פורום השדים האדומים

בפריפריה הרשויות המקומיות מרשות לעצמן לא לתת רשיון עסק למסעדה לא כשרה. הגיע הזמן שבתי המשפט יטפלו בבעיה הזאת.

אני בעיקרון לא מסתכל אם יש או אין תעודה כי זה לא ממש מעניין אותי
אבל יש חנות תבלינים אחת בנס ציונה ושתי חנויות מזון כאן שלמרות שמנוהלות עי אנשים דתיים אין להם תעודה כי לא הסכימו להיכנע לדרישות התשלום של הרבנןת שעלו במאות אחוזים ולאלה אני מקפיד להכינס במיוחד

כדי להקל על העניין של זיהוי עובד שאינו יהודי, ניתן להטביע איזה סימן על היד של התושבים הלא יהודיים במדינה (סתם רעיון, איזה מספר למשל)
מדינה גועל

לא יודע מהיכן אתה מביא את הנתונים האלה.
כמה עולה להיות מסעדה כשרה לשנה לדעתך ( כולל האגרות לרבנות וכולל השכר של המשגיח)?
היום שוחחתי עם ראש המועצה דתית של ת"א . אני פוגש בו פעם עד פעמיים בחודש.
לטענתו הטיעונים שהם בסיס האשכול צצים כבר עשרים שנה, כל פעם במועצה דתית אחרת שמנסה לעשות שריר למסעדה כזו או אחרת ו/או כשמתמנה רב לישוב שרוצה להראות כמה הוא "דואג " לציבור שלו, או כשמתמנה ראש מועצה דתית חדש בישוב/עיר מסויימת..
לטענתו אין סיכוי שהכוונה הגזענית עליה מתבסס האשכול יהפוך לדרישה ממסעדות כשרות.

נכון הוא לא ברברי או פרימיטיבי כי הוא פשוט לא קיים. עובדי האלילים שכמותכם הם הברברים והפרימיטיבים

אני לא יודע לגבי כשרות מהמועצה הדתית אבל מישהו שאני מכיר שהיה לו כשרות בית יוסף לפלאפליה שילם 20,000 שח לחודש(ועדיין הרוויח יפה)

לא מכיר את המקרה של החבר שלך.

מסעדה כשרה רגילה, מה שנקרא מסעדה כשרה בהיתר הרבנות , העלויות השנתיות שלה לא מגיעות ל-20,000 ש"ח.
90% מהמסעדות הכשרות בת"א / ר"ג/פ"ת חולון בת- ים או באופן כללי איזור המרכז הן כאלה.

אני גם מניח שהנתונים שאתה מוסר על פלאפל של החבר שלך לא מדוייקים ולוקים בדיסאינפורמציה בסיסית ולכן מציע לך לבדוק אותם בשנית עם החבר.
אם החבר שלך רוצה כשרות מהדרין ( במקרה הזה בית יוסף) הרי שהוא צריך להעסיק מעת הפתיחה ועד הסגירה משגיח כשרות. הוא החליט כניראה שהוא רוצה לפנות עיסקית לפלח שוק מסויים של לקוחות שדרושה לו כשרות שכזו. בהחלט כשרויות מיוחדות ולא רגילות עולות כסף ובהחלט במקרים כאלה הרבנות "פותחת את התחת" לבעלי העסקים בתחום. בדיוק כמו שאם אתה רוצה להיות בעל מסעדת גורמה אתה מעסיק טבח שעלותו היא 30,000 ש"ח ולמה ? כי אתה פונה לפלח שוק מסויים ומובחר שיכניס לך כסף. בעוד שאם אתה פונה לקהל עמיי יותר או סתנדרטי עלותו של טבח טוב היא כשליש. על אחת כמה וכמה בנושא כשרות. אם אתה סתם מסעדה בעלת תעודת כשרות עלויות הכשרות הן מכסימום 20,000 לשנה כמו שכתבתי.
זה נורא נורא תלוי במערכת האמינות הקיימת בין בעלי המסעדה למשגיח הכשרות ולמפקח הכשרות.
במקרה שלי הם מאוד לא מעיקים. בהתחלה ישבו לי על הוורידים אבל מהר מאוד נוצר האמון.
אני יכול להעיד שאף פעם לא הפרתי את האמון גם בהרבה מקרים שהייתי יכול לחסוך כסף. הכל שאלה של מצפון ויושר.

היתה לא מזמן תכנית בערוץ 2 (בהנחיית אייל ברקוביץ') על נתן כהן ומסעדתו בבאר שבע - "הבית התימני אורגינל".
בכניסה למסעדה יש שלט גדול - "כשר בהשגחת הקב"ה",
ונתן כהן הבעלים+טבח (בחור תימני מבוגר חובש כיפה) אומר -
אני לא מוכן להיכנע לפרוטקשן של הרבנות. מי שאוכל אצלי יודע שהאוכל כשר ולא צריך שום אישור של רב.

