https://www.blender.co.il/ציטוט:
תחום ההלוואות החברתיות, הוא תחום צעיר יחסית בארץ, אבל בהתחשב בתרבות הישראלית ובאווירה הכלכלית-חברתית של השנים האחרונות, קצת מפליא כיצד הוא לא התעורר עד היום. חברת בלנדר הישראלית, מבקשת להשלים את החסך הזה ולהציע זירה חדשנית להלוואות Peer to Peer, זירה שמהווה אפשרות "ווין ווין" עבור שני הצדדים: הלווים כמו גם המלווים.
המערכת האינטרנטית של בלנדר פונה הן ללווים והן למלווים, ובהיותה כזו היא למעשה חוסכת את העלות המורכבת של המערכת הבנקאית, ופועלת בצורה אוטומטית, אך עדיין בביטחון מלא עבור שני הצדדים. הלווים מצדם, נהנים מהאפשרות לקבל הלוואה זריזה של עד כ-30 אלף שקל, דרך המחשב והנייד ללא צורך לצאת מהבית, כאשר הם מתחרים מול לווים אחרים בגובה הריבית. יתרון שאינו מוכר בעולם הבנקאות. כך, הם יכולים ליהנות מתנאי ריבית טובים מאלה שמציעים הבנקים וגם חברות האשראי, וכאמור חוסכים את הסרבול הכרוך לא אחת במערכות אלה, של הגעה לסניף הבנק, או מפגש עם שליח.
המלווים, נהנים גם הם מתנאים אופטימליים לכספם. לדברי ד"ר גל אביב, שהקים את הפלטפורמה בהשראת מקבילותיה בעולם, עבור המלווים, מדובר באפיק אטרקטיבי במיוחד אשר מסתייע הודות לחלון הזדמנויות שנפתח במערכות המסורתיות: כידוע, הריבית שאנחנו יכולים לקבל כיום בבנק היא אפסית. הפלטפורמה האינטרנטית החדשה מאפשרת, לדברי אביב, לצמצם את פערי התיווך המסורתיים (סכומים אותם הבנק גורף אליו), כך שהמלווים באמצעות בלנדר, יוכלו ליהנות מריבית של כ-6% על כספם.
אביב סבור כי ההוכחה הטובה ביותר לכך שהשיטה "עוקפת הבנק" עובדת, היא המודל הפעיל בחו"ל, בחברות דוגמת Lending Club האמריקאית שהונפקה בבורסה של ניו-יורק בשבוע שעבר לאחר שנתנה מעל 5 מיליארד דולר בהלוואות. אשר בה ניכרת מעורבותם הגבוהה יחסית של חברות וגופים מוסדיים בקרב נותני הלוואות במקביל לאנשים פרטיים. או כמו באנגליה שם המדינה מעניקה תמריצי מס להשקעה בפלטפורמות כאלה. מהיכרות עם תהליכים דומים, לתחום החברתיות בישראל יש לאן לצמוח, גם בקהל הפרטי וגם המוסדי.
בבלנדר הבינו כי עליהם לספק למלווים ביטחון מריבי. לאור זאת פותחו מספר מנגנונים שמטרתם הגנה על כספי המלווים: בתחילת המסלול המלווה מעביר את סכום הכסף למערכת, המערכת מחלקת את כספו על פני הרבה הלוואות באופן אוטומטי תוך שמירה על פיזור ומקסום הריבית שהוא יקבל, ובכך מגדילה משמעותית את הביטחון שבהלוואה והרווחיות.
עקרון הגנה נוסף שמפעיל המנגנון של בלנדר, הוא הבקרה מול הלווים. סינון קפדני של מבקשי ההלוואות באמצעות מנגנון ייחודי, פרי פיתוחה של החברה, המאפשר להעניק מחד הלוואות דווקא לאותם לווים מצוינים המתקשים לעיתים לקבל הלוואה בבנק בשל ההגדרות המסורבלות והתנאים המגבילים, ומאידך למנכ"לי חברות שרוצים לקבל הלוואה מידית, בנוחות ובקלות, ללא צורך בפקסים, שליחים או הגעה לסניף. מנגנון הסינון מבוסס על הגדרות מדוקדקות של משתנים פיננסים וחברתיים.
בנוסף, הקימה בלנדר את קרן הבטחון שהינה קרן צוברת המגינה על נותני ההלוואה במקרה ואחד מיני רבים מהלווים מתקשה בתשלומים, הקרן מחזירה לנותן ההלוואה את כספו, בעוד החברה אחראית על הגביה מהלווה.
מאחורי בלנדר נמצאים, מלבד ד"ר גל אביב, עוד כמה שמות מוכרים, בעלי ניסיון רב בתחום העסקים והפיננסים, חלקם, אם זה מפתיע, הגיעו דווקא מהמערכת הבנקאית. יו"ר החברה הוא דורון אביב, יו"ר קבוצת אביב, הפועלת בתחום הבנייה. חבר דירקטוריון נוסף הוא גיורא עופר, מקרן להב, שכיהן בעבר במשך כעשור כמנכ"ל בנק דיסקונט.
"גם החסכונות והאשראי שלנו הינם מוצרי צריכה לכל דבר", מסכם אביב, "וכמו מוצרים רבים בישראל אנו משלמים עליהם היום מחיר מופרז. בלנדר מבקשת להביא את המהפכה האינטרנטית לאשראי וחסכון, כך שבעזרת בלנדר כל אזרח בישראל יוכל לקבל ריבית ראויה על חסכונותיו ואשראי זול ואמין בשקיפות, אמינות, ובלי בירוקרטיה".
מישהו מכיר?