פורום השדים האדומים

מודה שלא עקבתי אחר פעילותו הפרלמנטרית, אבל אהבתי בזמנו לקרוא את הטור שלו בידיעות.

יהי זכרו ברוך

מעניין מה היתה המילה האחרונה שלו.

אני מניח שכמו אצל רוב האנשים, משהו שנע בין חרררחררחררר ל-אעעעאעעעאעעע.

מחלה המטולוגית זה סרטן?

סרטן דם.

עצוב

יהיה זכרו ברוך.
לא היסכמתי עם רובם המכריע של דעותיו.
אהבתי לשמוע אותו ולקרוא אותו.

היה בנאדם לפני הכל. גם אם לא הסכמתי עם הדעות שלו. עדיף עשרות מונים על כל יתר חבריו למפלגה.

ובכלל, תמיד עצוב לראות אדם סה"כ לא מאד מבוגר שוקע עם המחלה הארורה הזו והופך לאבק תוך הרף עין.

אדם טוב שהלך לנו. יהי זכרו ברוך.

טקסט שכתב אורי אורבך:

"שבת בבוקר"/ מילים: תרצה אתר, לחן: יוני רכטר
(מתוך האלבום "פעם הייתי ילד" של אריק איינשטיין)
"שבת בבוקר יום יפה
אמא שותה עוד כוס קפה
אבא קורא המון עיתון
ולי יקנו המון בלון...
אפשר לקטוף פרחים
כאלה שלא אסור
ואפשר ללכת עד הגן
ולראות שהוא סגור"

פזמון הילדים היפה הזה מתנגן ברקע, צובט לב. שיר שמדבר לכל ילד תל אביבי, ולא רק לו. המילים מונחות כיהלומים בקופסתם, מילה-מילה, הברה-הברה, מדויקת ונוגעת.
השיר צובט גם בלבו של כל ילד דתי. דווקא משום שהוא לא מתכוון לפגוע, דווקא משום שהוא תם וטבעי כל כך. זהו שיר הילדים החילוני האולטימטיבי.
איזה ילד דתי יכול לשוט בסירה בשבת? תוהה הילד הדתי – זה מוקצה! זה אסור!
ומי בשבת קורא עיתון ושותה המון קפה? הלא בית הכנסת מחכה, קריאת התורה בעיצומה.
לקנות בלון? המון, אבל לא בשבת!
הילד הדתי שבתוכי שומע ומשתאה. "אפשר לקטוף פרחים/כאלה שלא אסור"? הרי אסור לקטוף פרחים בשבת.
פתאום מתגלה, שהשבת הטבעית והפשוטה כל כך של המשפחה החילונית, היא זרה ורחוקה למשפחה הדתית. שבת אסורה.
זה היום שבו השינוי באורחות החיים בין חילוניים ודתיים מוחשי הרבה יותר משאר ימות השבוע. הילד החילוני נוסע עם משפחתו המטיילת, ב"יום שישי בערב" הוא משתתף במסיבת הכיתה, בשבת עצמה הוא קם בשעה מאוחרת, ונהנה ממנעמי הבית המפנק. השיר "שבת בבוקר" הוא הצעת בילוי מפתה לילד החילוני.
לעומתו, סדר השבת של הילד הדתי שונה לחלוטין. הוא מתחיל בהכנות לקראת השבת כבר ביום שישי. סידור הבית והתקלחויות של טרם הדלקת הנרות, ההליכה עם אבא לבית כנסת, התפילה וניגוניה המיוחדים. אחר כך ה"קידוש" וסעודת שבת, הלאות השבתית המתוקה.
והנה בא השיר הקטן הזה, ומספר לילד הדתי שגם לילד החילוני יש שבת.
שבת שבה נוסעים לירקון ושטים בסירה וקוטפים פרחים וקונים בלון. חילול שבת היסטרי.
ובכל זאת, אף שזו אינה שבת לפי ההלכה, עולים מכל שורה ניחוחות של רוגע.
(מתוך הספר "היום השביעי – יוצרים ישראלים כותבים על השבת שלהם")

לא. (זה הכרחי לתת תשובה כזאת לאלפקה בשבתו כפסאודו ד"ר אבי)
למרות שבמקרה של אורבך זה בערך.
http://en.wikipedia.org/wiki/Aplastic_anemia


לא הצחיק אותי לעולם והיה דוס טרחן אבל עדיף אלפי מונים על שאר חברי תוכנית הרדיו הנוראית (לא שזאת חוכמה גדולה).

!
וטקסט יפה מה שהביא כאן המתנחל האדום.

ידיעה מאד מבאסת.

יהי זכרו ברוך.

אבידה גדולה. יהי זכרו ברוך

בנתיים הדבר היחיד שלמדתי עליו זה שהוא היה אדם משעשע.