנועת חרות היתה אופוזיציית אנדרדוג מוחלשת בעשורים הראשונים לקום המדינה ובעצם עוד קודם ולכן, וההפך לגבי מפא"י ולכן הפועל עד היום הם הכי נפוצים כמותית?).
יש פה איזה היסטוריון/סוציולוג שיודע לנתח זאת יותר לעומק ולנמק מדוע העניין הזה הוא גיאוגרפי באופן מובהק?
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