הייתה עליו גם כתבה באחד מחודשי הקיץ האחרונים על כך שהוא הנפיק לעצמו את תעודת הכשרות בגלל כל הקומבינות והחליבת כספים של המועצות הדתיות.

הדוגמא הזו אינה מייצגת.
כשבחזית המסעדה עומד בעלים שהוא דתי או המסעדה מוכרת ומבוססת על לקוחות קבועים בהחלט הגישה של נתן כהן היא רלוונטית. במקרים כאלה באמת תעודת הכשרות מיותרת. אני מניח שהדוגמא הזו אינה מייצגת מסעדות שגם עוסקות במשלוחים לבתי עסק וחברות.
רוב בעלי המסעדות שאני מכיר אינם דתיים ואינם חובשי כיפה ולכן צריכים להחליט אם הם כשרים (רגיל- רבנות), אם הם כשרים מהדרין ( ואז להעסיק משגיח בכל שעות - עלויות מטורפות, או להיות לא כשרים.

הערה : מי שמספק למשל משלוחים לחברות גדולות חייו להיות בד"כ מסעדה כשרה. מי שמארח קבוצות מאורגנות של מטיילים חייב להיות בעל תעודת כשרות. לדעתי גם בצדק.
לכן הדוגמא הזו אינה מייצגת.

זה אגב לא חוקי בארץ (כשר, לפי חוק, אומר כשר בהשגחת הרבנות).

הוא לא הנפיק לעצמו שום תעודה.
הוא שם בסה"כ שלט עם 3 מילים שאומר הכל - אני שומר על מטבח כשר והקב"ה רואה. לא צריך אף אחד אחר שישגיח עלי, בטח שלא עסקני פרוטקשן.

אתה צודק וחבל שכך.
הכל התחיל מזה שלשבט לוי לא היתה נחלה ואז הם היו חייבים להמציא לעצמם כל מיני מקצועות שקריים.

כבר אז הם לא באמת עבדו אלא חיו על חשבון שאר העם

גזענות או לא גזענות, ימשיכו להשתין על הציבור החילוני פה בקשת.
הם פשוט רוצים יותר, אכפת להם יותר והם מאורגנים יותר.
אנחנו נמשיך לאכול במסעדות הכשרות האהובות עלינו, כי לא באמת אכפת לנו.
אנחנו נמשיך להתלונן בפייסבוק ובוואצאפ כי אלה הגבולות שלנו.
בכל חנות במדינה אתם תמצאו מוצרים בהשגחת הבד"צ וכשרות מפה ועד הירח,
מוצרים, שעובדתית פחות איכותיים ממוצרים אחרים. עוף שהזריקו לו קילוגרמים של אנטיביוטיקה כדי שיהיה כשר - ומה אנחנו עושים? קונים בהכנעה.
ולמה? כי לקנות את המוצרים הלא כשרים בטיב טעם עולה במקרה הטוב, כפול כסף.
אז מי פה הנוכל?
התשובה? שני הצדדים.

אתה טועה
לא כשר עולה פחות.

הוא צודק, אבל זה לא מצב ללא מוצא - מספיק שיקומו מניין החילונים כמספר חבריהם הדתיים שמתעקשים על "מסעדה כשרה" מטעמי דת, מצפון או קישקוש (או מטעמים ערכיים אחרים) ויודיעו שהם מתנגדים להזמנה ממסעדה כשרה מטעמים ערכיים שלהם. ואז זה עניין פתוח של היצע וביקוש. שוק חופשי. במידה ומקום העבודה שלך הוא בבני ברק, אז או שתוותר על ערכיך, או שתביא סנדוויצ'ים מהבית, ובמידה ומקום עבודתך הוא בדאון-טאון ת"א, אז הדתי יביא סנדוויצ'ים מהבית (או שיעשה הזמנה משלו ממסעדה כשרה כרצונו).

הבעיה היא שהערכים של הדתיים תמיד "נחשבים" יותר, ומרבית החילוניים יתכופפו (או יותר נכון יכרעו על ארבע) מפניהם.

וואלה?
סל מוצרים בטיב טעם עולה פחות מסל מוצרים ברמי לוי/מגה/שופרסל?

תלוי איזה מוצרים.

בבשר, אלכוהול, גבינות, נקניקים, פירות ים וכיוב', טיב טעם נותנים מחירים מעולים. יותר זולים משל רוב הרשתות, עם איכות ומבחר מצויינים.

במוצרי יסוד (אורז, פסטה, דבש, חומרי ניקוי, נייר טואלט וכיוב') - טיב טעם יכולים להיות יקרים יותר.

