פורום השדים האדומים

נלחמים למען השם

גרוזיה דורשת מישראל: תקראו לנו גאורגיה

מאת לילי גלילי

מאז שנכנס לתפקידו בישראל לפני כחודשיים, יצא שגריר גרוזיה, לאשה ז'ווניה, למלחמה לא שגרתית: להחליף את השם העברי של מדינתו. במכתב ששלח באחרונה לאקדמיה הישראלית ללשון, מבקש השגריר להציע את החלופה הנכונה לשם "גרוזיה". במכתב, המלווה בעמודים מן האנציקלופדיה העברית, מוכיח ז'ווניה כי עד שנות ה-70 היה בשימוש בישראל השם "גאורגיה", אם כי גם השם "גורג'יה" נמצא במקורות עבריים.

גרוזיה הוא שמה של המדינה ברוסית בלבד, והוא נמצא היום בשימוש בשלוש מדינות בלבד: רוסיה, יפאן וישראל. בשאר מדינות העולם, מקובל השם "ג'ורג'יה" או "גאורגיה", כפי שהיה מקובל גם בישראל עד שנות ה-70. את השם "גרוזיה" הביאו עמם לישראל העולים שהגיעו בשנות ה-70, כאשר גרוזיה היתה חלק מבריה"מ, והוא השתרש מאז. בשפה הגרוזינית שמה של המדינה שונה בינתיים לחלוטין, והיא מכונה בפי יושביה "סקרטוולו".

את ניסוי הכלים הראשון של השימוש בשם הישן-חדש עושה ז'ווניה דווקא עם חברת הסלולר "אורנג'", שצפויה לחדול השבוע מן השימוש בשם "גרוזיה" ולהחליפו בשם "גאורגיה". במשאל שערכה החברה בקרב יוצאי גרוזיה הוצגו בפניהם החלופות, ורובם העדיפו רובם את השם "גאורגיה" על פני "ג'ורג'יה" ו"גורג'יה".

בשיחה עם "הארץ", הסביר ז'ווניה שהוא רואה בהיצמדות לשם "גרוזיה" עיוות הסטורי, שיש לו השלכות בעייתיות במיוחד דווקא בישראל. "אנחנו לא מבקשים לשנות את שמה של המדינה, אלא לחזור לשם ההסטורי שהיה מקובל גם בשפה העברית", מדגיש ז'ווניה, הדובר בעצמו עברית רהוטה.

"שינוי השם בישראל בשנות ה-70 מנתק באופן מלאכותי רצף היסטורי שכמו מוחק מן ההסטוריה את נוכחותם של הגאורגים בארץ הקודש על פני אלפי שנים. גם אלו שיודעים שבין המאה העשירית למאה ה-15 היו הגאורגים הקהילה הכי חזקה בארץ הקודש, לא בהכרח מקשרים אותם עם הגרוזינים של היום. כבר מן המאה הרביעית לספירה היתה נוכחות גאורגית בולטת בארץ הקודש, ובשיאה הגיעה לכך שהכפרים מלחה וקטמון (היום שכונות בירושלים), כמו גם 30 מנזרים, היו שייכים לגאורגים. השימוש בכינוי 'גרוזינים' במקום 'גאורגים' מנתק את הרצף הזה, החשוב לעמנו במיוחד".

החשוב שבין המנזרים הגרוזיניים היה זה בעמק המצלבה בירושלים, בו התגורר במאה ה-11 המשורר הגרוזיני הנודע שוטא רוסטוולי, מחברו של האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר". היום, שייך מנזר זה ליוונים אורתודוקסים, ולאחרונה הושחת בו ציור הקיר היחיד בעולם של דיוקנו של רוסטוולי.

גם מנזר טרה-סנטה הפרנציסקני שבמרכז ירושלים היה בעבר בבעלות גרוזינית. בכתבים הפרנציסקניים מסופר שכשביקשו מן הגאורגים לקבל לבעלותם את המנזר, נימקו זאת בכך שבשל ריבוי המנזרים בידי הגאורגים בארץ הקודש לא יהיה זה עבורם הפסד גדול. כעת, לאחר שאיבדו הגאורגים את רכושם ומעמדם באזור, השבת השם היא לפחות בבחינת "החזרת עטרה ליושנה".

"אנחנו בהחלט רוצים לחזור לשימוש בשם גאורגיה - או גורג'יה, כפי שמופיע במקורות עבריים אחרים - כי לא נעלמנו; אנחנו כאן", אומר השגריר. לשאלה אם הבקשה לחזור לשם המקורי נובעת גם מהריבוי המצער של "בדיחות גרוזינים" בישראל, משיב ז'ווניה: "הדימוי הוא עניינה הפנימי של ישראל, ולא מענייננו". במשרד החוץ אמרו בתגובה, כי מן הרגע בו תתקבל במשרד בקשה רשמית לחדול מן השימוש בשם גרוזיה ולהחליפו בשם עליו יוחלט, הוא אכן יוחלף ברשומות וייכנס לשימוש. ז'ווניה מתכוון לפנות למשרד החוץ לאחר שיקבל מן האקדמיה ללשון מענה מקצועי.

שם חדש?

המדינה שבירתה היא טביליסי מכונה על ידי יושביה "סקרטוולו". בשאר העולם, מקובל השם "ג'ורגיה" או "גאורגיה". גם בעברית כונתה המדינה גאורגיה עד שנות ה-70. אך עם העליה מבריה"מ, התקבע בישראל השם גרוזיה - שם המדינה כשהיתה חלק מהאימפריה הסובייטית. לטענת השגריר בישראל, השם "גאורגיה" היה נהוג כאן במשך מאות שנים