לא,אבל אם תלך לכל מיני מעדניות פרטיות של רוסים,בתוך שכונות וכאלה,זה יעלה הרבה פחות!

לא "יכולים להיות", הם ממש יותר יקרים במוצרים שיש ברשתות אחרות. גם עם 10% הנחה בקנייה מעל 1000 זה לא ממש קנייה משתלמת בתור קנייה שבועית לבית.
אבל המוצרים הלא כשרים אכן זולים להפליא. פירות ים ונקניקים הם קנייה משתלמת מאד אצלם.

"יכולים להיות", מכיוון שפה ושם יש מבצעים גם על מוצרים אחרים, אבל בעקרון, קניות שוטפות אני לא עושה שם, אבל כשצריך בשר, גבינות ואלכוהול, אני הרבה פעמים אעדיף לקנות שם.

בהרצליה אגב הם פתחו מאפייה מעולה בסניף שלהם. מוכרים שם לחמים, בורקסים ולחמניות טריים ומצוייניים, והיתרון הגדול הוא שגם בשבת ניתן להשיג שם לחם טרי.

זה בגלל שהרוב המוחלט של הישראלים שמגדירים את עצמם "חילונים" אינם באמת חופשיים מדת, אלא יהודים שקיום המצוות הוא על הזין שלהם. כך הם מתנהגים, חושבים ומדברים, והיחס שלהם לזולת, לחברה ולעולם נראה בהתאם.

כל יהודה לא שילמו מיסים (יהודה+בנימין+לוי), בגלל זה התנתקו מהם שאר השבטים שביקשו הורדת מיסים וקיבלו זין ("אבי יסר אתכם בשוטים, ואני אייסר אתכם בעקרבים").
לפי האמונה כולנו הצאצאים של נוכלים אוכלי חינם.

הערכים הדתיים נחשבים יותר פשוט כי לחילונים לא איכפת אם אוכל כשר או לא כשר.
אם במקום מסוים יש אוכל טעים הם הולכים עליו, אם לא - לא. וזה לא עובד הפוך, בן אדם ששומר יעדיף לאכול אוכל כשר ומגעיל מאשר אוכל לא כשר וטעים.
במצב כזה לעסק תמיד יהיה אינטרס קודם כל להיות כשר, ורק אח"כ לעשות את המקסימום כדי שהמוצר יהיה גם איכותי.

כך שעד שלא יהיה עדר של חילונים שיצהירו שאנחנו אוכלים רק לא-כשר, ובאמת יעמוד מאחורי מה שהוא מצהיר, הסחיטה תמשך. והיא תמשך, כי הם לא עדר.

נכתבו כרן הרבה דברים שאינם מדוייקים בקשר למחירי מוצרים.
השוואת טיב טעם לרשתות קימונעיות אחרות אינה רלוונטית לדיון בהקשר של מסעדות.
ד"א למעלה מ-90% מהמוצרים שמוכרת טיב טעם הם כשרים, למה ? כי אין להם ברירה.

לפני שהבנתי קצת בנושא חשבתי שבשר בקר או בשר עוף זול כשהוא לא כשר ביחס לזה הכשר.
ובכן זה לא מדוייק. ובעיקר מאחר ומקורות הבZר הכשר (שיש לו תעודות ויטרנריות הולמות) מעטות מאוד.
לדוגמא בשר בקר לא כשר ניתן למצוא רק בשר טרי ( לא קפוא) . בשר טרי עולה הרבה יותר מבשר קפוא מקביל. אין ככל הידוע לי כמעט יבוא של בשר קפוא שאינו כשר. ושוב פעם ניתעלם מנושא האישורים הויטרנרים שהם מאוד מאוד חשובים.

בשר עוף לסוגיו. קשה למצוא בשר כזה שאינו קשה ויש עליו ביקורת (חותמת) ויטרנרית.
לכן גם מסעדות שאינן כשרות קונות בד"כ בשר או עופות שהם כשרים.

עכשיו נעבור לשאר המוצרים במסעדות. כל מה שנקרא "מכולת" או בצבא ניקרא "מנות קשות " תכלס מוצרים שמסופקים שלא באופן מקורר (קמחים/אורזים/שימורים למיניהם/ רטבים מוכנים ועוד כמעט ובלתי בנימצא מוצרים כאלה שאינם כשרים, ואני לא מדבר על מוצרים שבבסיסם בנויים על טרף ומופקים ממוצרים שהם טרף בבסיס.

מה זה אומר?

זה אומר שאסם כשרה, ועלית כשרה, וקוקה קולה כשרה, ותנובה כשרה, וכן הלאה.
ליבא תחליפים לא כשרים לכל מוצר יהיה מאד יקר ובלי שום יתרונות ברורים. במוצרים טריים זה כמעט בלתי אפשרי.